ויזה לארה"ב
אחד הנושאים "החשובים" שעלו במפגש הראשון בין ביידן, נשיא ארה"ב לבין רה"מ
נפתלי בנט היה פטור לישראלים מהצורך להשגת ויזה כדי להכנס לארה"ב. האמנם כה חשוב הדבר? בנט בזמנו שָׂם, ובצדק, את הדגש בלימודים בישראל על לימודי מתימטיקה ואנגלית. אכן מקצועות ליבה חיוניים לרכישת ידע, פרנסה ומקצוע מכובד בעולם המודרני. אלא שמבלי מֵשִׂים גישה חיונית זו, ללא הטמעה ממשית של מקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והיהדות, מכשירה את הבוגרים לחיים בעולם הרחב תוך צמצום זיקתם לישראל דווקא.
כתבתי כי הגישה להוראת מקצועות הליבה נכונה וחיונית, עִם זאת, יש בישראל תופעה של "בריחת מוחות" וצעירים בכלל ולארה"ב בפרט. גם כיום קהילות "היורדים" מישראל גדולות ומשגשגות שם בצד הקהילות היהודיות הַוַּתִּיקוֹת. למרבה הצער גם עבריינים ישראלים גילו זה מכבר את "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" וגם הם שגשגו שם, למרות מְסַנֶּנֶת הַוִּיזוֹת.
כעת, כאשר בישראל כבר חסרים עובדי היי-טק, והצבא אשר מכשירם עוד מתקשה למנוע ממשרתיו לזלוג לשוק הפרטי המפתה במשכורותיו ותנאיו, הנה ביטול הצורך בוויזה יגביר עוד את הירידה לארה"ב. פתרון לבעיה אין. כאמור, אסור להזניח את לימודי המקצועות המדגישים את ההשתייכות לעם ולארץ.
במדינה בה כה רבים מחזיקים בדרכון זר (ולאחרונה ירד עלינו גשם דרכונים איבריים של ספרד ופורטוגל לצאצאים של היהודים שגורשו מאותן מדינות) לא נחוץ להתמקד בביטול הצורך בוויזות. זו ברכה שקללה בצדה ויש נושאים חשובים בהרבה ליחסינו כיום עם ידידתנו הגדולה ארה"ב.
המחסור בדירות ומס שבח מקרקעין
בישראל קיים מחסור מתמשך בדירות.
משה כחלון, ששלט הן ברשות מקרקעי ישראל [ממ"י] והן במשרד השיכון ואח"כ במשרד האוצר, יצא בתוכניות שונות, בהוצאות ניכרות על ביורוקרטיה ופרסומות ובהצלחה חלקית מאד, לפתרון המחסור. אחת הטענות מופנית כלפי הרשות שמייקרת את מחירי המקרקעין לבניה, שהולכים ונגמרים בעיקר באזורי המרכז וירושלים. שרי שיכון אחרים, כמו אריאל מ
ש"ס וליצמן מ
יהדות התורה סייעו רבות לשולחיהם וכך קמו בית שמש ב', מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ועוד ערים חרדיות, כולל ניסיון שלא צלח לְיָחֵד גם את העיר החדשה חריש לאותם ציבורים. אולם על מקור הכנסה נכבד לא היה שר אוצר שהיה מוכן לוותר - על מס השבח.
יש בישראל עשרות אלפי דירות, חלקן ריקות, רובן לא משופצות, שבעליהן, חלקם קשישים שאינם רוצים להתעסק עוד עם דיירים מתחלפים ורשויות המס והארנונות או שזקוקים לכסף לשם מעבר לבתי-אבות או ל"דיור מוגן" והם נרתעים ממכירתן באשר יִדָּרְשׁוּ מיסים וחיובים שונים וזה בצד דמי-תווך בגובה 2% ושכ"ט עו"ד המגיע תכופות לאחוז נוסף וגם לעתים הוצאות שיפוץ. המרתיע העיקרי ממכירה כאמור הוא מס שבח, אלא אם זכאי המוכר לפטור. מבחינת המדינה זו הכנסה קלה, מבלי שהמדינה השקיעה דבר להצדקתו, מעבר לשכר פקידי הגביה. קיים ספק רב בשאלה מדוע מס זה מגיע בכלל למדינה, בוודאי בשיעורים הנהוגים כיום.
אילו המדינה אכן הָיְתָּה חפצה להזרים דירות לשוק הָיְתָּה מוותרת על מס השבח או מקטינה מאוד את שיעורו, כך לא הָיְתָּה נאלצת למכור פחות מקרקעין במחיר מופחת לקבלנים, מקטינה את כמות הפקידות, כולל שמאים ומשפטנים שהיא מחזיקה לצורך הגביה ומצמצמת את כמות הערעורים והמשפטים המתנהלים בנושא זה. אפשר ובחינה מדוקדקת של ביטול המס או הפחתה ניכרת במס זה הייתה מביאה למסקנה שֶׁהֶפְסֵדָּה עוד יצא בשכרה.
עדיין בָּעִנְיָן הַצּוֹלְלוֹת
פרשה חמורה זו, על פרשיות המשנה שלה, באופן מוזר לא נחקרה עד היום. היועץ המשפטי מיהר לזכות מיד את נתניהו מכל מעורבות וזה עוד בטרם היה כל המידע בידיו, לרבות פרשת מניות המספנה שסחר בהן עם מיליקובסקי, ולפי הנטען הפיק מכך רווח של מיליונים רבים. בימים אלו נוקה גם האלוף צ'ייני מכל חשד, הגם ששמו נכרך לפחות באותו עניין שולי של העברת נציגות מספנות טיסנקרופ לנציג אחר, שהיה לעד מדינה וחזר בו.
בצד עניין המכרז הבי"ל לצוללות ולספינות השטח שבוטל, הנה התברר שנתניהו לא אמר אמת בנושא מתן אישורו לבניית צוללות דומות למצרים שכנתנו, שכלל אין לה עתה, בשל הסכם השלום עם ישראל, שום אויבים ימיים. והנה אנו קוראים בעיתונות על המחלוקת הקשה בין צרפת, שהייתה בידה הזמנה לתריסר צוללות עבור אוסטרליה בהיקף של 60 מיליארד דולר, שבוטלה עתה בשל הסכם חדש בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה לבנית 8 צוללות גרעיניות.
בישראל דובר כה הרבה על הצוללות החדישות שהוזמנו עבור ישראל בגרמניה. ובין כֹּה לְכֹה אנו מגלים שצוללות אלו שייכות לדור הישן, ללא כל השוואה לצוללות המונעות בכור גרעיני, שכמותן עד כה היו רק בידי ארה"ב, סין ורוסיה. הנה ישראל נותרת מחוץ למעגל המדינות המצויידות בצוללות שבאמת הן הכי חדישות. דומה שהיועמ"ש ותומכי נתניהו אכן ימנעו כל חקירה ויתיחסו לנושא כשלג או צוללות דאשתקד. האמנם ראוי שעו"ד מנדלבליט יפרוש בשקט לביתו [או לשיפוט] וישאיר פצע זה פעור?
ארון ושולחן - רהיטים ולהיטים
זכותו של כל אדם לאהוב לפי דרכו, אך טרם הבנתי מדוע זקוקים הלהט"בים ל"מצעדי גאווה" בכלל, ובישובים דתיים או מוסלמיים בפרט. על כן גם לא ברור לשם מה, בימינו, נחוץ לאדם להחביא את נטיותיו בארון.
בימים אלו זמרת ידועה "יצאה מן הארון", אך מיד כל המדיה החילונית "הציבה אותה על השולחן" למען ידע את נטיותיה המיניות כל אדם בציבור. לשם מה ולמה? האמנם כה חשוב שכל הציבור ידע על ענייני מיטתה של אותה גברת? יציאה מהארון והצבה מיידית על השולחן?!
