1. בעדותו הראשית המשיך
אבירם אלעד, מי שהיה ראש מערכת החדשות של וואלה ולאחר מכן העורך הראשי של האתר, לתאר בצורה חד-משמעית את ההתערבויות של
אילן ישועה לטובתם של
בנימין נתניהו ומשפחתו. אלעד שב ואמר כי ישועה הבהיר לו במפורש שצריך לרצות את ראש הממשלה ומשפחתו (פירוש שלנו:
שרה נתניהו) בשל צרכיה הרגולטוריים של בזק, שאת שוויים העריך במיליארדי שקלים. הוא גם אמר, במענה לטענות שהעלתה ההגנה בחקירתו של ישועה, כי ההתערבויות לטובת נתניהו היו רבות לאין ערוך מאשר התערבויות אחרות של ישועה, וגם היו נחרצות בהרבה: פקודות ללא כל אפשרות להתווכח.
השיא היה עם חשיפת פרשת הצוללות בנובמבר 2016, כאשר לטענת אלעד - ישועה מנע, בשליחות נתניהו, כל פרסום שהוא במשך לילה שלם. אם גרסתו נכונה, הרי שמדובר באחד הימים השחורים של התקשורת הישראלית (ובלי קשר למה שהסתבר בדיעבד בפרשת הצוללות): אתר החדשות השני בגודלו במדינה אינו מפרסם חשדות לשחיתות כלפי ראש הממשלה, על-פי דרישתו של ראש הממשלה.
2. בתחילת חקירתו הנגדית ביקש בועז בן-צור להראות שני דברים. האחד: כל מה שיודע אלעד על הלחצים וההתערבויות, הוא מפיו של ישועה - והרי עד זה, לשיטת ההגנה, כבר הוכח כשקרן ומניפולטור. השני: בדוגמאות הספציפיות משנת 2013 עליהן דיבר אלעד, לא הייתה התערבות בתכני וואלה - והוא אף היה עוין לליכוד. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, בצעד ראשון מסוגו במשפט, ביקשה מאלעד לצאת וביקשה לדעת לאן בן-צור חותר, לנוכח העובדה שמדובר בחומרים שכבר הוצגו. תשובתו הייתה, שהוא רוצה לשלול את גרסתו של אלעד. אחרי דין ודברים איתה, הבטיח בן-צור לקצר.
3. בן-צור הראה מה התפרסם בוואלה באותם ימים, כפי שעשה בזמן עדותו של ישועה. למשל: שהיו ידיעות חיוביות בעניינם של
הבית היהודי ו
נפתלי בנט ערב הבחירות. הנקודה היא, שלא ניתן ללמוד מתוך מה שהתפרסם באתר, מה התרחש מאחורי הקלעים - ובמיוחד מה לא פורסם ואלו שינויים נעשו (אם נעשו) בפרסומים. ייתכן כמובן שהתמונה הייתה אותנטית; באותה מידה ייתכן, שבלא התערבות - התמונה הייתה שונה.
ההגנה גם טוענת, ובצדק, שיש להשוות את הפרסומים בוואלה בעניינו של נתניהו לאלו שנעשו באתרים אחרים. את אותה אמירה אפשר להפנות אליה: כאשר משווים את הסיקור של בנט בוואלה, צריך לבדוק הן כיצד הוא סוקר באתרים אחרים, והן כיצד אחרים סוקרו בוואלה עצמו. במילים אחרות: האם בנט (לצורך הדוגמא) קיבל בוואלה יותר או פחות סיקור מאשר באתרים אחרים ויותר או פחות סיקור מאשר ראשי מפלגות אחרים, ומה הייתה נימת הסיקור שלו.
אלעד הוסיף עוד נקודה חשובה, לפחות מנקודת מבטו: החשוב הוא ההתערבויות, לא האם היו מוצדקות ולא בהכרח מה היו תוצאותיהן. כלומר: אם ישועה הוריד פקודה משיקולים של ריצוי נתניהו עבור אלוביץ, זה הדבר הפסול - גם אם אותה ידיעה הייתה מתפרסמת ממילא, וגם אם במקרה מאוד נדיר היא לא בוצעה.
ציטוט היום
"מה שאני עושה עם הצנזורה הצבאית על-פי חוק, אני עושה עם אילן על-פי דרישתו" (אבירם אלעד מתאר את הדרישה להגיש לאישורו מראש של אילן ישועה כל פרסום בנוגע למשפחת נתניהו).
