|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
אווירה מתאימה [צילום: עינת אנקר/לע"מ]

העשור הקשה מכולם

הנגב הדרומי בעשור השני לישראל ספרו החדש של ד"ר זאב זיוון: "מרמת נגב עד אילת עשור שני למדינת ישראל בנגב הדרומי, 1958 - 1967"
19/10/2021  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


פתיח

לאחרונה יצא ספרו עב הכרס של ד"ר זאב זיוון המספר את סיפורו של הנגב הדרומי בעשור השני למדינת ישראל. הספר מחזיק מעל 600 עמודים כולל מפות, צילומים שחור לבן, טבלאות ומדור נרחב במיוחד המוקדש למקורות הרבים, בכתב ובעל פה עליהם הסתמך זיוון כחוקר מובהק של הנגב. האיור החינני של יוסי שטרן - שומרי החווה בבאר אורה - המופיע על העטיפה, מקנה לקורא את האווירה המתאימה לקריאת הספר. עריכת הלשון נמסרה בידיו של דרור יהב.

נושאים מרכזיים בפרקים
זאב זיוון [צילום: יוטיוב]

המחבר הוסיף אף הוא הקדמה ("אל הקורא") שנכתבה ביישוב מיתר, בשנת 2021, המפרטת את מסלול חייו בנגב ומקילה על הקורא להבין את הדילמות העיקריות בספר
▪ ▪ ▪

בהקדמות מופיעים דברי פתיחה מעניינים של ראש מועצה אזורית רמת נגב ערן דורון, וכן כמה עמודים פרי עטו של חוקר ארץ ישראל הוותיק ד"ר מרדכי נאור שהכתירם בשם "כל יישוב, כל דרך ושביל".

ראוי שנעמוד על הפתיחה של נאור מכיוון שהיא מגדירה יפה את דרך עבודתו של החוקר איש הנגב ואת הישגיו של הספר. המחבר, ד"ר זיוון הוסיף אף הוא הקדמה ("אל הקורא") שנכתבה ביישוב מיתר, בשנת 2021, המפרטת את מסלול חייו בנגב ומקילה על הקורא להבין את הדילמות העיקריות בספר.

הספר/מחקר חולק לחמישה חלקים והחלקים נפרטו לפרקים. על-מנת לסבר את עינו של הקורא נביא דוגמה אחת של פרק ג: "בן גוריון והנגב הדרומי". הסעיפים המרכיבים את הפרק הם - דאגותיו של בן-גוריון בפתח העשור השני; בן-גוריון והעיר אילת; בן-גוריון והערבה; בן-גוריון ובית הספר שדה עין גדי; בן-גוריון והכור בדימונה; בן-גוריון בשדה בוקר; המסייר בנגב; הקמת המדרשה; אחוזת הקבר על גדת נחל צין.

מומחיות בשטח
כל מקור אפשרי [צילום: סוזן וולש/AP]

משפחה ובית
זיוון שהגיע לנגב בשנת 1965, הקים בו משפחה ובית, ונשאר קשור לאזור.

לשיטתו של זיוון הראיונות והצלבתם מאפשרים הבנה טובה יותר של האירועים ההיסטוריים והגאוגרפיים שעיצבו את העשור השני מנקודת מבטם של אלה שביקשו לחיות בו, חיו בו ולחמו בו
▪ ▪ ▪

נאור מדגיש את היכרותו לעומק של הנגב הדרומי של המחבר, כמי שחי שם שנים רבות ומכיר פיסית כל ואדי, כל עץ וכל הר בולט המוזכרים במחקר. עובדה היא שבספרו הביוגרפי כינה עצמו זיוון בתואר "נגבולוג" והגדרה זו, תואמת בהחלט את מידת ידענותו בתחום.

ניתן לראות בספר החדש, המשך למחקרו הקודם "מניצנה עד אילת - סיפורו של הנגב הדרומי 1949 - 1957", שהתבסס על עבודת הדוקטור שלו (בהנחיית פרופ' זאב צחור ז"ל ופרופ' יהושע בן אריה) ויצא לאור בשנת 2012.

למרות שבעשור השני נעשה הרבה בנגב מכל הבחינות, היו אלה "שנים קשות" ועוד נחזור למשמעות הגדרה זו. בעת דפדוף ברשימת המקורות הקורא יבחין כי זיוון הצליח לרכז לקראת מחקרו כמעט כל מקור אפשרי: מסמכים, תעודות, עיתונים שבועונים ארציים ומקומיים, ארכיוני היישובים בנגב, ומקור ייחודי לזיוון: קיום ראיונות עם מאות מוותיקי הנגב שחיו באזור בעשור השני.

לשיטתו של זיוון הראיונות והצלבתם מאפשרים הבנה טובה יותר של האירועים ההיסטוריים והגאוגרפיים שעיצבו את העשור השני מנקודת מבטם של אלה שביקשו לחיות בו, חיו בו ולחמו בו. תוך כדי סקירת האירועים חוזרים לזיכרוננו אירועים כמו מבצע רותם", מכרות תמנע, מפעלים שנועדו לספק תעסוקה לערי הפיתוח, הכור בדימונה והיאחזויות נח"ל שחלקן הפכו ליישובי קבע וחלקן הורדו מהקרקע.

איתרע מזלו של החוקר שליווה את בן-גוריון בימיו הראשונים בשדה בוקר (שהתגורר שם לא ברצף משנת 1953 ועד פטירתו ב 1973). וכך, מלבד יחסי שכנים זכה זיוון לשמוע ממנו על חזונו בנגב. החוקר היה עד לכך שבן-גוריון התערה בחיי הקיבוץ וסייע לו בהשגת תקציבים וקידום פרויקטים. זיוון שהגיע לנגב בשנת 1965, הקים בו משפחה ובית, נשאר קשור לאזור ומחקרו מהווה גם תעודה אקדמית המוגשת לקורא על-פי כל הכללים המקובלים וגם מסמך שמהווה עדות מכלי ראשון להתרחשויות עליהן הוא כותב.

תיחום שטח המחקר
לובה אליאב [צילום: יעקב סער/לע"מ]

זיוון זכה לעבוד במחיצתו של לובה אליאב בעת שעמד בראש הקמת כפר הנער בניצנה ושאב רבות מסיפוריו ומסמכיו
▪ ▪ ▪

החוקר קובע כבר בתחילת הספר כי הוא מתכוון לסקור את מפעלי הפיתוח בנגב הדרומי שהוקמו בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים בעקבות הגידול באוכלוסיית הנגב. חוקרי הנגב מתלבטים באופן קבוע מהם גבולות הנגב.

זיוון בחר ללכת בעקבות הגדרתו של בן-גוריון כפי שנמסרה ליושב-ראש ועדת הנגב יצחק צ'יזיק, באוגוסט 1949 והכליל במרחב הנגב את "כל ארץ אדום" ממזרח ומדרום לבאר שבע עד מפרץ אילת.

קצת מהיישובים שנוסדו בעשור הראשון, לא התמידו בעשור השני. דעת הקהל הציבורית נתונה הייתה להתיישבות בחלקים אחרים בארץ-ישראל ודומה שהערבה ואילת נותרו אזורים שרק "משוגעים לדבר" ואנשי חזון הגיעו להתיישב שם. בדיעבד, מוחה החוקר על כך שחוקרים רבים נטו לבטל את השפעת היחסים שהתהוו בין בן-גוריון וחברי שדה בוקר ועל חשיבותם המעשית.

זיוון זכה לעבוד במחיצתו של לובה אליאב בעת שעמד בראש הקמת כפר הנער בניצנה ושאב רבות מסיפוריו ומסמכיו. יתר על כן הוא הודה שהחלק המרגש ביותר במחקרו היה הפגישות עם מאות המרואיינים שפתחו בפניו את סגור ליבם ותרמו לו עובדות ונתונים על שהתרחש בעשור הנידון.

השילוב בין התיישבות וביטחון
מערך ההגנה [צילום: משה מילנר/לע"מ]

ישעיהו גביש:
"...היישובים הבינו שהם חלק ממערך ההגנה של הנגב, והצבא הבין שבלי יישובים אי-אפשר להגן על הנגב... היישובים בדרום הם חשובים... ולא במקרה הקשר בין הצבא ובין היישובים כל כך הדוק".

זיוון רואה בצבא ובעשייתו בנגב כולל תרומתו ליישובים הצעירים ומעשי ההתיישבות בעצמם
▪ ▪ ▪

החוקר פותח את ספרו בפרק הראשון באזכור קצר למצב הפוליטי-חברתי בישראל בעשור המדובר ועובר למבוא המפרט את המצב הצבאי-ביטחוני בערבה.

הסעיפים במבוא זה יעידו על הנושאים אותם ניתח המחבר: "העשור השקט" - הביטחון בנגב הדרומי בעשור השני; פיקוד הדרום בין מלחמה למלחמה; הביטחון השוטף; פעולות התגמול במחצית שנות השישים; "מבצע רותם" (שרבים כבר שכחו את האירוע); לקראת מלחמת ששת הימים; תוכניות ההתקפה המצרית לניתוק אילת; תפיסת היסוד הביטחונית - בין התיישבות בספר לצבא.

ביסוס לתפיסתו זו הביא זיוון בציטוט דבריו של אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ישעהו גביש: "...היישובים הבינו שהם חלק ממערך ההגנה של הנגב, והצבא הבין שבלי יישובים אי-אפשר להגן על הנגב... היישובים בדרום הם חשובים... ולא במקרה הקשר בין הצבא ובין היישובים כל כך הדוק".

זו גם הייתה דעתו של הרמטכ"ל יצחק רבין שנתן לה ביטוי בעת עליית חצבה שבערבה להתיישבות קבע בנובמבר 1967. דומה כי הקורא ראוי שישאל מדוע לא הקדיש החוקר פרק מיוחד למצב הפוליטי-מדיני-כלכלי וחברתי של המדינה בעשור זה לפחות בסדר גודל דומה כפי שהקדיש למבוא הביטחוני.

התשובה לשאלה זו נמצאת לאחר סיום הקריאה בספר בו מתברר שזיוון רואה בצבא ובעשייתו בנגב כולל תרומתו ליישובים הצעירים ומעשי ההתיישבות בעצמם - נושאים המשולבים זה בזה והמנסים להתגבר על "קיפאון מסוים" שחל בהתיישבות לאחר העשור הראשון. מכאן שלא היה הכרח במבוא מדיני רחב עקב התפרסות המחקר על נושאים רבים ומגוונים שלא ניתן היה לדחסם לספר אחד.

עיבויי יישובי
המפה מבליטה את "העיבוי היישובי" שהתרחש בשלושה גושים
▪ ▪ ▪

החוקר הציג בשתי מפות (עמ' 56 - 57) את את רעיון ההתיישבות כחלק ממערך ההגנה כאשר הוא משווה בין מפת ההתיישבות של העשור הראשון בנגב הדרומי למפת ההתיישבות בעשור השני באותו אזור. המפה מבליטה את "העיבוי היישובי" שהתרחש בשלושה גושים: הראשון מעין חוסוב עד עין יהב; הגוש השני הוא "רמת נגב" שבמרכזו קיבוץ שדה בוקר ובגוש השלישי לאורך הגבול הירדני בואך אילת - מבאר מנוחה עד אילת. על-אף כפי שטען החוקר, היו ההתחלות היישוביות בעשור השני "מדודות" בכל זאת הן נאחזו וזכו לפריחה מחודשת לאחר מלחמת ששת הימים.

התמודדות פוליטית בהקשר לכור
הכור בדימונה [צילום: משה שי/פלאש 90]

צרכי שלום
בשנת 1961 מונתה הוועדה לאנרגיה אטומית ובראש צוותי ההקמה עמד שמעון פרס שיחד עם בן-גוריון טענו בפני האמריקנים כי הכור מיועד לצרכי שלום ופיתוח ובין היתר להתפלת מים עבור הנגב.

יש הקושרים את עזיבת בן-גוריון את הממשלה לשדה בוקר בשנת 1963 ללחץ האמריקני שביקש להפסיק את הפעולות הקשורות בייצור נשק אטומי
▪ ▪ ▪

החוקר הקדיש כמה עמודים לקטע הנקרא "בן גוריון והכור בדימונה" ומראה כי בן-גוריון הקפיד להציג את הכור האטומי בפני דעת הקהל הישראלית ובפני האמריקנים כי הכור ההולך ונבנה בדימונה מיועד לצרכי מחקר ופיתוח הנגב. בנאומו בשנת 1957 הודיע בן-גוריון כי כוונת הממשלה ליצור "כוח אטומי" בנגב ורבו הפרשנויות לביטוי זה.

בשלהי שנות השישים התפתח ויכוח בין הדוגלים בפיתוח נשק קונבנציונאלי (עמדת "אחדות העבודה") לבין התמיכה בפיתוח הכור בדימונה גם לצרכים צבאיים (כעמדת "מפא"י). בשנת 1961 מונתה הוועדה לאנרגיה אטומית ובראש צוותי ההקמה עמד שמעון פרס שיחד עם בן-גוריון טענו בפני האמריקנים כי הכור מיועד לצרכי שלום ופיתוח ובין היתר להתפלת מים עבור הנגב.

בשנת 1960 הודיע בן-גוריון לכנסת על הכור דבר שהוליד גופים וקבוצות שהתנגדו לרעיון וביקשו לשמור על פירוז, ביניהם פרופ' ליבוביץ' ותנועות פשרה ושלום אחרות. האמריקנים לא קיבלו את הטיעון הישראלי ויש הקושרים את עזיבת בן-גוריון את הממשלה לשדה בוקר בשנת 1963 ללחץ האמריקני שביקש להפסיק את הפעולות הקשורות בייצור נשק אטומי.

בהמשך התרכז החוקר בימי בן-גוריון בשדה בוקר ואת מעורבותו בפיתוח המשק והאזור. החוקר שהזדהה אישית עם אורח חייו הצנוע של בן-גוריון מצטט את ס. יזהר שהציג בבהירות את צניעותו ונועזותו של המנהיג הקשיש:

"הוא היה אדריכל לבניין ערים, הוא לא היה אדריכל פנים, ובוודאי לא משפץ דירות ישנות, לא אכפת היה לו קישוטים ולא שאל איך זה יהיה נראה, ולא איך זה ימצא חן, או איזה צבע יהיה הולם. כל זה לא עניין אותו: עניין אותו הכיוון למרחב הגדול, ואת כל השאר הניח לאחרים".

ההתיישבות חקלאית
מקריאת חומר זה מתבררת הקביעה של חברי הקיבוצים שהיו אלה שנים קשות מבחינת השגת תקציבים
▪ ▪ ▪

פרקים נרחבים הקדיש החוקר ליישובי רמת הנגב: רביבים, משאבי שדה, ויישובים בשילוב עם הצבא כמו קציעות ובארותיים, הקמת והמדרשה בשדה בוקר. מקריאת חומר זה מתבררת הקביעה של חברי הקיבוצים שהיו אלה שנים קשות מבחינת השגת תקציבים, הפניית כוח אדם ורפיון בכל הקשור לפיתוח הנגב בכל הנוגע לסלילת כבישים, הקמת מפעלים והזרמת כמויות מים לחקלאות.

בהמשך הוא מתאר את באר אורה, יטבתה, קיבוץ איילות ואילת, גרופית, עין יהב, כיכר סדום ועין חצבה. פרקים אלה מלווים בתמונות, מפות, טבלאות וציטוטים מעלוני היישובים שנלקחו מארכיוניהם. הקו המנחה - המתיישבים הם המובילים את מוסדות ההתיישבות בחשיבה מקורית ובפתרונות שנועדו לגידול חקלאות במדבר.

יישובים עירוניים - לבטים
תרבות מסורתית [צילום: נתי הרניק/לע"מ]

חברה סוציאליסטית
אהוביה מלכין, מאנשי הרוח במפא"י, פיתח רעיון בדבר הקמת חברה סוציאליסטית עירונית. הרעיון מצא חן בעיני צעירים משוחררי צבא שביקשו לבנות תעלה מאשקלון לאילת בראשית שנות השישים.

כבר בדצמבר 1962 החלו הראשונים לעזוב והעיתונות כינתה זאת "החלוצים מדיזנגוף נוטשים את רמון"
▪ ▪ ▪

בפרקים אלה עומד החוקר על ההיבטים השונים שליוו את הקמת ערי העולים החדשים שמקבלות את השם "עיירות הפיתוח". מדובר בניתוח ארוך על המניעים להקמת אילת והתפתחותה, תיאור הקמת מצפה רמון ועל הניסיון הייחודי שנעשה בה אך נכשל - ייסוד "עיר שיתופית". חומר רב הוצג גם בנוגע להקמת ירוחם וערד.

נעמוד אם כן על שתי נקודות: א. חלום הקמת "עיר קואופרטיבית" במצפה רמון וכשלונו וב. הבעיות שנוצרו (כגון ניכור ושהייה זמנית) עם הגעת גרעיני נח"ל ותנועות התנדבות מהיישובים הוותיקים לעיירות הפיתוח. יש להניח שבעיות אלו ליוו גם את גרעין ביל"ו שהגיע לחצי שנה נוספת במסגרת הנח"ל על-מנת לתרום בתחום החינוך והתרבות בדימונה.

אהוביה מלכין, מאנשי הרוח במפא"י, פיתח רעיון בדבר הקמת חברה סוציאליסטית עירונית. הרעיון מצא חן בעיני צעירים משוחררי צבא שביקשו לבנות תעלה מאשקלון לאילת בראשית שנות השישים. בן-גוריון עודד את הקבוצה ובסיוע אלחנן ישי הוחלט להושיב 80 משפחות במצפה רמון. השרים בממשלת בן-גוריון בירכו על כך והוחל בתכנון עיר שעקרונותיה היו שילוב בין קיבוץ ליישוב עירוני.

ותיקי העיר, שישבו כבר חמש שנים קודם לכן במקום זלזלו בחלומם של הצעירים. הגרעין הקים חדר אוכל, מפעל לקרמיקה והשתלב בתיירות הצומחת באזור. כבר בדצמבר 1962 החלו הראשונים לעזוב והעיתונות כינתה זאת "החלוצים מדיזנגוף נוטשים את רמון". בשנת 1963 ביקש הגרעין להתנתק מרמון ולבנות "עיר קואופרטיבית" בצומת צחור אך גם רעיון זה נכשל.

בשלהי 1963 התפרק הגרעין ועמו גז החלום "המהפכני והרומנטי" של אפשרות יישוב הנגב באמצעות הקמת ערים קואופרטיביות. מהפרק עולה כי זיוון סבור שכישלון העיר הקואופרטיבית נבע ממחסור בניסיון חיים מדברי, העדר ניסיון חקלאי, העדר תנועה פוליטית-מיישבת ותפיסת הערבה כ"מערב פרוע" שיש ליישבו יותר מאשר אזור מדברי החסר קרקע מתאימה לחקלאות וחסר בסיס לחיי עיר מבודדת במדבר ללא אמצעי פרנסה מתאימים.

ב. בפרק על דימונה מדגיש המחבר את בואם של נח"לאי גרעין "ביל"ו" שיועד לקיבוץ יטבתה, לפעילות תרבותית וחינוכית בעיר. בספר לא נסקרה עבודתם של הנח"לאים ומידת מעורבותם ותרומתם לעיר. אבל, יש כנראה להסתמך על מאמרו של ד"ר צבי צמרת שפורסם בשנת 1978 על סמך היכרותו עם "מתנדבי התנועה הקיבוצית בעיירות הפיתוח", בו הוא קורא למתנדבים - "חדלו להתנדב" לקריית שמונה.

צמרת הדגיש את הפער הנפתח בין "התורמים המתנשאים" מהקיבוצים לבין האוכלוסייה המקומית על אופיה המיוחד ותרבותה המסורתית והגיע למסקנה ששהייתם הזמנית במקום של המתנדבים ותרומתם הנכפית לכאורה על המקומיים בהעדפת ערכים זרים להם, הלקוחים מהתרבות הישראלית הוותיקה, אינה משפרת את המצוקות בעיר הפיתוח. אדרבה, נוצרה זרות, ניכור ואפילו שנאה מצד התושבים לבני הקיבוצים. ייתכן שעל-רקע זה יש לבחון את פעילות גרעין ביל"ו ומתנדבים אחרים מהתנועה הקיבוצית בערי הפיתוח בדרום.

סיכום
להפוך את המדבר לבית [צילום: הוגו מנדלסון/לע"מ]

העשייה והמחדל באזור הייתה תוצאה של האנשים הצעירים בעיקר, האמיצים ובעלי החזון שביקשו להפוך את המדבר לבית
▪ ▪ ▪

את פרק ההתיישבות בעשור השני (1958 - 1968) מסכם המחבר בהשוואת קצב בניית יישובים וערים חדשות לעשור שקדם לו ומוכיח שתחילתו הייתה "בנסיגה התיישבותית" שנעצרה רק לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחר שבחן את הגורמים העיקריים השפיעו על פיתוח ויישוב הנגב הדרומי בעשור השני מגיע החוקר למסקנה שהעשייה והמחדל באזור הייתה תוצאה של האנשים הצעירים בעיקר, האמיצים ובעלי החזון שביקשו להפוך את המדבר לבית. נביא כמה שורות המדגימות את עמדת המחבר:

"מי ששינו את פני הנגב הדרומי, היו האנשים הנחושים שבחרו להתיישב בו ולעשותו לביתם... לא רק בעניין אלא בכל השטח מתל ירוחם ועד אילת הבעיה העיקרית והקשה ביותר היא שאלת האנשים, טיבם ותוכנם ביישוב קבוע עם הווי חברתי וציבורי נכון... היכולת לגייס מתיישבים מתנועות הנוער והנח"ל... בהשוואה ליישובי העולים בעל כורחם, היא שעמדה מאחורי המשברים והקשיים שאפיינו את ההתיישבות בנגב הדרומי בעשור השני לישראל (עשור זה זכה לכינוי מפי כרמלה אלון ממשאבי שדה): "העשור הקשה מכולם".

הספר מכיל עובדות ומספרים, מפות וטבלאות ופרטים רבים המקובלים בין הגאוגרפים-היסטוריים, והוא נקרא בעניין רב ומשולבים בו זיכרונות וסיפורים ההופכים את ההיסטוריה של הנגב הדרומי בעשור הנידון - לסיפור מרתק על אנשים ותעוזה. רוצו לקרוא.


לעיון נוסף

אבריאל חגי, פרי חיים, משאבי שדה תשל"ג.
אסיה אילן, המאבק על הנגב, ירושלים 1994.
אפרת אלישע, עיירות הפיתוח בישראל, תל אביב 1978.
בן-גוריון דוד, מדינת ישראל המחודשת, תל אביב 1975.
גבתי חיים, 100 שנות התיישבות, חלק א' וב', תל אביב תשמ"א.
גרדוס יהודה, ארץ הנגב אדם ומדבר, תל אביב תשל"ט.
דה מלאך יואל, מגבעות טוסקנה למרחבי הנגב, ירושלים 2007.
זיוון זאב, 18 ספרים, מאמרים ומחקרים ( שלו ועם שותפים) על הנגב והנגב הדרומי.
ארכיוני הקיבוצים, המושבים ועיירות הפיתוח בנגב הדרומי.
זיוון זאב, 90 ראיונות שערך המחבר עם וותיקי הנגב הדרומי, וכן ראיונות בעל פה מארכיון ע"ש דוד טוביהו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
תאריך:  19/10/2021   |   עודכן:  19/10/2021
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
העשור הקשה מכולם
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
איתן קלינסקי
21/10/21 12:06
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
במצרים הסתיימו לפני יותר משבוע השיחות בין משלחת בכירה של חמאס לבין ראש המודיעין המצרי הגנרל עבאס כאמל על השגת רגיעה ברצועה, שיקום רצועת עזה מנזקי המלחמה האחרונה והשלמת עסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל. מצרים יזמה את המפגש החשוב הזה, שכנראה השיג תוצאות חיוביות שעדיין לא כולן פורסמו, כדי להיענות בין היתר לבקשה האישית של נשיא ביידן מהנשיא א-סיסי לפעול מול חמאס כדי להרגיע את המצב ברצועת עזה.
בספר מלכים ב' פרק כ"ה פורסים בפנינו תופעה עצובה של רצח גדליהו בן אחיקם בן שפן. את הלם הרצח הזה מבטאת מסורת ישראל ביום שקודש ביום של צום - צום גדליהו מקודש עד היום.
- "אלדד פרי נרצח בעת שהוציא עלוני קודש לחלוקה מג'יפ המרצדס שלו". זה מביא אותי לשלוש שאלות: למה שליחי מצווה ניזוקים? למה לפושט רגל כמוהו היה ג'יפ מרצדס? על השאלה למה נרצח הקדשתי מאמר שלם אמש.
19/10/2021  |  יעקב קורי  |   יומני בלוגרים
מאות בוגרי תנועת בית"ר התכנסו בנורדיה שבשרון - איך לא שם? - למפגש נוסטלגי, של חיבוקים, זיכרונות, געגוע, שירה. מפגש שלידתו בקבוצת וואטסאפ שנפתחה לפני כחודשיים בשם: "בית"רים תל-חי!". הידיעה על פתיחת הקבוצה התפשטה כאש בשדה קוצים בקרב ותיקי התנועה. תוך זמן קצר הצטרפו עשרות ומאות בוגרים והחלו להעלות שמות וצילומים מימים עברו, גם להביע את כאבם על מצב התנועה כיום.
ראיתי היום פרסום שחמאס מגיש אולטימטום לישראל: עליה להעביר אליו סכום כסף קטרי בדרכים שהוא מעוניין בהן עד מחרתיים, ואם לאו הוא יחדש את האלימות מרצועת עזה.
18/10/2021  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il