1. לאחר שביומיים הראשונים לעדותו תיאר ניר חפץ באופן כללי את ההתנהלות התקשורתית של בנימין נתניהו, הגיע הזמן (24.11.21) לרדת לפרטי-הפרטים של כתב האישום. לטענת המדינה, חפץ היה מעורב בשורה של פרסומים אוהדים בוואלה, וכעת היא מבקשת לשמוע ממנו בפרוטרוט לפחות על הנסיבות של חלקם ועל מעורבותו של נתניהו בהם.

חפץ חזר שוב ושוב על אותן אמירות: כל ההודעות מאושרות בידי נתניהו לבדו ואין בלתו. לא משנה במה מדובר - הטיפול התקשורתי חייב לקבל את אישורו של נתניהו, למעט בודדים הנוגעים לשרה נתניהו ולפעילותה הציבורית. אבל בנושאים מדיניים, בנושאים פוליטיים, בנושאים משפחתיים - אי-אפשר לזוז בלי הסכמתו של נתניהו לכל פסיק. ולא מדובר רק בהתנהלות מול וואלה; כך נתניהו פועל מול כל אמצעי התקשורת.

אז מה מיוחד בוואלה? לדברי חפץ, רק כאן הוא פנה במישרין לבעלים - שאול אלוביץ (אם זה היה תלוי בו, לא היה מדבר עם המנכ"ל אילן ישועה, כי לא סמך עליו). בתחילת עדותו הוא אמר כי נתניהו הנחה אותו בצורה רוחבית לפנות בכל אמצעי התקשורת רק לבעלים או למישהו בעל השפעה דומה, אך לא אמר האם הדבר אכן בוצע בצורה כזאת. כעת אומר חפץ, כי רק במקרה של וואלה הוא פעל מול הבעלים.


2. חפץ לא ברר במילים כדי לאפיין את הכניעוּת המוחלטת של וואלה לדרישותיו, בהדגישו שבני שיחו - אלוביץ וישועה - ידעו היטב שהוא פונה בשמו של נתניהו. בין היתר טען חפץ, כי אלוביץ וישועה היו מגויסים בצורה מלאה לנצחונו של נתניהו בבחירות 2015, וכי בנושא החקירות על המתרחש במעון ראש הממשלה - מטה הליכוד שלט בפרסומים באתר.

עוד אמר חפץ, כי ישועה הפר עבורו את כללי היסוד של העבודה העיתונאית ואפילו את תקנון החברה של וואלה. ככלל, אמר, "כעומק המבוכה, כך הצטמצמות רשימת התפוצה. אם המבוכה גדולה מאוד, זה יהיה רק וואלה. שם לא יכולות להיות הפתעות". לקראת סוף היום אף אמר כי וואלה היה בקצה הפירמידה של אמצעי התקשורת הידידותיים לנתניהו, אפילו יותר מאשר ישראל היום.

סביר להניח שבחקירה הנגדית יוטחו בחפץ אותם פרסומים של וואלה שהוטחו בפני ישועה ויתר אנשי וואלה: התמיכה ביצחק הרצוג, המאמרים נגד נתניהו, הסיקור של מפלגות האופוזיציה, הלגלוג בוואלה ברנז'ה, התמונות הבלתי-מחמיאות ורבים אחרים. ייתכן שהוא גם יידרש להשוואות בין הסיקור בוואלה לבין הסיקור באתרים אחרים (במיוחד בתקופת הבחירות), שלטענת ההגנה - לא טרחה המדינה לעשות בעת החקירה ובכתב האישום.


3. קולו של בנימין נתניהו נשמע היום באולם, כמעט בפעם הראשונה לתוך הפרוטוקול, וזאת לאחר רק כמה מילים פורמליות שאמר בתחילת המשפט. היה זה בהקלטה של שיחה בין חפץ לבין יאיר נתניהו, אליה הצטרף האב בשלב מסוים. הם זעמו על פרסום ממנו ניתן ללמוד על נטייתו המינית של יאיר, למרות שכלל לא היה לו קשר לאותו אירוע (פוליטיקאית שתקפה את בן-זוגה של בנה).

נתניהו נשמע שואל בכעס, מדוע אלוביץ לא נענה לדרישה להסיר את הידיעה מאתר וואלה. אבל כפי שהעיר השופט משה בר-עם, די סביר שאב ייצא להגנת בנו. התובע, עו"ד אמיר טבנקין, אמר שהמטרה היא להראות את דפוס המעורבות של נתניהו בענייני בנו. אבל סביר להניח שזהו עוד רכיב בתמונה שמבקשת התביעה לצייר: היחסים ההדוקים בין נתניהו לאלוביץ.


4. חפץ ממשיך לספק סיפורים מעניינים מאחורי הקלעים של רחוב בלפור, והפעם - כיצד נולד הסרטון "הערבים נוהרים לקלפיות" בבחירות 2015. לדברי חפץ, נתניהו היה מודאג ביותר ובמצב רוח רע במיוחד כאשר הגיעו נתוני ההצבעה הראשונים: עלייה ביישובים הערביים וירידה במוקדי הליכוד. הם חזרו למעון ונתניהו הקליט את הסרטון בטלפון הסלולרי של עוזרו, טופז לוק. הוא לא אמר של מי היה הרעיון, וכך הותיר שתי אפשרויות: של נתניהו עצמו או שלו. חפץ כן אמר, שיש מי שנוטלים לעצמם את הקרדיט למרות שאינו מגיע להם.


5. אחרי היום המתוח במיוחד אתמול, הדיון היום התנהל על מי מנוחות עם מעט מאוד התנגדויות של ההגנה. היה זה בעיקר עו"ד בועז בן-צור שהזכיר מספר פעמים שבחקירתו מסר חפץ גרסאות אחרות מאלו שמסר בעדותו. עו"ד ז'ק חן הבטיח בתחילת היום ("בלי נדר") שלא יקום ולא יתנגד, ובגדול עמד בהבטחה.

ציטוט היום

"זה לא סוד מדינה, אבל היו נשיכות נוספות שלא יצאו לאוויר העולם, כולל של דרגים בכירים. בנושא הזה תרשו לי לנשוך את שפתי" (ניר חפץ חושף בחיוך את מעלליה של הכלבה קאיה).