|   15:07:40
דלג
  צבי גיל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

כדור-הארץ ממשיך במסלולו

5.5 מיליון ילדים, לא פעוטות, עד גיל חמש, מתים מדי שנה 800 אלף מתאבדים מדי שנה 792 מיליון אנשים סובלים מהפרעה נפשית 3.4 מיליון אנשים מתים מזיהום אוויר 9.6 מיליון מתים ממחלת הסרטן 8.1 מיליון אנשים מתים בשל עישון סיגריות 11.8 מיליון אנשים מתים מדי שנה בשל נטילת סמים
29/09/2021  |   צבי גיל   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
[צילום: נאס"א]

לקראת סיום הסרט "השעה האפלה" על הזמנים הגורליים של האי הבריטי והעולם החופשי במלחמת העולם השנייה, כאשר צ'רצ'יל סיים את נאומו הגדול, הלורד הליפאקס, אחד היריבים הגדולים שלו, אומר על הנאום: "הוא גייס את השפה ושלח אותה לחזית". דומני שכבר הזכרתי אמירה שנונה זאת בעבר בפוסט על נואמים גדולים. המסר של צ'רצ'יל אומנם נגע ישירות לאי הבריטי אך התהודה שלו הייתה עולמית. לא רק במדינות החופשיות אלא גם במדינות הכבושות על-ידי הנאצים או שהיו בציר הנאצי, שלא לדבר על המחתרות ברוב שטחי הכיבוש. זאת חרף מאמצים בלתי נלאים מצד הנאצים לשבש את השידורים לעולם של שרות השידור הבריטי ה-בי.בי סי. קול החופש. הייתה לכך חשיבות רבה לא רק על מצב הרוח בעולם החופשי שחי בחרדה, אלא התקווה כי המשטר הנאצי סופו נחרץ וכי יש לעשות הכל כדי לזרז את נפילתו. אז בשנות ה-40 של המאה ה-20 זה היה מסר גלובאלי. העולם גם ידע על השואה, אבל שתק. ולזה התייחסתי בין היתר בפוסט הקודם.

בסיום מלחמת העולם השנייה, עם התפתחות רשתות הרדיו והטלוויזיה, העולם אכן הפך ל"כפר גלובאלי". אבל לקראת סוף המאה העשרים, ובייחוד בראשית המאה ה-21 אנו כבר לא "כפר גלובאלי", כפי שאני מרבה להעיר. אנו גוש אחד גדול ומנוכר ואנו לא יודעים מה קורה בחלקים אחרים ממנו, לרבות אצל שכנינו. למשל אנו יודעים מעט מאוד על מה שקורה ברצועת עזה. איך חיים השכנים שלנו בעזה, מעבר לרקטות ולבלוני התבערה לעברינו וההפצצות שלנו עליהם. אבל אנו נשמע ללא הרף ב"כאן 11" כל גיהוק, או קולות אחרים, של דובר חמאס או הג'יהאד האיסלאמי מכיוון שיש קשבים ואוזנם כרויה, אז משדרים. זה אמור לגבי הנעשה ברשות הפלשתינית או במצרים וירדן שאתם יש לנו הסכמי שלום, שבפועל הוא בין ממשלות ולא בין עמים. אנו לא יודעים מה קורה במדינות אלה. לחובתם של אלה, בין היתר השכנים מעבר לגדר, ייאמר שגם הם, או חלקם הגדול, נבערים מדעת עלינו ועל ההיסטוריה שלנו. במאמר הארץ מ-24.9.2021 תחת הכותרת "אני לא סולחת", כותבת סנא כנאנה, חוקרת ערבייה, בין היתר: "אני לא סולחת לכל יהודי שכאשר רציתי לספר לו-לה על הנכבה - פצחה בבכי על השואה והשתיק את הכאב שלי". סיור קצר, ב"יד ושם" לא היה מזיק לחוקרת סנא כנאנה, כדי לערוך מחקר השוואתי.

אשר לנו, הסיבה שאנו לא יודעים מה שקורה בעולם ואצל שכנינו, אינה נובעת מהעדר מידע זמין. הוא זמין ושופע. גם לא משום שאין לנו מדיניות חוץ אלא פנים, כפי שהגדיר זאת הנרי קיסינג'ר. שכן, גם בשעתו כאשר מדינאי חכם, כמו קיסינג'ר, שהדביק לנו תג זה, גם באמריקה הגדולה, ולא רק בישראל הקטנה, ענייני פנים עמדו במרכז סדר היום הלאומי והם כאלה עד עצם היום הזה. זאת הייתה אמרת כנף יפה אבל מופרכת מן היסוד. וזה חל גם בתקופה של הנשיא ביידן, ולא רק בתקופת טראמפ. לאמור שמדיניות הפנים בימינו יש לה קשר ישיר למערכת הבינלאומית בכול התחומים. ענייני החוץ מושפעים מנושאי פנים ולהפך. יתרה מזאת, בהיסטוריה המתועדת ועד עצם היום הזה לכל מעשיהן של מדינה וחברה ישנן השלכות בינלאומיות שמשפיעות עליהן בצורה כזאת או אחרת או בנסיבות כאלה או אחרות. גם אם הן רדומות הן מתפרצות מדי פעם ואז אנו מגלים שלא היינו מודעים כלל לסיבות של זעזועים אלה.

ואם זה חל על מדינות שרובן מדינות גושיות, כמו העולם האנגלוסקסי, העולם הדובר ספרדית, ערבית, צרפתית הרי וודאי שנוגע למדינה שלנו שהיא, במציאות, אי-בודד גאוגרפית ותרבותית. מה שקורה הוא שנדמה לנו שאנו יודעים הכול, שכן אנו מחוברים לרשתות שמהן אנו מקבלים מבזקים על "התפרצויות געשיות" במוקדים שונים על כדור-הארץ והמון אוויר, לעתים רעיל. אנו יודעים מעט מאוד, בין היתר, מכיוון שענפי המדיה הקלאסיים - רובן ממוסחרים וחל עליהם הרייטינג ומה שנעשה בעולם לא כל כך מעניין את הציבור בישראל. ואני עוסק בציבור שלנו ולא במכנה משותף של העולם.

העולם בצילום מן החלל

[צילום: NASA VIA AP]


נתונים לא מלבבים

מכיוון שאין מקום בפוסט הזה למלא את החסר, המרב שאני יכול לעשות זה למצוא head-lines, לאמור - כותרות בחיפוש אחר נתונים שונים בעלי מכנה משותף בעולם, ואין תחום שאין לו מכנה משותף. הגעתי לאתר בשם OUR WORLD IN DATA - העולם והנתונים עליו. המידע הוא מיזם משותף של כמה מן העיתונים החשובים בעולם ביניהם ה"ניו-יורק טיימס", הוושינגטון פוסט" ו"וול סטריט ג'ורנל" האמריקניים, ה"גארדיין" וה-בי.בי.סי הבריטיים ואוניברסיטאות הארווארד, סטאנפורד, קליפורניה, קיימבריג' ואוקספורד. ראוי לציין שהנתונים שאני מביא הם מעידן של פריצות ענקיות בתחומי המדע, הטכנולוגיה הרפואה ועוד. הנה בכותרות, ותוך סינון, מה שקורה בעולמנו הקטן.

5.5 מיליון ילדים, לא פעוטות, עד גיל חמש, מתים מדי שנה. 800 אלף מתאבדים מדי שנה. 792 מיליון אנשים סובלים מהפרעה נפשית. 3.4 מיליון אנשים מתים מזיהום אוויר. 9.6 מיליון מתים ממחלת הסרטן. 8.1 מיליון אנשים מתים בשל עישון סיגריות. 11.8 מיליון אנשים מתים מדי שנה בשל נטילת סמים. 2.8 מיליון אנשים מתים בשל שתיית יתר של אלכוהול. 13% מכלל האוכלוסייה המבוגרת מתים מדי שנה בשל השמנת יתר.11.6 מכלל אוכלוסיית העולם סובלים מתת תזונה. העולם אומנם מספק די מזון לכולם, אבל בעיות האספקה וההולכה הן קריטיות. במאה וחמישים השנים האחרונות 130 מיליון אנשים מתו מרעב. 17% מילדיי העולם עובדים בעבודות קשות מגיל צעיר. על-פי נתונים שהובאו במגזין "גלובס" 25% מאוכלוסיית העולם חיים ללא חשמל. כאן דומני יש שיפור. זכור לי צילום כדור-הארץ על-ידי לווין של סוכנות החלל האמריקנית שהראה שיותר מהמחצית המיושבת של כדור-הארץ חשוכה בלילה.

בחלקים רבים של העולם אין חשמל [צילום: ג'ק דמפסי/AP]



אחת הבעיות המורכבות בכול הקשור באיכות החיים, לחיוב ולשלילה, היא בהגירה מן העיר אל הכפר. כיום 55% מאוכלוסיית העולם חיים באזורים עירוניים בשעה שבשנת 1960 רק 34% חיו באזורים האורבאניים.

ישנן גם כמה בשורות. מחלת אבעבועות רוח שגרמה בשעתה למיליוני מתים חוסלה הודות לחיסון. זה אמור לגבי שיתוק ילדים שכמעט נעלם למעט בשלוש מדינות - אפגניסטן, פקיסטן וניגריה. הממוצע של השתתפות הנשים בכוח העבודה הוא מעל ל-40% תוך שינויים משמעותיים במדינות שונות.

גידול במספר המדינות הדמוקרטיות

הבשורה, אולי הבלתי צפויה, היא ש-44% מאוכלוסיית העולם חיים במדינות דמוקרטיות. סיום מלחמת העולם הראשונה אומנם גרם לפירוק אימפריות ולגידול מספר המדינות הדמוקרטיות, אך עם הכיבוש הנאצי, חלקם הגדול נעלמו עם הכיבוש וחלקן חיו במשטרים פשיסטיים או אוטוקרטיים לסוגיהם. בתום מלחמת העולם השנייה המספר החל לגדול אבל הפריצה הגדולה נעוצה בפירוק האימפריה הסובייטית הקומוניסטית ששלטה על מדינות רבות באירופה ובאסיה. עם זאת הנתונים שאני מביא לא כוללים פירוט של המרכיבים בחברה דמוקרטית בפועל, כמו לדוגמה האם פולין של היום נחשבת למדינה דמוקרטית. וזה אמור לגבי הונגריה באירופה וברזיל ומדינות אחרות בדרום אמריקה ובאפריקה. להלכה התשובה היא חיובית. בפועל היא בעייתית.

אני לא בחרתי בהרבה תחומים המסוקרים והנחקרים במסמך הזה. עם זאת, יש עוד תחום שאני מבקש להתייחס אליו והוא נוגע לנו, בין היתר מכיוון שבסקרים הוא מוצא ביטוי בולט. הסוגיה היא אופטימיות אינדיבידואלית מול פסימיות חברתית, או לאומית. אנו תוהים לגבי אותו נתון כאשר מצד אחד יש ביקורת קשה על המדינה ומאידך שביעות רצון מן החיים בה.

דעה קדומה

אני מייחד תחום זה של שביעות רצון, כי אני תוהה כיצד הפרט יכול להיות שבע רצון אישית בחברה שלגבי עתידה יש לו ביקורת קשה. הרי אני חלק מאותה חברה ואם ערכיה או העדרם לא מספקים אותי מדוע אני מדושן עונג? איך אני יכול להיות שבע רצון מרמת החיים שלי בשעה שחלקים ניכרים מן החברה שלי הם על הפנים? זהו הקיטוב האמתי ולא המוצא. ולכך השלכות על איכות חיינו כחברה.

בחקר של פרופסור טלי שרות מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קליפורניה היא מסבירה את הפרדוקס שטמון בדעה קדומה בראשנו. במחקר שנעשה באנגליה, זוגות נשואים טריים נשאלו לגבי סיכוייהם להתגרש. הרוב דירג את הסיכוי כנמוך או נמוך מאוד. זאת בשעה שכיום 40% מכלל הנישואים באנגליה הסתיימו בגירושים. אנו טרם הגענו למספר הזה אבל מתקדמים. או דוגמה אחרת - סקר בקרב מעשנים הראה כי הרוב היה אופטימי שהוא לא יחלה בסרטן ריאה. גם כאשר הוכח שהמציאות היא אחרת, הם ידבקו בדעה קדומה זאת. המחקר מביא עוד דוגמאות מתחומים שונים לביסוס ההערכה בדבר אותה תופעה מוזרה לכאורה של שביעות רצון מפוצלת בין המצב של הפרט למצב של המדינה או העתיד של הפרט והעתיד של המדינה.

אחד הדברים שאני שואל את עצמי קשור למידת הסקרנות שיש לפרט בישראל לגבי רכישת מידע על הנעשה ביקום שלנו. בשעתו התעוררו חילוקי דעות בכול הנוגע להמצאות מדעיות וטכנולוגיות. האם אלה פרי של צורך שנענה על-ידי מדענים או של סקרנות מצד המדענים? בימינו - אלה מאוד שלובים. בעצם הצורך גובר על הסקרנות. מה שקורה, וזה בעצם השיעור בעיסה, הוא שגם תקשורת ההמונים שמספקת את הביקוש, מכיוון שקיומה תלוי בו, חשוב שתשלב משדרים שהביקוש אליהם הוא לא גדול, אבל יש גירוי ויש סיכוי שאי אלה מאזינים או צופים ימצאו אותם מעניינים. זה מה שעושה הב.בי.סי - שירות השידור הציבורי הבריטי. גם הבי.בי.סי. משדר תוכניות "פופולריות" עשויות היטב אך משלב בלוח השידורים אי-אלה תוכניות משובחות שמהן תחנות רבות בעולם נהנות.

המשדר "רואים עולם"

היה זמן שגם צופי חדשות ואקטואליה בטלוויזיה הישראלית, ובתחילת ייסודו של "כאן 11", קיבלו הצצה לעולם במשדר "רואים עולם" בעריכה ובהגשה של יעקב אחימאיר, אחד השדרים הטובים שלנו וחתן פרסי ישראל וסוקולוב. הוא אומנם לא יכול היה להביא את הכול, אף מדיום לא יכול לעשות זאת, אבל הוא גירה את הסקרנות. בין היתר הביא את המיטב ממשדרים מצוינים כמו ה-בי.בי.סי, וערוץ 4 הבריטיים או "60 דקות" של רשת הסי.בי.אס האמריקנית ועוד, לרבות ראיונות עם אישים בינלאומיים או בנושאים בינלאומיים אקטואליים.

יעקב אחימאיר ב"רואים עולם" [צילום: יוטיוב]

הסיבה להפסקת המשדר לא הייתה גילו של יעקב אחימאיר. שכן הוצעה לו משבצת אחרת והוא לא נענה. והוא ממשיך לשדר גם כיום בערוץ אחר. הסיבה הייתה התוכנית, שנחשבה "לא פופולרית". כאן טמון המלכוד. ליתר דיוק העוקץ. שידור ציבורי חייב לשדר תוכניות אלה גם אם הוא חושב שאין ביקוש גדול להן. הוא יכול להיות טוב כפי שהוא בסדרות הדרמה והתעודה שלו, שזוכות לצפייה נאה ולביקורת טובות. אבל הוא לא צריך להתחרות והוא גם הסתלק מדרוג ה"רייטינג".

הוא ממומן ציבורית וזאת חובתו הן מבחינת החוק והן מבחינת עניין שיש במשדר למיעוט כזה או אחר. אם הוא לא עושה זאת הוא אינו ממלא את תפקידו. אני לא משתמש במונח-מועֵל. יש קצת מזה ב"שמוּס" בשבת בבוקר ברשת ב' 'של יצחק נוי וזה נחמד. אבל לא מספיק. על התאגיד להקדיש הרבה יותר תשומת לב וכפועל יוצא - שידורים, לנעשה באזור שלנו ובעולם. ברדיו ובטלוויזיה. זאת לא רק מכיוון שהמידע הוא חיוני לנו וטוב לצאת קצת מן הבפנוכו שבמיצים שלו אנו מתבשלים כל הזמן, אלא גם משום שהעולם שלנו לא רק מעניין. הוא מרתק.

תאריך:  29/09/2021   |   עודכן:  29/09/2021
צבי גיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
המציאות של כולנו השתנתה. אצל רובנו התחילה תקופה ששברה את השגרה ואת כל ההרגלים והמוכר ונוצרו מציאות חדשה וחוסר ודאות ששיבשו את הרגלי החיים שלנו וביניהם את הרגלי האכילה שהביאו, אצל חלקנו, לאכילה לא מאוזנת ואף לעליה במשקל. אך מאז, יותר ויותר אנשים מבינים שהמציאות הזו הפכה לשגרה הרגילה שלנו ועל כן עלינו לחזור גם לשגרת האכילה שלנו. הנה טיפים לחזרה מהירה לשגרה, כדי לחזור ולסגל הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים:
29/09/2021  |  חלי ממן  |   יומני בלוגרים
במקום לקבל את הצעת האו"ם לחלוקת הארץ לשתי מדינות פלשו 7 מדינות ערב לישראל ביום הקמתה ב-15 במאי 1948. לאחר מלחמה עקובה מדם בשנים 1948 - 1949 בה איבדה מדינת ישראל 6,000 נפש (אחוז אחד מאזרחיה) ופצועים רבים, נחתמו הסכמי שביתות נשק עם המדינות הערביות שפלשו לישראל. הערבים סירבו לנהל מו"מ לשלום. זאת הייתה ההצעה השלישית שנדחתה.
לנפתלי בנט היה נאום סביר בעצרת האו"ם. הוא התלמיד שמקבל ציון טוב פלוס או טוב מינוס בבחינה. עבר בבירור. אבל מדוע שלא יהיה "טוב מאוד" ו"מצטיין דקאן" ומהדהד ונלמד אצל אוהבים ושונאים?
29/09/2021  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
במשרד האוצר מתפארים במספר שיא של משרות פנויות במשק, אך התמונה נוצצת פחות כשבוחנים אותה לעומק. רבות מהמשרות מתאפיינות בשכר נמוך או בעבודה פיזית ושוחקת ובגלל זה אין היענות לביקוש. לפי הדוח האחרון של החשב הכללי באוצר על הוצאות השכר של גופים ציבורים ומשרדי הממשלה, עולה שכ-96% מעובדי הקבלן ברשויות המקומיות ו-94% בחברות ממשלתיות משתכרים שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק.
29/09/2021  |  אלכס טנצר  |   יומני בלוגרים
אלוהים ברא את העולם רק לתכלית אחת - לְטוֹב. ביום הראשון לבריאה רק אחרי שראה ובחן אלוהים "אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב", רק לאחר הראייה והבחינה "וַיַּבְדֵל אֱלוֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ". לתכלית שכולה טוב ברא אלוהים ביום השישי למלאכת הבריאה "אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרא אוֹתָם" (בראשית פרק א' פסוק כ"ז).
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il