|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שישה בשישי / איבדנו את ההליך ההוגן

בלי ראיות, בלי משפט, ישר לגרדום

איך בדיוק אפשר לחקור תלונות אנונימיות? סיפורו של הרב יונתן זקס על שני אישים דגולים שהיו קורבן לשיימינג על לא-כלום דיווחים חסרי אחריות בתקשורת על האשמות בלתי מבוססות כאשר האשמות ישנות הופכות לנשק פוליטי האמריקנים מחילים ערכים בצורה רטרואקטיבית צריך להבין שהעולם ותושביו הם מורכבים ולהפעיל שכל ישר
15/10/2021  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   תגובות
הרב זקס. "לא שמעו על חמלה וצדק?" [צילום: קירסטי וויגלסוורת', AP]


תלונות אנונימיות
גולדברג. עשה את הדבר הנכון [צילום: איציק הררי]

אני באמת לא מבין כיצד אפשר לחקור תלונות אנונימיות. אם מכתב בלתי חתום מייחס לפלוני עבירת מין בידי קורבן שאינו מזדהה, מה בדיוק אמורים החוקרים לעשות? נניח שיש פרטים רבים; הרי הבסיס הוא שהחשוד יוכל לדעת מי מאשים אותו. נניח כעת שהמקור האנונימי הוא עד ולא הקורבן. עדיין חייבים לבדוק האם הוא באמת היה במקום, האם הוא באמת מכיר את החשוד והקורבן, האם אין לו מניעים זרים

ועדת השופט אליעזר גולדברג עשתה את המעשה הנכון, כאשר אישרה ללא כל תנאי את מינויו של רונן בר לראש השב"כ, למרות המכתב האנונימי נגדו שהגיע אליה. אם הייתי קצת תמים, הייתי מקווה שזו תהיה נקודת מפנה, ממנה נחזור לשפיות ולהיגיון הבסיסיים ביותר: כדי שניתן יהיה לבדוק תלונות משמעותיות, הן חייבות להיות חתומות. אבל התקווה הזאת, אם הייתה, התפוגגה בתוך יומיים. כאשר השר אלעזר שטרן אמר שהורה לגרוס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות שקיבל כאשר היה ראש אכ"א, התעוררה סערה כה עזה, עד שהיא הובילה אותו להסיר את מועמדותו לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית וגרמה לדרישות שיתפטר גם מן הממשלה.

בואו נתעמק קצת בנושא הזה. ברור שעשויות להיות סיבות טובות לרצונו של מתלונן להישאר אנונימי, בעיקר חשש מפני נקמנות של הממונים עליו, איומים מצד נשוא התלונה ותווית של מלשין בעיני עמיתיו. לזה יש פתרון פשוט: החוקרים יידעו מיהו המתלונן, אבל זהותו תישאר סמויה מעיני נשוא התלונה. לעומת זאת, יש סיבות לא-טובות לרצונו להישאר אנונימי, ובראשן אם מדובר בעלילה מכוונת ותהא אשר תהא הסיבה לכך. ולמצב זה אין פתרון. כל עוד המתלונן הוא אנונימי, אין כל אפשרות לבחון את מניעיו ואמינותו. זה אמור להיות ברור לכל ילד.

אני באמת לא מבין כיצד אפשר לחקור תלונות אנונימיות. אם מכתב בלתי חתום מייחס לפלוני עבירת מין בידי קורבן שאינו מזדהה, מה בדיוק אמורים החוקרים לעשות? נניח שיש פרטים רבים; הרי הבסיס הוא שהחשוד יוכל לדעת מי מאשים אותו. נניח כעת שהמקור האנונימי הוא עד ולא הקורבן. עדיין חייבים לבדוק האם הוא באמת היה במקום, האם הוא באמת מכיר את החשוד והקורבן, האם אין לו מניעים זרים. וזה בשלב החקירה; איך אפשר לנהל משפט כאשר עדי מפתח אינם מזוהים וממילא אינם מעידים? דומה שהחשש מפני ביקורת ציבורית צדקנית גורם לאובדן כל שיקול דעת בסיסי.

עידן בלתי סלחני
הרב יונתן זקס, An Unforgining Age / לשכת הרב זקס
פיטרס. בגלל סלפי עם מישהו שלא הכיר

"הוא התנצל מיד, אשתו היא מדענית חשובה, כל המדענים הגנו עליו, וזו הייתה רק בדיחה!", אמר הרב זקס בלהט. "אבל הוא הורשע בלי משפט, בלי ראיות, בלי הליך הוגן, בלי ערעור, בלי להביא בחשבון את הישגיו, בלי להתייחס לכך שהוא בן אדם ובני אדם טועים"

בליל הסליחות הראשונות תשע"ט (ספטמבר 2019) דרש הרב יונתן זקס המנוח בבית הכנסת המפסטד בלונדון. הרב זקס, לשעבר הרב הראשי לבריטניה, היה מהוגי הדעות היהודיים החשובים ביותר בדורנו. דרשתו הייתה מרשימה ביותר, ומומלץ מאוד להקדיש רבע שעה ולצפות בה. הכותרת שלה הייתה: "עידן בלתי סלחני".

הרב זקס פתח בשני סיפורים. הראשון היה על סר טים האנט, חתן פרס נובל ברפואה, אשר בביקור בקוריאה הדרומית ב-2015 זרק בדיחה גרועה על נשים במעבדות. הוא הודה מיד בטעותו, אבל מישהו צייץ את האמירה והיא הפכה לוויראלית. האנט הפך לקורבן לשיימינג, נאלץ להתפטר מאוניברסיטת קולג' לונדון, מהחברה המלכותית למדעים וממועצת המחקר האירופית. "הוא התנצל מיד, אשתו היא מדענית חשובה, כל המדענים הגנו עליו, וזו הייתה רק בדיחה!", אמר הרב זקס בלהט. "אבל הוא הורשע בלי משפט, בלי ראיות, בלי הליך הוגן, בלי ערעור, בלי להביא בחשבון את הישגיו, בלי להתייחס לכך שהוא בן אדם ובני אדם טועים".

הסיפור השני היה על ג'ורדן פיטרסון, פסיכולוג מאוניברסיטת טורונטו ומי שלדברי הרב זקס "הוא האינטלקטואל בעל מספר העוקבים הגדול ביותר בעולם". בקיץ הקודם הוא הרצה באוניברסיטת קיימברידג', ומישהו גילה שמישהו אחר עשה איתו סלפי, ואותו מישהו לבש טי-שירט ועליה "אמירה לא ממש נחמדה". הרב זקס הדגיש: "מאות עשו סלפי איתו, הוא לא יכול היה לבדוק מה הם לובשים, לא היו לו מושג מה המישהו הזה לובש – ואתם יודעים מי גינה אותו? קיימברידג'. האם הם שמעו על מחילה וצדק? בלי משפט, בלי ראיות, בלי הליך נאות, בלי העיקרון של 'ודרשת וחקרת ושאלת היטב' שקובעת התורה".

הרב זקס עמד על נקודה חשובה ביותר, ולצערנו הרב – נפוצה ביותר. בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, דינו של אדם עלול להיחרץ בתוך דקות על-פי אמירה רגעית או תמונה שטותית. אז אולי לא צריכות להיות לנו יותר מדי ציפיות ממי שחייהם סובבים סביב פייסבוק, אינסטרגם וטוויטר. אבל חייבות להיות לנו ציפיות מאוניברסיטת קיימברידג', מהחברה המלכותית למדעים ובכלל מאנשים ומוסדות בעלי מינימום של היגיון והגינות: תבדקו, תשאלו, תבקשו תגובה, תשקלו. בקיצור: אל תתנו למהירות האור של המאה ה-21 לגרור אתכם אל מחוזות החושך של משפטי שדה וציד מכשפות.

גם התקשורת נושאת באחריות
דיווח בו נאמר ש"מישהו עשה משהו"

עורך הדין שרץ לספר לחבר'ה תוך שיבוש אפשרי של החקירה, ואשר מראש הכין לעצמו דרך נסיגה בדמות דיבורים על כך ש"הוא מקווה שהמערכת לא תטייח את החשד כאשר מדובר באחד ממנה", טען כמובן שחששו התאמת. הוא אף דרש לפרסם את פרטי החשדות בלי שמות המעורבים – מה שהיה מוסיף להכפשת שמו של השופט (שכל מי שרוצה לדעת יודע מיהו)

תהיה זו טעות לחשוב, כי משפטי השדה הם רק נחלתם של חובבנים ורכלנים באינטרנט. גם התקשורת הממוסדת והמקצועית חוטאת בכך, לעיתים קרובות מדי. אני כמובן לא מדבר על חשיפות ותחקירים רציניים, שהם נשמת אפה של העיתונות החופשית, אלא על פרסומים שטחיים המתבססים על מידע מוטה וחלקי, ואשר עד מהרה מתברר שאין להם בסיס. בחודש האחרון היו לנו שתי דוגמאות בולטות ושתיהן נגעו לשופטים.

ערוץ 12 חשף תלונה שהוגשה נגד שופט, תוך הסתמכות בלעדית על עורך הדין שהגיש אותה. הדיווח הראשון היה על "אישיות בכירה ביותר בתחום המשפט" – שזה אומר או שר המשפטים, או נשיאת בית המשפט העליון, או היועץ המשפטי לממשלה, או פרקליט המדינה; הם הבכירים ביותר. אמצעי תקשורת אחרים דיברו על "בכיר למדי". לבסוף התברר שזהו שופט מחוזי – דרג הביניים של המערכת. מאחר שלאיש יוחסו עבירות מין ואלימות במשפחה, היה ברור מראש ששמו לעולם לא יתפרסם – כי אפילו אם היה ממש בדברים, זהותו הייתה נותרת חסויה כדי להגן על זהות הקורבן. הדיווח יצר דרמה כאשר ציין, שהעניין הובא בפני היועץ המשפטי, פרקליט המדינה וראש אגף החקירות במשטרה; האמת היא, שהדבר נבע מכך שמדובר בשופט.

השבוע הודיע אביחי מנדלבליט על סגירת התיק בהעדר אשמה – כלומר, האיש לא עשה את העבירות המתועבות שיוחסו לו. עורך הדין שרץ לספר לחבר'ה תוך שיבוש אפשרי של החקירה, ואשר מראש הכין לעצמו דרך נסיגה בדמות דיבורים על כך ש"הוא מקווה שהמערכת לא תטייח את החשד כאשר מדובר באחד ממנה", טען כמובן שחששו התאמת. הוא אף דרש לפרסם את פרטי החשדות בלי שמות המעורבים – מה שהיה מוסיף להכפשת שמו של השופט (שכל מי שרוצה לדעת יודע מיהו). והכל – אחרי דיווח עיתונאי פסול, בו נאמר בעצם ש"מישהו עשה משהו", ואחרי גל של הפרת צווי פרסום מצד אמצעי תקשורת אחרים.

ערוץ 13 ייחס לשופט המשפחה ארז שני פעילות בניגוד עניינים, בטענה שאינו פוסל את עצמו מלדון בתיקים בהם מופיע מי שהיה עורך דינו בעת שהוא התגרש. אלא שבירור העלה, שאותו עורך דין מעולם לא ייצג את שני ולכל היותר נתן לו עצה על בסיס חברי; שזה היה לפני 15 שנה, כאשר בכל מקרה הפסלות היא רק לחמש שנים; ושלאותו עורך דין היו טענות קשות כלפי הכתב שפרסם את הסיפור. ומה עשה הכתב? בא בטענות שלא שאלו את עורכי דינה של הרעיה-לשעבר. כי הרי הם נטולי פנים ויגידו את האמת, בניגוד לכל המעורבים האחרים (השופט, עורכת דינו ומי שלא היה עורך דינו). כלומר: שוב חריצת דין חפוזה ונטולת בסיס.

כאשר זה נשק פוליטי
קוואנו. קרקס טלוויזיוני מביש [צילום: AP]

קיים ניצול לרעה של האווירה שיצרה MeToo, במיוחד בארה"ב. חברינו האמריקנים נוטים לראות העולם במשקפיים של שחור/לבן ולעבור מקיצוניות לקיצוניות. אם פעם איש לא דיבר על הטרדות מיניות, היום כולם מדברים עליהן. אם פעם נשיקה לחברה לעבודה הייתה מחווה של ידידות, היום זו עבירה פלילית. אם פעם מחמאה ליופיה של אישה הובילה לסומק של הנאה, היום היא תוביל לסומק של סטירת לחי. כל הקצנה היא גרועה, וכאשר פעולות טבעיות ואף רצויות כמו הבעת חברות וחיזור עלולות להתפרש כעבירה על החוק – הנזק החברתי הוא משמעותי

בשנות ה-60 כתב אפרים קישון על ההתקדמות הניכרת בחיסול יריבים. בימי הביניים היה צורך לצאת לדו-קרב מסוכן שנמשך שעות, שני הלוחמים שתתו דם, סוסיהם קרסו תחתיהם ורק בשעות הלילה המאוחרות הצליח אחד האבירים להפיל את יריבו ולכרות את ראשו. היום, אמר קישון, זה נורא פשוט. כל מה שצריך לעשות הוא לומר: "פלוני בחור טוב, חבל שהוא הומו". היום זה כמובן לא יעבור, אבל יש חלופה: "הוא מטריד מינית". די בכך כדי להרוס אותו, או לפחות לנסות להרוס אותו.

אין ספק, כי קיימת ברחבי העולם תופעה רחבה של הטרדות מיניות ואף תקיפות מיניות, במיוחד מצד גברים בעלי עוצמה כלפי נשים צעירות ומוחלשות. תנועת MeToo חוללה מהפכה בכך שהנחילה את התפיסה שהבושה חייבת להיות מנת חלקם של העבריינים ולא של הקורבנות. בלי תנועה זו, מאוד ייתכן שמנוולים כמו ג'פרי אפשטיין, לארי נסאר והרווי וינשטיין לא היו נחשפים – ואצלנו לא היה משה איבגי נשלח לכלא.

לצד זאת, קיים ניצול לרעה של האווירה שיצרה MeToo, במיוחד בארה"ב. חברינו האמריקנים נוטים לראות העולם במשקפיים של שחור/לבן ולעבור מקיצוניות לקיצוניות. אם פעם איש לא דיבר על הטרדות מיניות, היום כולם מדברים עליהן. אם פעם נשיקה לחברה לעבודה הייתה מחווה של ידידות, היום זו עבירה פלילית. אם פעם מחמאה ליופיה של אישה הובילה לסומק של הנאה, היום היא תוביל לסומק של סטירת לחי. כל הקצנה היא גרועה, וכאשר פעולות טבעיות ואף רצויות כמו הבעת חברות וחיזור עלולות להתפרש כעבירה על החוק – הנזק החברתי הוא משמעותי.

ומה שאולי הגרוע מכל: באווירה הזאת אפשר להרוס אדם בהבל פה, ללא כל ראיות וללא הליך נאות וללא משפט וללא ערעור. ישר אל עמוד התלייה. תיזכרו בטענות של כריסטין בלסלי-פורד נגד ברט קוואנו, כאשר דונלד טראמפ הכריז על מועמדותו לבית המשפט העליון: היא טענה שקוואנו תקף אותה מינית 30 שנה קודם לכן. לא היו לה שום הוכחות, היא לא הסבירה מדוע שתקה – כולל כאשר קוואנו מונה לשופט ערעורים פדרלי – אבל זה לא הפריע לדמוקרטים להשתמש בעדותה כדי להפוך את השימוע של קוואנו לקרקס טלוויזיוני מביש. קוואנו אושר בסנאט ברוב של 50 מול 48 בלבד, הרוב הקטן ביותר אי-פעם, רק בגלל אותן טענות חסרות הוכחה.

קביעת ערכים רטרואקטיבית
בית הספר וילסון, אוניברסיטת פרינסטון [צילום: מל אוונס, AP]

מאחר שביידן איננו טראמפ, בכל המובנים, הטענות הללו נשמעו מאוד לא מתאימות. בבחינה קצת יותר לעומק התברר, שהוא חיבק ואולי נישק כמה עובדות – בצורה אבהית לחלוטין, כחלק מאופיו המחבק (פשוטו כמשמעו). באותה עת איש לא חשב שיש בזה משהו פסול, ובוודאי שאיש לא קבע שזה אסור. מה שנעשה, הוא להחיל על התנהגות ב-1989 ואולי ב-1979 את הערכים של 2019 – כמובן, למטרות פוליטיות

גם ג'ו ביידן היה המטרה לטענות בנות עשרות שנים. כאשר התמודד ב-2019 על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, טענו כמה עובדות לשעבר שהוא הטריד אותן מינית מתישהו במאה ה-20. מאחר שביידן איננו טראמפ, בכל המובנים, הטענות הללו נשמעו מאוד לא מתאימות. בבחינה קצת יותר לעומק התברר, שהוא חיבק ואולי נישק כמה עובדות – בצורה אבהית לחלוטין, כחלק מאופיו המחבק (פשוטו כמשמעו). באותה עת איש לא חשב שיש בזה משהו פסול, ובוודאי שאיש לא קבע שזה אסור. מה שנעשה, הוא להחיל על התנהגות ב-1989 ואולי ב-1979 את הערכים של 2019 – כמובן, למטרות פוליטיות.

מקרה בולט אחר היה כאשר אוניברסיטת פרינסטון החליטה אשתקד למחוק את שמו של וודרו וילסון מהבניין שנשא אותו. וילסון לא היה רק נשיא ארה"ב שהוביל אותה לניצחון במלחמת העולם הראשונה, הוא לא היה רק חתן פרס נובל לשלום, אלא גם נשיא פרינסטון. הסיבה? הוא היה גזען אפילו בקני המידה של זמנו. אני לא מבין איך בדיוק מודדים את זה ואיך קובעים 100 שנה מאוחר יותר מה היו הדעות המקובלות ומה היה חריגה מהן. חוץ מזה, האבות המייסדים של ארה"ב היו בעלי עבדים. במו עיני ראיתי במאונט ורנון, אחוזתו של ג'ורג' וושינגטון, את קבר האחים אליו הוטלו גופותיהם של עבדיו. אז אולי נפסול גם אותם?

אפילו אם נניח שלאדם מסוים היו נקודות תורפה ואף מעשים פסולים לצד תרומתו למדינתו, הדרך להתמודד איתם אינה מחיקת זכרו. וינסטון צ'רצ'יל היה אימפריאליסט מיושן, שתיין לפי חלק מהעדויות, בוס איום למזכירותיו ומפקד עליון ששיגע את הגנרלים שלו. לפרנקלין רוזוולט היו אמירות אנטישמיות ויש חוקרים המייחסים לו את הפקרת מזרח אירופה לידי הסובייטים. מי לידנו יתקע שבעוד 50, 70 או 100 שנה לא יקום איזשהו צדקן ויטען שצריך למחוק אותם בגלל מעשים ותכונות אלו? כאשר מתחילים לשכתב את ההיסטוריה, המדרון עלול להיות חלקלק ולהוביל לתהום.

אנחנו חיים בעולם מורכב
מה אתם רואים פה? [צילום: מארק לניהאן, AP]

הדרך הנכונה להתמודד עם כל מיני חשדות והאשמות כאלה היא להבין, שבני אדם הם יצורים מורכבים ושאנחנו חיים בעולם מורכב. החיים אינם חד-חד-ערכיים ולזווית ההסתכלות יש השפעה רבה על ההחלטה מה אנו רואים. זקן מנשק ילדה בגינה; האם לפנינו פדופיל וקורבן, או שמא סב ונכדה? אדם יוצא בריצה מחנות; האם הוא גנב נמלט, או דווקא מחזיר אבידה למי שיצא לפניו? מכונית עוברת בדהרה באור אדום; האם זה נהג עבריין, או מי שמבהיל יולדת לבית החולים?

גם כאשר מדובר במישור הפלילי, ובעצם במיוחד כאשר מדובר במישור הפלילי, חייבים לזכור שבמקרים רבים ההכרעה איננה קלה ופשוטה. על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בעבירות מין לסוגיהן – מעשים שמטבעם מתרחשים בחדרי חדרים, שיש בהם הרבה מאוד מקום לרגשות ושבמידה רבה הכוונה שמאחוריהם היא הקובעת את אופיים. לא לגלוש עם הזרם, אלא להביא בחשבון שייתכן שהדברים הרבה יותר מסובכים.

ואילו כאשר מגיעים לאירועים כמו אלו של טים האנט וג'ורדן פיטרסון, חייבים לעצור ולחשוב מה בעצם אנחנו רואים. האם באמת האיש עשה משהו פסול, או שמא זוהי לכל היותר טעות קלה בשיקול דעת. האם הוא יכול היה לדעת במה הוא מסתבך, או שמא לכל היותר הוא לקה בחוסר תשומת לב. האם הוא התעקש לעמוד מאחורי מעשהו, או שמא הוא הכיר מיד בטעותו והתנצל עליה. לא להיות חלק מהעדר, אלא להפעיל שיקול דעת ושכל ישר.

תאריך:  15/10/2021   |   עודכן:  15/10/2021
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בלי ראיות, בלי משפט, ישר לגרדום
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שולם זוכמיך
15/10/21 15:22
2
מרק_טווין
17/10/21 05:11
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מחקרי עבר טענו כי לפני מיליוני שנים היו אוקיינוסים גם על כוכב הלכת נוגה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור-הארץ. אך מחקר חדש המתפרסם במגזין Nature קובע כי ככל הנראה מעולם לא היו בנוגה תנאים להיווצרות אוקיינוסים.
14/10/2021  |  איציק וולף  |   כתבות

13/10/2021  |  איתמר לוין  |   כתבות

12/10/2021  |  איתמר לוין  |   כתבות
השופט: חיים פס, בית משפט השלום בבאר שבע
12/10/2021  |  איתמר לוין  |   כתבות

11/10/2021  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il