שופט בית משפט השלום בירושלים דוד מינץ גזר (8.1.08) 200 שעות שירות לתועלת הציבור, 6 חודשי מאסר על תנאי ו-20,000 שקל קנס על נועם מלמד, בן 66, וקנס של 1000 שקל על החברה שבניהולו "אסף הכסף", לאחר שהורשעו באי העברת תשלומי מס שניכתה החברה בינואר-אוגוסט 2002 ובאי הגשת דוח החברה למס הכנסה במועד.
במסגרת טיעוניו לעונש, הצטייד הנאשם עם מספר עדים שהעידו בפני בית המשפט על אופיו ועל סגולותיו, והוא גם הגיש לבית המשפט מספר מכתבים שנכתבו לשם מטרה זו.
מגזר הדין עולה שהחברה ייצרה בעבר חלקים תעופתיים לתעשיה האווירית והעסיקה 110 עובדים. עם זאת, סבלה מקשיי נזילות משום שהתעשיה האווירית לא שילמה בזמן.
החברה נסגרה בספטמבר 2002, לאחר שהבנק שעימו עבדה ביטל פתאום את כל האשראי והעמיד את הלוואות החברה בסך כעשרה מיליון שקלים לפרעון מיידי. ניסיונותיו להציל את החברה גרמו לו לאבד רכוש פרטי בשווי רב, והוא אף מכר נכס פרטי השייך לאשתו כדי להזרים כסף לחברה ולמנוע את קריסתה.
לבית המשפט גם הוגש מכתב של מי שהיה רואה החשבון של מלמד במשך 20 שנה, ובו ציין כי במשך כל השנים מילא את מלמד את חובותיו לשלטונות המס.
נציגת מס הכנסה טענה החוב שעדיין לא הוחזר לקופת המדינה עומד על 670,511 שקל . עם זאת ציינה, כי המחדל של אי הגשת דוח הכנסות החברה ל-2002 הוסר. לפיכך, ביקשה למצות את הדין עם מלמד ולהשית עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת.
רשויות המס סירבו להידבר
מלמד עצמו סיפר במשפט כי ניסה להידבר עם רשויות המס, אך נתקל בסירוב. את פניותיו אלו הסביר בהרגשתו הרעה שבגללה הוא לא ישן בלילות מעצם המחשבה שהמדינה למענה השקיעה כל כך הרבה במשך כל חייו, דווקא היא תרשיע אותו בפלילים.
הוא הדגיש כי אינו חולק על הצורך להעביר את כספי הניכויים לרשויות המס, אך ציין כי הדבר נבצר ממנו באותה עת. הוא הביע שוב ושוב את תחושותיו הקשות בשל התעלמות הרשויות מפניותיו הרבות ומבקשותיו להגיע להסדר, ועל רצונם למצות את הדין דווקא עמו, חרף הנסיבות הקשות שהובילו אותו למצב זה, בין היתר בגלל אי עמידתה של התעשיה האווירית, שהיא חברה ממשלתית, בתשלום חובותיה לחברה שבבעלותו.
בגזר הדין כתב השופט מינץ: "התקשיתי להזדהות עם הגישה (של רשויות המס) המכירה מצד אחד בפועלו של הנאשם, בסגולותיו, בחסדיו, בתרומתו לחברה, בנסיבותיו האישיות ובנסיבות ביצוע העבירות, אך מתעלמת במחי יד מכל אלו שעה שנדרשים לגזור את דינו בשל עבירות המס שעבר".
