|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הבעיה של המערב-אי הכרת העובדות (חלק א) <br>
|
המערב אימץ את האג'נדה הפלשתינית הקובעת שהם אדוני הארץ, תושביה הוותיקים, והיהודים גזלו מהם את אדמתם ונישלו אותם ● אבל, העובדות ההיסטוריות מפריכות את הטיעונים הללו
|
|
סרבני שלום [צילום: נאסר אישתייה/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני בעד פתרון של שתי מדינות כמו האיחוד האירופי והמפלגה הדמוקרטית בארה"ב אבל מסיבות שונות לחלוטין (ראה, להלן). האיחוד האירופי והמפלגה הדמוקרטית בארה"ב אינם מכירים את העובדות ועל כן רבות מהמסקנות שלהם לגבי אופי הסכסוך והאחריות של ישראל לגבי הפלשתינים אינן נכונות.
א. האג'נדה הפלשתינית מבוססת על שיפוץ ההיסטוריה לגבי "עברם" בארץ שהם קוראים לה פלשתין.
המערב אימץ את האג'נדה הפלשתינית הקובעת שהם אדוני הארץ, תושביה הוותיקים, והיהודים גזלו מהם את אדמתם ונישלו אותם. אבל, העובדות ההיסטוריות מפריכות את הטיעונים הללו. רוב ערביי הארץ, המגדירים עצמם כיום כפלשתינים מבחינה לאומית הגיעו לארץ בגלים. רובם הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאיסלאם בטפטוף איטי, בין 640 לס' כאשר הערבים כבשו את הארץ ועד למלחמת העולם הראשונה ב-1914.
חלקם הגיעו בעידוד שלטונות הכיבוש האיובי, הממלוכי והעות'מאני. משלהי המאה ה-19 ועד מלחמת העלם הראשונה ב-1914 הפך הטפטוף לזרם של מהגרי עבודה שנכנסו לארץ בעקבות הפיתוח הכלכלי של הארץ על-ידי התנועה הציונית, משקיעים יהודים וארגונים נוצריים שיצרו אפשרויות תעסוקה, רמת שכר ואיכות חיים שעלו בהרבה על אלה שבארצות מוצאם.
ב-640 התיישבו בארץ רק כ-30,000 ערבים. מספרם עלה בהדרגה תוך מאות שנים לכ-150,000 אבל, ב-1516, בעת הכיבוש העות'מאני לא עלה מספרם על כ-80,000 בשל המגיפה השחורה שפקדה את הארץ סביב אמצע המאה ה-14. ב-1914 היה מספרם 525,000 אבל 50% מתוכם היו מהגרי עבודה חדשים.
העברת השלטון על הארץ לידי ממשלת בריטניה ב-1918 עם כיבוש הארץ בשלהי מלחמת העולם הראשונה והענקת השליטה בארץ לידי ממשלת המנדט הבריטית מטעם חבר הלאומים ב-1921 הביאו לפעילות מוגברת בפיתוח הארץ על-ידי התנועה הציונית, משקיעים יהודים, עולים יהודים בעלי הון מגרמניה ופולין, ארגונים נוצרים וממשלת המנדט. הפיתוח הכלכלי המואץ של הארץ הביא לגלי מסתננים (בלתי חוקיים) של מהגרי עבודה מארצות ערב והאיסלאם.
ההגירה הבלתי חוקית הזאת התאפשרה בעידוד ובעצימת עין של השלטון הבריטי. חיל הספר הירדני, שפיטרל לאורך הגבולות של לבנון, סוריה ועבר הירדן קבל הוראה מגבוה מממשלת המנדט שלא להפריע למסתננים הערבים להיכנס לארץ וגם ההסתננות לארץ מסיני המצרית, לא הופרעה, בה בשעה שהשלטון הבריטי עשה מאמצים, בניגוד להתחייבויות במסמך המנדט, לצמצם ואף למנוע הגירת יהודים לארץ.
כך גדלה האוכלוסייה הערבית מ-519,000 ב-1918 לכ-1,200,000 ב-1947. לפחות כמחצית מהם היו מהגרי עבודה בלתי חוקיים. הצבא הבריטי גם הוא הגדיל את מספר הערבים בארץ בהעדיפו פועלים זולים ממצרים, סוריה ולבנון למחנות הצבא שלו. בקיצור, הטיעון העיקרי של הפלשתינים על "עברם" בארץ מופרך. רובם הגיעו בו-זמנית עם התחדשות העלייה היהודית לארץ.
ב. מדינת ישראל לא קמה כמקלט לניצולי השואה אלא בשל ההכרה הבינלאומית בזיקה ההיסטורית של היהודים לארץ.
פרופ' שמואל טריגנו ניתח בסיפרו "גבולות אושוויץ" את התפישה של אירופה לגבי טיבו של הקונפליקט. האירופים בדעה שהקמת מדינת ישראל חוללה את האסון הפלשתיני. לדידם של האירופים הסיבה לתמיכתם במדינה היהודית הייתה תחושת האשמה לגבי השואה. במלים אחרות, הם תמכו בהקמת מדינת ישראל ב-1948 בשל השואה ומאחר המדינה היא האחראית לאסון הפלשתיני לאירופה יש חוב כלפי הפלשתינים.
אבל, לטיעון שמדינת ישראל קמה כמקלט לניצולי השואה הוא חסר בסיס היסטורי. הסיבה להקמת מדינת ישראל נעוצה בהכרזת בלפור מ-1917 שבה הכירה בריטניה בזיקה ההיסטורית של העם היהודי לפלשתינה, היא ארץ ישראל. הזכות ההיסטורית של היהודים על הארץ אושרה על-ידי חבר הלאומים שהעניק ב-1921 מנדט לבריטניה לשם הכנת הבסיס להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.
שטח המנדט מעולם לא היה מדינה ערבית. הערבים שלטו בארץ 400 שנים מ-640 עד 1099 ככובשים אך מעולם לא התנחלו בה מלבד כ-30,000 מקורבי השלטון שקיבלו 50% מבתים במספר ערים כמו טבריה ובית שאן. בשנים מ-1099 עד 1918 שלטו בה כובשים (לא מתנחלים) נוצרים, כורדים (איובים מבית צלאח א- דין), ממלוכים (מוסלמים ממרכז אסיה) ועות'מאנים (מטורקיה).
ערביי ארץ ישראל ניהלו מאז הכרזת בלפור מאבק לביטול המנדט הבריטי וטענו לזכותם הבלעדית על הארץ, ללא כל בסיס היסטורי. מדינת ישראל קמה ב-1948 על בסיס החלטת האו"ם מנובמבר 1947 לאחר שוועדה של האו"ם חקרה את המצב בפלשתינה המנדטורית - יחסי האיבה בין יהודים לערבים - וקבעה שלאור היחסים יש לחלק את הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית.
ג. סרבני השלום לאורך מרבית השנים הם הפלשתינים ולא ישראל.
בין 1936/7 ל-2014 דחו הפלשתינים, לא התנועה הציונית ולא מדינת ישראל, לפחות 6 הצעות להקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל, בעוד שהיהודים תמכו בהצעות אלה:
1936/7 - הצעת החלוקה של ועדת פיל.
1947 - החלטת החלוקה של האו"ם.
1967 - ועידת חרטום לאחר הכישלון הצבאי של מדינות ערב שנועד לחסל את מדינת היהודים קבעה את 3 הלאווים נגד כל מו"מ עם ישראל והכרה בקיומה.
1993 - הסכם אוסלו בין התנועה הלאומית הפלשתינית בראשות ערפאת לבין ממשלת ישראל ביוזמת ישראל נועד להביא בהדרגה להקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל. ערפאת הפר את ההסכם.
2000 - ועידת קמפ דויד בו דחו ערפאת ואבו מאזן את הצעת קלינטון-ברק.
2008 - הצעת ראש ממשלת ישראל אולמרט שאותה הגדיר אבו מאזן בשיחה עם כתב ה"וושינגטון פוסט" כטובה יותר מהצעת קמפ דויד.
2014- הצעת ממשל אובמה שהיה אוהד מאוד לעניין הפלשתיני שנדחתה על-ידי אבו מאזן.
בקיצור, התנועה הציונית וממשלת ישראל בשלטון מפלגות העבודה וקדימה תמכו בהצעות השלום. ממשלות הימין התנגדו, אם כי נתניהו הכריז על תמיכה בפתרון של שתי מדינות. אבל, דחיית כל ההצעות באה מהפלשתינים.
|
| תאריך:
|
27/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
27/10/2021
|
|
רבקה שפק ליסק
|
|
+מיכאלי על אישור 3,100 יח"ד ביו"ש: "גנץ לא רבין"
|
|
16:28 27/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
פורום התכנון הישראלי העניק אישור לבנייתן של יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ▪ מזכיר המדינה האמריקני מחה בפני השר גץ ואמר כי הדבר אינו מקובל על ביידן ▪ גינויים לשר הביטחון גם משותפיו לקואליציה בעבודה ובמרצ
|
|
|
בנייה בהתנחלות ברוכין [צילום: אריאל שליט/AP]
|
|
|
|
|
|
+הזרוע החשאית של החזית העממית
|
|
08:22 27/10/21 | יוני בן-מנחם | לרשימה המלאה |
ההכרזה על ששת הארגונים הפלשתינים כ"ארגוני טרור" המשתייכים לחזית העממית היא הישג ביטחוני חשוב שמשרת את ישראל ואת הרש"פ כאחד. אסור לישראל להיכנע ללחץ הבינלאומי והיא חייבת להבהיר לקהילה הבינלאומית כי לא תתפשר על ביטחון אזרחיה
(החזית העממית [צילום: חסאן ג'די, פלאש 90])
|
|
|
|
הבעיה של המערב-אי הכרת העובדות (חלק א)
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מגיב ותיק
|
27/10/21 17:19
|
|
|
|
2
|
|
מנדוזה
|
28/10/21 11:02
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
28/10/21 17:07
|
|
|
|
3
|
|
שלמה חיפה
|
29/10/21 11:03
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
29/10/21 17:26
|
|
|
|
4
|
|
חשדנית
|
29/10/21 20:18
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
5/11/21 16:27
|
|
|
|
5
|
|
בני בנקר
|
1/11/21 13:06
|
|
ההכרזה של שר הביטחון בני גנץ להכריז על 6 ארגונים פלשתינים כארגוני טרור הינה החלטה נכונה המבוססת על עבודת מטה ביטחונית ומשפטית במערכת הביטחון, השב"כ וגורמים נוספים בנו תיק מודיעיני עשיר מאוד שכולל ראיות חותכות ובהן סרטונים, צילומים, קבלות, העברות בנקאיות ועדויות הקושרות לכאורה בין הארגונים האלה לבין ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין. מהחומר המודיעיני עולה בבירור כי מדובר ב"ארגוני קש" שמציגים את עצמם כארגונים אזרחיים לכל דבר.
|
|
|
|
|
מבלי להיכנס לעובי הקורה של נחיצות החוק על כפר קאסם, הוא ממחיש יותר מכל את הקושי של מפלגות "יש עבר" להשתחרר מהאידיאה פיקס שלהן הנעוצות עמוק בעבר - הנכבה והנכסה אצל המשותפת, תחיית מדינת ההלכה והשטעטעל אצל החרדים, ארץ ישראל השלמה והקמת בית שלישי אצל המשיחיים, הפערים החברתיים בימי דיקנס והברונים השודדים אצל הניאו ליברלים, שמש אוסלו/אוסטרליץ והקמת בית לאויבינו אצל היונים, ניצחון הפופוליזם וכפרת עוונות אצל הביביסטים, חזרה לעידן הקרח והביג בנג אצל האנטי אקולוגים, החזרת העטרה ליושנה וההתבדלות אצל הש"סניקים, מסע אל תוך העבר ולהישאר תקוע שם, עם עיניים בעורף ואתוס מבדל במקום משותף, עם שבטיות, אגואיזם, שיסוי, אלימות, הערצת המנהיג, במקום קידמה ושיגשוג.
|
|
|
|
|
על-פי גורמים בכירים בפתח,יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מתחיל לאבד את סבלנותו מהיחס שהוא מקבל מממשל ביידן ומממשלת בנט-לפיד- גנץ, למרות הפגישה שהייתה לו עם שר הביטחון בני גנץ שבה סוכם על שורה של הקלות כלכליות שתעשה ישראל לרש"פ.
|
|
|
|
|
אסור שאנחנו נעלה על שרטון, המחדיר לחברה הישראלית גישה של דה-מוניות מוחלטת ביחסנו לאסלם ודה-מוניות מוחלטת ביחסנו לחברה הפלשתינית בישראל ובתפוצותיה, הנאבקת למימוש מאווייה הלאומיים הצודקים.
|
|
|
|
|
השחיתות במנגנוני הרש"פ שוב עולה לסדר היום הבינלאומי לאור מצבה הכספי הקשה של הרש"פ. שרת החוץ של שבדיה, אנא לינדה, שביקרה לפני כשבוע באזור והייתה גם ברמאללה לפגישה עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וראש הממשלה מוחמד א-שתייה, הטילה "פצצה" תקשורתית-מדינית כאשר הצהירה בתום הביקור: "רמת השחיתות שאליה הגיעה פלשתין מונעת מאיתנו להעניק סיוע לרש"פ".
|
|
|
|
|
