|
|
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
עד לפני כשישה ירחים ידענו כולנו כי המבנה השלטוני בישראל מושתת על קואליציה ואופוזיציה. על-פי "תורת המדינה" ידענו כי ההבדל ביניהם מתמצא בהגדרה כוללנית האומרת כי על הקואליציה לעשות מאמץ אמיתי לנהל את המדינה ומוסדותיה, בעוד שהאופוזיציה אמורה לבקר את הממשלה, להתנגד לרוב פעילותה וטוב תעשה אם תעמיד תוכניות והצעות נגדיות כדי להצדיק את היותה אלטרנטיבה ראויה לשלטון.
למען האמת לא אוכל שלא לציין כי לצד שני הכוחות הללו - קואליציה ואופוזיציה, ניצבה הרשימה המשותפת ככוח שלישי אופוזיציוני בהגדרתו אך חסר השפעה משמעותית על החלטות ומדיניות הממשלה. אף שהיה ניתן להגדירו כ"אופוזיציה למדינה היהודית", הוא השתתף "במשחק" הפוליטי ובכך אף העניק את הגושפנקה להיותו של המשטר בישראל משטר דמוקרטי איתן.
לאחר חילופי השלטון, שבעיקרון הינו הליך דמוקרטי במיטבו, התהפכה עלינו המציאות ומצאנו עצמנו נתונים "במהפך מבנה שלטוני", מבית ספרו של בנימין נתניהו, שמהותו בידוד והחרמת הקואליציה העמדתה במצב שאין מולה גוף "מאזן" בכנסת. מנגד, הצבת "אופוזיציה למדינה" שייעודה שיבוש וחבלה בכל רעיון או מהלך של הממשלה, זאת בכל מחיר במטרה למוטטה ולקצר את ימיה. וכדי להמחיש זאת יש "לגייס" את הציבור לרעיון כי השלטון נלקח בדרך לא לגיטימית ונתניהו היה ונותר "אדוני ראש הממשלה".
לא עבר זמן והנה צפו ועלו הנושאים אשר היו אמורים לאחד את הרוב המוחלט של חברי הכנסת (מעל 100), כדי לחוקקם. אך למרבה (הלא) הפתעה ה"אופוזיציה למדינה" התאגדה ועמדה כגוף אחד בהוראת "הצאר", כדי לדחות חוקים אשר הם חוקקו בעבר ואישרו אותם שנים על שנים. שהרי אמרנו כי תפקידה של ה"אופוזיציה למדינה" לחבל ולשבש כל מהלך דמוקרטי שאינו מחזיר אותם למוקדי ההשפעה והשחיתות.
השבוע התבשרנו לעוד מהלך "מבריק" מבית ספרו של ..,: להריץ את מירי רגב לתפקיד יו"ר ההסתדרות. לכאורה אין אבסורד וסתירה יותר גדולה מזו שנציגה מובהקת של תנועה רביזיוניסטית ימנית המטיפה לשוק חופשי עתיר תחרות, תיקח על עצמה תפקיד שהינו היפוכו של דבר. תפקיד שצמח ודוגל במדיניות סוציאליסטית/חברתית המעמידה במרכז את ארגוני העובדים לפני המשק. המונהג לצד השלטון ובפועל מסייע לממש את מדיניותו. אבל כאמור זהו מהלך מבריק. ההסתדרות הוכיחה מעל לכל ספק שבכוחה להשבית ולשבש את מהלך החיים בכל התחומים במדינה. ובהנהגת מירי רגב כוח ההרס שלה יכפיל וישלש עצמו.
במציאות הבלתי אפשרית הזו, מפליאה מאוד עמדתם של מפלגות החרדים (וש"ס). הכיצד גורמים אשר אמורים לאמץ ולנהוג כמנהגו של הקב"ה, ככתוב (דברים ל"א): אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ למה אין טובת ארץ ישראל לנגד עיניהם?, למה הם נגררים אחרי נתניהו ונתיניו ומוכנים לחבל ולהרוס כל הנקרה בדרכם העיקר להפיל את הממשלה?
בשעה שנתניהו חוגג עם שועי העולם, ונתיניו עסוקים במלאכת השיבוש והחבלה, לנו לא נותר אלא לעמוד מול האימה ולשאול: "לאן זה מוביל אותנו"? אולי לצפות לחסדי אל.
