להיעלב זה לתת כוח לאדם אחר

להיעלב, משמעו לייחס לאדם אחר כוחות ועוצמה היכולים לפגוע בנו. להיעלב, משמעו לצאת מנוצח, להפסיד במערכה ולהישאר מותש ונטול אנרגיות. להיעלב, פירושו לאפשר לאדם אחר להשפיע על חיינו ועל מצבנו הנפשי.

בואו נביט על כך מזווית אחרת: מיהו בכלל אותו אדם שאפגע ממנו? האם הוא נמנה על חוג מכריי הקרובים? האם הוא מבני משפחתי? האם הוא עמית לעבודה? האם הוא עולה עלי בתכונותיו ובאיכויותיו האנושיות? האם הוא מוכשר או חשוב ממני? ובהנחה שמבחינת ההיררכיה המקצועית הוא עומד מעלי - אז מה?

אם הוא נוהג באופן המעליב אותי, בצורה מכוערת שאינה עומדת באמות המידה המוסריות שלי, ברשעות, בחוסר טקט, הרי שיש בכך להעיד על פגם אצלו, לא אצלי. אינני זקוק לחותמת של אף אדם בעולם, ושום ארגון, כדי לדעת שאני מלא וגדוש באיכויות אנושיות. אינני זקוק למילה טובה כדי לדעת מה אני שווה ומהו ערכי האנושי. אין לי צורך בתעודה מאף אחד. את התעודה אעניק לעצמי. מספיק שאני יודע זאת ומאמין בכך בכל לבי.

על כך כתב אריסטו: "יש רק דרך אחת להימנע מביקורת: אל תעשה כלום, אל תגיד כלום ואל תהיה כלום".

כדאי שנתרחק מאנשים מרי נפש, מתוסכלים והפכפכים, הגורמים לנו לחוש רע עם עצמנו. אנשים הגורמים לנו רגשות אשמה, מועקה, כעס, דיכאון. אם אלו "חברינו", כדאי שננתק עמם את הקשר. ואם המדובר בבני משפחה - נצמצם עמם את הקשר למינימום ההכרחי.

נרחיב ונאמר שאיש בעולם אינו נעלה עלינו ואינו עולה עלינו בשום תחום, גם אם הוא עשיר מאתנו, חשוב מאתנו מבחינה מקצועית, משכיל מאתנו, חזק יותר, יפה יותר וכן הלאה. כל בני האדם נולדו שווים בצלם אנוש ואין לאדם זכות מוסרית להתנשא על אדם אחר משום סיבה שהיא. אם אכן הוא עושה זאת, התנהגותו ראויה לכל גנאי.

את מעמדו של אדם בחברה קובעת הרגשתו בלבד, הדרך בה הוא רואה את עצמו וההערכה העצמית שהוא רוחש לעצמו. אדם שיבחר להרגיש מסכן, קורבן, חלש ואומלל, אכן יהיה מעמדו האישי והחברתי כזה והוא יחוש מר נפש כל חייו.

ואילו הסופרת והפעילה החברתית הלן קלר, שהייתה אילמת, חירשת ועיוורת, אמרה: "כשדלת אחת של אושר נסגרת, דלת אחרת נפתחת. אבל לעתים קרובות אנו מסתכלים כל כך הרבה זמן על הדלת הסגורה, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה עבורנו".

אדם שמחליט כי הוא מלא וגדוש באיכויות אנושיות ומקצועיות, המשוכנע שהוא בבחינת "תחנת כוח אנושית" ומסוגל גם להעניק לאחרים מאורו - ירגיש כל חייו שאושרו בידיו. הוא יגלה בכל פינה בחייו קורטוב של שמחה, יתעלם מאנרגיות שליליות סביבו ויהיה מלא בתחושה שחייו מצטיינים בהגשמה עצמית. התעודות שהחברה האנושית מעניקה לנו, כגון כסף, מעמד, תפקיד, יוקרה - אין להן ולא כלום עם אושר. האושר הוא תחושה סובייקטיבית הקיימת ללא קשר למעמד החברתי או המקצועי שלנו. היא טמונה בפכים הקטנים של החיים, ולכן חשוב שכל אדם יזהה את הפכים הללו המעניקים לו אושר ושמחה.

בכל רגע ורגע זכרו שאתם המלך של חייכם. בחיים, בחרו להיות מלכים.