בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
[צילום: כפיר בולוטין]
|
|
|
יונתן וארבע האימהות
|
קומדיה שנונה על מערכת יחסים שונה - בית ליסין ● דניאל לפין הצליח לערבל ולפשט את התסבוכת ובין לבין, שזר קטעים מרגשים, נוקבים ומצחיקים מאוד עד לתוצאה הסופית
|
ארבע אימהות היא קומדיה שנונה על מערכת יחסים שונה, קולחת ומצחיקה וגם נוקבת ומצליפה: להיט בטוח בתיאטרון בית ליסין. העלילה שכתב ורקח דניאל לפין, עוסקת בהילה וביונתן, חברים שכל אחד מהם הסתיר סוד משפחתי. הילה מגיעה לספר לבחיר ליבה כי היא בהריון וגם שהיא אומנם חילונית, אבל מבית דתי. אביה הוא יו"ר מפלגה דתית וחבר כנסת וגם אימה היא דתית, חובשת שביס שאינה יודעת דבר אודות החתן המיועד. יונתן הוא בנם של זוג נשים לסביות שנולד מהפריית מבחנה. השתיים נפרדו וכל אחת מהן נישאה לבת זוג אחרת, כולן טיפלו ביונתן וכך יוצא שיש לו בעצם ארבע אימהות. כיצד פותרים את התסבוכת ואיך יינשאו הצעירים במערכת שונה שכזו הנתקלת בחומת הדת? לפין הצליח לערבל ולפשט את התסבוכת ובין לבין, שזר קטעים מרגשים, נוקבים ומצחיקים מאוד עד לתוצאה הסופית. הבמאי אילן רונן הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא קומדיה מבדרת ושנונה, אידיאלית לימי קורונה וחיסונים ולהיט בטוח שנפל בחיקו של תיאטרון בית ליסין.
|
|
|
משחק משובח [צילום: כפיר בולוטין]
|
|
אודי רוטשילד מגלם באורח משובח את יונתן, החתן המיועד שמנסה לנווט בין נפתולי משפחתו לבין המסגרת הדתית של המחותנים העתידיים שלו. אורי הוא שחקן מצוין, אינו נסחף לרדידות ושומר על משחק מהוקצע ועם זאת מבדח וגם מרגש. מירב פלדמן מגלמת נפלא את הילה, הכלה שבהריון ומשחקה נעים ואמין, מוצלח וחינני. עדי גילת המצוינת היא שרית, האם הביולוגית, ומשחקה הוא ראוי ומקצועי. שירי גדני, האימא איילת, משחקת היטב ומבריקה בגילום המטפלת האלטרנטיבית המנסה להפעיל את כולם בתרגילי הנשימה. נעמה אמית מצוינת כאימא דניאלה ומעולה בתפקיד הרבנית חזיזה בת ה-90, החרשת, עיוורת והעילגת. לירית בלבן מוצלחת מאוד כאם לימור ובמיוחד היא בולטת בתלבושת הגברית ובהתנהלותה בתצורה זו על הבמה. אין ספק שימי הזוהר של הסדרה קומי-קומי נסוכים עליה ומעניקים לה תפקיד תיאטרלי בלתי נשכח. יובל ינאי כחבר הכנסת בייזר מוצלח מאוד ומשחקו הוא גם מרגש וגם מבדח מאוד. מי שגונבת את ההצגה היא אורנה רוטברג בתפקיד רחל אשתו החסודה של בייזר. אורנה מעניקה לנו משחק משעשע עד דמע, משחק שמהווה בית ספר לתיאטרון והיא ראויה לתשבחות מיוחדות. הבמאי אילן רונן הצליח להעניק להצגה מקצב קולח, הברקות בימוי ותמונות יפות. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות נהדרות. סבטלנה ברגר עצבה תפאורה סולידית אבל מוצלחת במיוחד. שאול בסר אחראי למוזיקה היפה ו זיו וולושין עיצב תאורה ראוייה ומלאת אור. שרון גל אחראית לתנועה המצוינת. דניאל לפין הצליח בכתיבת מחזה עכשווי עם נושאים טעונים. לא רק סוגיות של מגדר ומשפחה, אלא גם ההתנגשות עם הערכים והמשפחה הדתית. המחזאי צלח את אבני הנגף הרעיוניים, גם כיון שלא מיקד את המחזה בתצורה תיאטרלית רגילה, אלא נתן דרור גם להברקות כתיבה הזויות או סטה למחוזות צחוק יותר תוססות. אולם, אין ספק כי זוהי הצגה מוצלחת ומבדרת בלי יומרות מתנשאות: בידור ועונג בימים טרופים אלה.
|
|
קטעים מרגשים [צילום: כפיר בולוטין]
|
|
|
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
תאריך:
|
12/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
12/10/2021
|
|
חיים נוי
|
|
דניאל לפין, המחזאי שפרץ לתודעה עם הצגת "כולם היו בני חוץ מנעמי" מגיע בהפקת תיאטרון בית לסין לשיא חדש. סיפור מאוד לא רגיל, חורג מהמציאות הבנאלית, מרענן את התודעה ואת תוכן ההצגות הרגיל. אהבה בין שני צעירים עם רקע מסובך, המתגלה רק כשהם מחליטים להתחתן, פוערת את הסודות שהשניים כמסו איש מרעותו. כל גילוי וחשיפה מגלגלים אותנו עוד יותר מצחוק, והביצוע הכה מושלם ומתוזמן נפלא של השחקנים – יוצר לנו חוויה שכיף לחוות.
|
|
|
"כשתחזור תבין", כך מבטיחה החברה הגאוגרפית. תהיתי לפשר הבטחה זו, אניגמטית משהו, עד שיצאתי לאיסלנד דרך החברה ובהדרכתו המקצועית של מדריך הטיולים מוטי סבאג. טיול מרתק שנמשך 12 יום במסלול בעל השם המאתגר "אי של קרח ואש". המסלול כלל חציית האי מדרום לצפון והמשכו עם כיוון השעון וכניסות לשטחים נידחים. ואז הבנתי במה זכיתי ולמה כיוונו הדברים וההבטחה עוד בטרם הגעתי ארצה.
|
|
|
התאונה הכמעט קטלנית בדרך לסיוע ל"כיפת ברזל" היא קריאת השכמה לישראל שבקונגרס האמריקני הולכת ומתפתחת מציאות חדשה שלא הכרנו עד כה. אומנם הסיוע עבר בסופו של דבר, ואף ברוב מרשים, אך מקומה של ישראל במיכלול ההתייחסות האמריקנית שינה גוון בהשוואה לעשרות השנים האחרונות — וזאת לא מפני שהנשיא ביידן או הגוש המרכזי במפלגה הדמוקרטית שינו את יחסם הידידותי כלפי ישראל, אלא מפני שהמצב הנחות יחסית של הסיעה הדמוקרטית בשני בתי-הקונגרס, ובעיקר בבית-הנבחרים, כלומר הרוב המצומצם שלה, מעניק מישקל-יתר למחנה "הפרוגרסיבי", כלומר השמאלי, המונה כ-100 מחברי הבית, כולל ה-SQUAD שהוא חלק ממנו והמורכב ממיספר חברות קונגרס, רובן מוסלמיות, ששמו להן למטרה להביא לשינוי יסודי במעמדה החיובי של ישראל בעיני הציבוריות האמריקנית בכלל ובקונגרס בפרט.
|
|
|
בשנות ה-50', כאשר המשלט והמעוז והמוצב של האויב היה מוגן בגדר סבוכה ומסועפת, לימדו בצה"ל את הטירונים כי בשעת התקפה יש להתקרב, אחד החיילים פורץ קדימה וגוזר את התיל, נשכב עליו וחבריו דוהרים בעקבותיו, רומסים אותו או מצליחים להתקדם לצידו, חודרים ופותחים בקרב. סיכוייו של האמיץ שהלך לבד ראשון וגזר את הגדר ונשכב עליה להיהרג היו גבוהים מאשר של חבריו. אבל אם בתום הקרב נותר בחיים היה זוכה לתשואות מחבריו ולעתים קרובות גם לצל"ש.
|
|
|
יצחק בן שבו, יליד בית שאן, כיום תושב רעננה הוא אבא אוהב ומסור במיוחד. עד כמה מיוחד? תקראו בספר הביכורים הייחודי שכתב ויוצא כעת לאור, "שני בתים, מלא אהבה". סיפור על אהבה גדולה הצומחת גם בעת משבר אישי ועוטפת את המשפחה גם ברגעי ההתמודדות לנוכח האתגר בחיים של אושר עם זוג הורים בנפרד, שני כלבים ורוח טובה גדולה המנשבת מבינות לדפי הספר המרגש.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|