השופט: גיל דניאל, בית המשפט המחוזי בבאר שבע
המועד: יום שני, 21.6.2021, שעה 11:15
הנושא: פשיטות רגל
תיק פשיטת הרגל שבפני השופט גיל דניאל מציג בעיה: החייבת הייתה אחד מן היורשים של דירה, אך ויתרה על חלקה - למרות שנכסיה אמורים להיכנס לקופת פשיטת הרגל. עורכת הדין שלה מסבירה, מחוץ לפרוטוקול, שכל האחים ויתרו על חלקם לטובת אח שהיה מסובך בשוק האפור, ו"זה היה עניין של חיים ומוות". דניאל מגיב: "זה עולה ברגע האחרון. זה קצת מסבך אותנו. היא הייתה יכולה להגיד לאחים שלה: את החלק שלי אני אעביר לקופה, והייתה יכולה לקבל כבר אז את מה שהיא מבקשת היום [הפטר]. תגידו מה אתם רוצים להגיד לפרוטוקול".
ניתן להבין מהבעת פניו של דניאל שהוא מתלבט, והוא גם עושה תנועת יד המלמדת על חיפוש איזון. דניאל חושב בקול: "נניח שהיה מסתבר שהחלק שלה שוויתרה [עליו] שלא כדין הוא 30,000 שקל; נוכל לומר שנפדה את זה בפיצויים [העומדים לזכותה] כתחליף. אבל אם החלק הוא 200,000 שקל, אז זה שהחייבת מוותרת על כספי הפיצויים לא יכול להלום את זה. לפחות לדעת מה הנתונים. [נניח ש]יש דירה ששווה מיליון ועשרה אחים; זה שונה מדירה ששווה 2 מיליון ושלושה אחים".
עורכת הדין של החייבת טוענת שמדובר בדירה קטנה בבאר שבע אותה ירשו ארבעה אחים, ומזכירה שמדובר בבעלת נסיבות חיים קשות, בת 60 הנמצאת בהליך זה עשר שנים. דניאל לא מוותר: "אנחנו צריכים לדעת לפחות נתונים. היא נמכרה על-ידי אח שיש לו חובות; גם לה יש חובות. גם אם דירה נמכרה במיליון שקל, אז למה [היא ויתרה על] 250,000 שקל? דיברנו על 35,000 שקל ולסיים את התיק, וגם זה יפה, אבל אנחנו רחוקים מ-100% [פרעון חובות]. אני מבין את הבעיה". ושוב, ניתן לראות את התלבטותו.
דניאל מכתיב החלטה: "החייבת מצויה בהליך שנים ארוכות והגיעה העת לבחון את אופן סיום ההליך. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה החייבת תהיה זכאית להפטר בדרך של מימוש פיצויים ממעסיקים קודמים. הסכמה זו ראויה וראוי לקבלהּ. במהלך הדיון עלתה שאלה לגבי הסתלקות החייבת מחלקה בירושה. כפי שציין הנאמן, גם אם יש לכך משמעות משפטית, שכן לא הייתה רשאית לעשות זאת שעה שהיא מצויה בהליך פשיטת רגל, יש לתת את הדעת לכך שהסכימה להעביר את כספי הפיצויים, ולהתחשב במשך הזמן בו מתנהל ההליך והצורך לסיימו בזמן הקרוב.
"החייבת תידרש להעביר לנאמן פרטים לגבי ירושת אימה המנוחה והסתלקותה ממנה, והנאמן יביע את דעתו בהתאם לנתונים שיוצגו בפניו. בשלב זה החייבת תהיה פטורה מתשלום חודשי ומהגשת דוחות". דניאל פונה לצדדים: "בתוך כמה זמן אתם חושבים שניתן יהיה להשלים את מימוש הפיצויים? חודשיים, אז בתוך החודשים האלה" - הוא פונה לנאמן - "תבדוק את הנתונים ותודיע את עמדתך".
"יהיה לו קשה אבל יצליח"
בא-כוחו של החייב בתיק הבא מאחר (בלא התנצלות מצידו ובלא הערה מצידו של דניאל) ומגיע רק לקראת 12:00. ההליך נפתח ב-2013, בוטל ב-2019 וחודש באותה שנה. בא-כוח הנאמן חוזר על עיקרי הדוח שלו ודניאל מתקדם לתכל'ס: "בהנחה שהחייב טוען ש-7,500 שקל [לחודש] הוא כושר ההשתכרות, על איזה סכום [כולל] אפשר לדבר?". דניאל עצמו מציע 3,500 שקל לחודש במשך שלוש שנים, ומעיר שאם קרן ההשתלמות של החייב פעילה - הסכום שיש בה יגדל עד מועד הפרעון ב-2024. דניאל בודק נתונים עם בא-כוח החייב, המציע שהתשלום יישאר בגובהו הנוכחי - 1,500 שקל. חישוב מהיר מעלה, כי הפער הוא בין 54,000 שקל ל-126,000 שקל.
נציגת הכנ"ר מציעה: 2,500 שקל לחודש במשך 40 חודשים. בא-כוח החייב: "הוא לא יצליח לעמוד בזה". דניאל: "יהיה לו קשה אבל יצליח. השאלה היא - 40 חודשים כשהתיק הוא מ-2013". נציגת הכנ"ר מנמקת ודניאל ממשיך במו"מ: "36 חודשים כבר מגלם את הקושי. אם היה מתנהל כהלכה, היינו היום בתוכנית [לקבלת הפטר] של 12 או 24 חודשים. לך [בא-כוח החייב] אני אומר שאם לא יצליח ב-2,500, נאריך את התקופה. אם לא יצליח, ניתן לו רשת ביטחון שיוכל מדי פעם לדחות".
בסופו של דבר מציע דניאל שהחייב ישלם 90,000 שקל ומעיר שלבטח הסכום שבקרן ההשתלמות יהיה גבוה מ-30,000 שקל. "החובות גבוהים. אני מבין שיש לו השגות על החובות, אבל היה צריך להעלות אותן בזמן, לא היום. החובות מאוד גבוהים. הוא יכול ליישר קו, לקחת את תוכנית הפרעון הזאת. רוצה לדבר איתו?". החייב ובא-כוחו יוצאים, ודניאל מנצל את הזמן לשיחה בלתי רשמית על התיק הבא: "בואו נעשה את זה בהסכמה. אני מקבל אותה. מי שיכול להגיד שהוא לא מקבל את ההסכמה זה אני ואולי הכנ"ר" - המוכן להסכים.
החייב ובא-כוחו חוזרים: קשה לו לקבל את הצעתו של דניאל; הוא מציע לשלם 60,000 שקל בתשלומים של 1,500 שקל. דניאל מגיב: "אני לא רוצה לתת לו סכום שהוא לא יכול לעמוד בו וההליך יפול אחרי כל כך הרבה זמן. הקושי הוא שלא כל חודש מקבל 7,000; יש חודשים שפחות. כדאי לו תוכנית יותר קצרה, הוא יוכל לסיים עם התיק ולהוריד את הגיבנת הזאת. אנחנו לא רוצים להאריך את ההליך, זה לא טוב לו ולנושים ולאף אחד. הוא צריך עכשיו להתאמץ תקופה קצובה להגדיל את ה-1,500. השאלה לכמה".
לא נשארות הרבה ברירות
דניאל חושב, מחשב ומציע: "80 [אלף שקל], 2,200-וקצת [לחודש]. זה לא שונה בהרבה מה-1,500 של היום. אני לא מטיל 2,500, כי לא יעמוד בזה ולא עשינו כלום". בא-כוח החייב מבקש: 2,000 שקל ל-40 חודשים. דניאל: "אנחנו מגיעים לאותו סכום. תעשה 2,200. לא יצליח - נעשה 2,000 [לתקופה ארוכה יותר]". הוא פונה לחייב - "שלום, אדוני" - ומאפשר לו להסביר מהן הוצאותיו, תוך בקיאות מצידו של דניאל. "נכנסים לתוכנית פרעון", מסביר לו דניאל. "יש איזה שינוי - נשנה. זה תלוי בשורה התחתונה, כמה תהיה המשכורת".
דניאל מכתיב החלטה, מסכם את עמדות הצדדים וקובע: "ניתן להעמיד את הסכום להוסיף לקופה כתנאי לקבלת הפטר על 72,000 שקל. לכאורה יש בידי החייב לשלם סכום זה בתקופה קצרה. אולי אם יבקש להגדיל את התשלום החודשי - יוכל לעשות זאת בתקופה קצרה יותר. חזקה על החייב שיעשה מאמץ להגדיל את התשלומים החודשיים ובכך לקדם את מתן ההפטר. יש להביא בחשבון גם את מימוש קרן ההשתלמות".
תוך כדי הכתבה מאפשר דניאל לחייב לדבר ולומר כמה יוכל לשלם. "אל תישאר על 1,500, תגדיל", מנסה דניאל לשכנע אותו, אך נענה שהדבר בלתי אפשרי. לדניאל אין הרבה ברירות והוא קובע: 1,500 שקל לחודש ב-48 תשלומים - תוך הדגשה: "החייב רשאי להגדיל את התשלומים ולקצר את תקופת הפרעון".
השורה התחתונה: בקיאות מרשימה בפרטים ומאמץ של ממש לאזן בין האינטרסים השונים. דניאל צודק בכך שהוא מנהל מו"מ עם החייבים, שכן אין טעם לקבוע תוכנית בה לא יעמדו. אומנם אין לו כלים לבחון את אמיתות דבריהם על מצבם ויכולתם, אך הוא מסתמך על בעלי התפקיד ולבסוף מוצא את הדרך הנכונה.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.
