השופט יואל עדן מבית המשפט לתביעות קטנות באילת לא אהב, לשון המעטה, את התנהלותה האכזרית של חברת הביטוח כלל מול הזוג דליה ואברהם לוי. בנם של הזוג נפטר מדום לב, בארצות הברית, והזוג ביטל חופשה לטורקיה תמורתה שולם 808 דולר (שווה ערך ל-3,800 שקל). כשביקש מחברת הביטוח כלל את כספו נתקל בסירוב ובצר לו תבע 3,640 שקל (עקב הצמדה לשער הדולר שירד). חברת הביטוח התעקשה שהזוג ימסור לה הודעת פטירה וסיבת המוות של רופא מטפל או חדר מיון בו שהה הבן ז"ל ודוח רפואי מרופא מטפל בארץ על עברו הרפואי. הזוג לוי הציג תעודת פטירה והודיע שאין באפשרותו לספק אישורים רפואיים של בנם המצויים בניו-יורק ובארץ אלא אם יפנה לבית משפט ויבקש צווים, "ואין לנו כוחות לזה".
בכתב ההגנה טענה חברת הביטוח כלל שעל המבוטח להמציא מסמכים גם אם אינם בידיו ולפעול ביוזמתו להוצאת צווים. חברת הביטוח כלל הסתמכה על סעיף 23 (ב) לחוק חוזה הביטוח הקובע שעל המבוטח רובצת החובה להמציא למבטח מסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם בידו, לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם. לדבריה, התובעים מנעו ממנה את האפשרות לשלול קיומו של חריג כלשהו.
חמתו של השופט יואל עדן, שמונה לכס המשפט בחודש אוגוסט אשתקד, בערה על חברת הביטוח כלל שנקטה לדבריו, במלחמה נגד התובעים. בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט את חברת הביטוח כלל לשלם לתובעים את עלות הנופש בסך 3,640 שקל בתוספת 3,000 שקל הוצאות משפט - על זה יש לומר לשופט עדן, כל הכבוד.
"הנתבעת מתחה עד לקצה, ומעבר לו, את הפרשנות בדבר חובת מבוטח לשתף פעולה עם מבטח". לדברי השופט, אין לקבל את גישת כלל ביטוח והמפקח על הביטוח שמבוטח צריך להמציא מסמכים גם אינם בידו ולפעול ביוזמתו להוציא צווים מבית משפט שיוכיחו חריגים לפוליסה. "הנתבעת לא פעלה בעצמה לשם בירור אותם פרטים שסברה כי הם רלוונטיים. הנתבעת יכלה לבקש טפסי ויתור סודיות או צווים מבית המשפט שיאפשרו לה גישה למסמכים האמורים והיא לא עשתה כן. אין לאפשר לנתבעת לגלגל מחדליה לפתחם של התובעים. אכן חובה על המבוטח לשתף פעולה, אולם זאת במובן של סיוע למבטח. אין המבוטח מחויב לבצע את המוטל על המבטח. אני קובע כי משמסרו התובעים את כל המסמכים שבידיהם יצאו ידי החובה מכוח סעיף 23 (ב) לחוק הביטוח".
השופט הוסיף שגישת חברת הביטוח כלל כי היא יכולה לנהוג בגישת שב ואל תעשה ולחייב מבוטח בהוצאת צווים שיפוטיים לצורך בירור חבותה - מוטעית. "אין לחייב מבוטח לפנות לערכאות מיוזמתו ועל חשבונו, לבקש ולקבל צווים, לערוך חקירות לשלוח שליחים ולצלם מסמכים במוסדות רפואיים בישראל ובארצות הברית, על-מנת לספק את רצונה של המבטחת לשלול קיומו של חריג, גם מקום שאין למבטחת כל יסוד להניח התקיימותו".
