1. עדותו של
אבי ברגר הסתיימה (3.11.21), כאשר הוא אינו חוזר בו כהוא-זה מהדברים שאמר בחקירותיו ובעדות הראשית. ליבת העדות: השר
גלעד ארדן החליט לכרוך את אישור מיזוג בזק-yes בהתקדמות הרפורמה בשוק הסיטונאי, לה התנגדה בזק בכל כוחה. זו הייתה המדיניות המקצועית הנכונה, אשר נשענה על החלטות קודמות ואשר אמורה הייתה לקדם את התחרות בשוק התקשורת. עוד טען ברגר, כי נתניהו הנחית עליו את ראש מטהו,
איתן צפריר, והורה לו לקיים את כל הוראותיו - שאחת הראשונות בהן הייתה "להיות נחמד לבזק".
המסר המשתמע: כאשר נתניהו קידם את המיזוג לאחר שפיטר את ברגר, הוא סייע לבזק בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד התקשורת. הטענה של התביעה: זו הייתה אחת התמורות המרכזיות שנתן נתניהו ל
שאול אלוביץ, כנגד השוחד בדמות הסיקור החיובי בוואלה.
ההגנה הראתה, כי הטיפול בבקשת המיזוג נמרח זמן רב, בלא שהחברות מקבלות תשובה כלשהי ובלא שיש מדיניות כתובה ומחייבת של "כריכה". ברגר גם אישר בחקירות הנגדיות, כי התעלם מרבות מהנחיותיו של צפריר, כי נתניהו מעולם לא דיבר איתו על בזק וכי עד תום כהונתו (מאי 2015) לא ניתנו לקבוצה הקלות כלשהן. ההגנה אף רמזה, כי ברגר היה עוין לבזק בשל עברו כמנהל בכיר בפרטנר וידידותו עם אלי קמיר, אז יועץ לפרטנר, שסייע לו להתמנות לתפקיד.
2. כמה הערות כלליות על ברגר ועדותו. ראשית, בניגוד ל
אילן ישועה שהתכתב עם כל העולם ואשתו, ברגר כמעט ולא הציג מסמכים התומכים בגרסתו. לדבריו, הן מדיניות ה"כריכה" של ארדן, הן הנחיותיו של נתניהו והן הוראותיו של צפריר ניתנו בעל-פה בלבד, והוא עצמו לא תיעד אותן וגם לא דיווח עליהן לאיש. שנית ובאותו הקשר, הייתה בעדותו של ברגר סתירה שההגנה לא עמדה עליה. הוא טען שהתעלם מהנחיות בעל-פה של צפריר שנגדו מדיניות כתובה, ובמקביל - שמדיניות ה"כריכה" הייתה בעיקרה גם היא תורה שבעל-פה.
שלישית, ברגר היה רגוע מאוד ודבר לא הצליח להוציא אותו משלוותו ולהזיז אותו מגרסתו, כולל אמירות חריפות ואף בוטות מצד ההגנה. הוא הסכים להודות, בחצי פה, במשגה אחד בלבד: ההימנעות ממתן תשובה כלשהי לבזק ו-yes בנושא המיזוג. רביעית ובאותו הקשר, ברגר אומנם הציג את עצמו כמשרת ציבור נאמן הכפוף לדרג המדיני, אך בנקודות לא מעטות ניתן היה להתרשם שלשיטתו הדרג המדיני אמור לפעול בהתאם להמלצות המקצועיות.
השורה התחתונה: כמו לכל אורך משפט נתניהו, גם עדותו של ברגר היא חלק אחד בלבד מן הפאזל הגדול, ויש לחכות כדי לראות אלו חלקים נוספים יתחברו אליה ומה התמונה שתיווצר.
3. היום האחרון בעדותו של ברגר הוקדש להמשך נסיונותיה של ההגנה להראות, כי הוא עיכב ללא הצדקה את הטיפול בבקשת המיזוג - ומכאן שהתערבותו של נתניהו מאוחר יותר לא הייתה אלא בבחינת תיקון העוול והמעשה המינהלי הנכון. עו"ד בועז בן-צור הראה שסמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, הנפיק במהירות נייר עמדה קצר וחיובי לאחר פיטוריו של ברגר. תגובתו של האחרון: בזמן אמת לבאות לא אמר לי שזו דעתו.
עוד הראה בן-צור, כי בקשה של הוט לשינוי הבעלות בה טופלה במהירות, וכי המשרד עבר לסדר היום על הפרת תנאי רשיונה כאשר העבירה מניות בלא אישורו. ההסבר של ברגר: הבקשה הייתה טכנית, ובנושא ההעברה בוצע תהליך אכיפה. שאלות אלו נועדו להראות, כי לא זו בלבד שברגר התנהג בצורה פסולה כלפי בזק - הוא גם היה נוח בהרבה כלפי הוט, המתחרה הגדולה שלה.
4. החקירה הנגדית של ברגר התקצרה בקרוב לשעתיים בשל הצהרה מפתיעה של ראש צוות התביעה, עו"ד
יהודית תירוש. סעיף 61 בכתב האישום אומר כי כאשר פיטר נתניהו את ברגר, הוא "ידע על תלונותיו של אלוביץ ביחס לברגר, ועל רצונו של אלוביץ שברגר לא ימשיך בתפקידו במשרד. זאת, בין היתר, נוכח עמדתו המקצועית של ברגר בסוגיות הקשורות לבזק". סעיף 62 ממשיך: "בסמוך לאחר מכן, החליט נתניהו למנות את איש אמונו פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, במקום ברגר".
לכל מי שקרא את כתב האישום, ההשתמעות הייתה ברורה: נתניהו פיטר את ברגר ומינה את פילבר כדי לרצות את משחדו, אלוביץ. אבל כאשר החל בן-צור להראות שפיטורי מנכ"לים בעת חילופי שרים הם דבר שגרתי לגמרי, הבהירה תירוש שהתביעה אינה טוענת שברגר פוטר בשל מדיניותו כלפי בזק, אם כי נתניהו יכול היה להשביע את רצונו של אלוביץ גם בלא להתכוון לכך. ברגר עצמו הנחית מהלומה נוספת כאשר אמר כי הייתה זו זכותו של נתניהו לפטר אותו.
כמה זה דרמטי? ממש לא. כמה זה שולי? ממש לא. למרות שהדברים לא נאמרו במפורש, היה ברור - כפי שציינתי - שלטענת המדינה זה היה חלק מן התמורה לשוחד. כעת הפרקליטות מוותרת על הטענה הזאת, ואומרת שהפיטורים - תקינים ככל שהיו - הפכו את אלוביץ לאדם מרוצה יותר. במילים אחרות: לא צעד המהווה כשלעצמו חלק מהעסקה המושחתת, אלא פיסה אחת מתוך מכלול היחסים.
ציטוט היום
"לא הלכתי לבית המשפט כאשר פיטרו אותי בטלפון" (אבי ברגר). "בכית בעיתונות ובחקירה ובעדות" (בועז בן-צור).
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
