חלק שלישי משיחת עומק עם מפקד מעוז "הכפר" במלחמת יום הכיפורים, רס"ן בדימוס אלי יניב. בחלק זה מספר יניב כי הנפילה בשבי המצרי בבוקר היום הרביעי של מלחמת יום הכיפורים הייתה באופן פרדוקסאלי אופוריה לאחר שלילה שלם הוא נחבא עם פקודיו בעומק המעוז שהיה מוקף מצרים וכולם היו בטוחים שזה הלילה האחרון בחייהם. לדבריו, זאת הייתה החוויה הקשה ביותר שלו במלחמה אף יותר מן המכות שספג בשבי. הוא גם מספר על פרשת ספרו של יצחק אורפז "עיר שאין בה מסתור" שיצא לאור באותה שנה. הספר נלקח בהשאלה מספריית קיבוץ אֵילוֹת, נמסר לו, נלקח כשלל על-ידי מצרי שנהרג בעיר סואץ ונלקח מהמצרי ההרוג על-ידי חייל ישראלי אלמוני ששלח אותו ליניב, לאחר שהאחרון חזר מן השבי. מאז יניב מחפש את הישראלי האלמוני.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
