איפה הפסיכיאטרים?

שוב לאחרונה רצח אדם חולה נפש, ששוחרר לא מכבר מאשפוז במוסד פסיכיאטרי, את אמו, אם לתריסר ילדים בבית שמש. למרבה הצער אין זו הפעם הראשונה שחולי נפש המשוחררים לביתם, רוצחים את בני משפחתם או אנשים אחרים בסביבתם ובחלקם מתאבדים. הכרוניקה הפלילית יודעת לספר על לא מעט מקרים כאלה.

ואני שואלת: כיצד ייתכן שלמרות הרקורד הרצחני העשיר, חולי נפש מסוכנים עדיין משוחררים מבתי חולים פסיכיאטריים? איפה הפסיכיאטרים? מדוע הם אינם מאבחנים כיאות את מסוכנותם של המטופלים לעצמם, למשפחתם או לסביבתם? מדוע הם מתנערים מכל אחריות עקיפה למקרי הרצח ומדוע הלקח לא נלמד עד כה? האם פה קבור הכלב?

ראוי שהפסיכיאטרים המלומדים יחזרו לחבוש את ספסלי הלימודים בפקולטה לרפואה כדי לחדד ולשנן מאפייני מסוכנות גלויים וסמויים של מטופלים, ואולי יעברו קורס מזורז - ואפילו קורסים תקופתיים - לרענון הנושא הקריטי. ואולי מעבר להכשרה יש צורך במיון קפדני ומקצועי יותר של הפסיכיאטרים, ובכך למנוע את הרצח המיותר הבא. כי בנפשנו הדבר. לתשומת לב שר הבריאות.

יולי קורץ לסער

כולם אומרים שסער קורץ ליולי אדלשטיין להצטרף לקואליציה. והאליבי: ההכרזה הרשמית של יולי המתמודד ראש בראש מול ביבי על ראשות הממשלה. לכאורה בדיוק המסלול שעשה סער, אשר לאחר שנכשל בהתמודדות מול ביבי, נטש אותו ואת הליכוד.

אולם מראיון עיתונאי עם יולי בגלי ישראל עולה תמונה הפוכה. יולי קורץ לסער וןלאלקינים למיניהם ושות' וקורא להם: בואו הביתה! חיזרו לביתכם הטבעי(?) לליכוד. לא, לא מאהבתם אותם ולא מאהבת הליכוד או ממניעים אידיאולוגיים הוא פוצח בקריאה נרגשת זו. הסיבה היא שקופה וברורה, ולא צריך להיות פוליטיקאי משופשף או פרשן פוליטי כדי להבין זאת.

היא נעוצה כולה במניעים אישיים ונובעת מאינטרסים פוליטיים מובהקים. יולי, שועל פוליטי ותיק, הלוטש עיניו לראשות הממשלה, מטעם הליכוד (האיש מספיק חכם, מחושב ומנוסה כדי לא לחזור על הכשל הנכלולי של בנט) רוצה להגדיל אלקטורלית את מספר התומכים בו לתפקיד הנחשק בקרב הבייס ובלבד לכבוש את הכיסא של ביבי. הכל פוליטיקה כבר אמרנו?

הכל פוליטיקה

אז מה היה לנו? אחרי גניבת הקולות השערורייתית של נפתלי בנט ושות' במטרה לכבוש את הממשלה, קבלו את יו"ר הקואליציה עידית סילמן.

אם היינו צריכים עוד הוכחה שסיעת 'ימינה' חפה מכל אידיאולוגיה, וכל לידתה וקיומה הוא בכיבוש כסאות עור הצבי בכנסת ובממשלה, קיבלנו אותה הפעם בדמות סילמן. לאחר שהבינה שעתידה הפוליטי לוט בערפל, לאן חותרת יו"ר הקואליציה, שהתפקיד גדול עליה לפחות בכמה מספרים? עוד לא ניחשתם? פניה כפי שפורסם למפלגת עתיד השמאלנית של יאיר לפיד. נו, מה לא עושים למען הכיסא? והכל כמובן בהתחזות אידיאולוגית, איך לא, ובמסווה של שליחות ציבורית.

ועל כך אקדיש לך שורת שיר:

" ראיתי עידית עוטפת עור הצבי, והיא עוטה בשלל צבעי הקשת הפוליטית.
ראיתי עידית עוטפת יאיר".

על כך כבר אמרו חכמינו "מצא מין את מינו", לא?

נ"ב: אל תלכו שולל אחר הכחשותיה של סילמן. עיין ערך הכחשות הבוסים: בנט את שקד. כקליפת השום-כלום כבר אמרנו?

פסוקו

חרד לחרדים: בנט מציג נומרוס קלאוסוס...

מתן כהנא מציג רפורמת הכשרות: לא כשר

לא הכל זהב(ה) - גלאון מציגה גזענות פשיסטית לשמה

בקטנה

מי שלא מתנצל, לא ראוי להיות ראש ממשלה!

לתשומת לב הראש בנט.