1. התביעה יודעת היטב שהחקירה הנגדית של
ניר חפץ תתמקד בשתי חזיתות מרכזיות: סתירות בגרסאותיו והלחצים שהביאו אותו להפוך לעד מדינה. היום (29.11.21) היא ניסתה להקדים תרופה למכה, ושאלה אותו מדוע ביצע מהלך דרמטי זה. חפץ הזכיר את מה שתיאר כלחצים פיזיים ונפשיים קשים מאוד, התייחס לפרטים מחייו האישיים שהטיחו בו החוקרים - אך אמר שלכל היותר זה היה ברקע.
להפך, אמר חפץ. הוא החליט להיות עד מדינה כאשר הלחצים הללו פחתו והוא התאושש מהם. הוא הסביר, כי בשבוע הראשון לחקירתו היה במצב קשה ולכן נענה להמלצת עורך דינו,
ירון קוסטליץ, שלא לדבר אפילו על מעמד של עד מדינה. אבל כאשר היה יכול לחשוב בצורה הגיונית, הגיע למסקנה שעליו לבחון אפשרות זאת. היו לחפץ כמה הסברים לכך, והמעניין שבהם היה השלישי: הוא נמק במעצר בתנאים קשים מאוד, משום שנתניהו מתחמק מלהיחקר ויש למנוע ממנו לשבש את החקירה. במילים אחרות: הוא היה נאמן לנתניהו אך לא זכה לנאמנות שווה. מי שנזכר בשולה זקן ו
אהוד אולמרט, לא ממש טועה.
2. לפני כן שב חפץ ותיאר את ההיענות המוחלטת של וואלה לדרישות הסיקור שלו, שלגרסתו היו תמיד מטעמו ובשמו של נתניהו. לדברי חפץ, ההיענות הזאת הייתה עוד יותר גדולה משל שני אמצעי התקשורת הנתפסים כעושי דברו של נתניהו -
ישראל היום וערוץ 20.
תומכי נתניהו יקפצו מן הסתם כמוצאי שלל רב על מה שאמר חפץ בהמשך, כאשר דיבר על תיק 2000. הוא העיד, כי נתניהו היה פונה רק לבעלים של אמצעי תקשורת, וכאשר פניות אלו נגעו לפרסומים על משפחתו - הוא תמיד נענה, לפחות בצורה חלקית אם לא בצורה מלאה. מן הסתם הם יאמרו: הנה, ההיענות של וואלה לא הייתה חריגה. אבל האמת היא, שיש הבדל עצום - לפחות לפי עדותו של חפץ. נתניהו התערב אישית רק במקרים נדירים ומוגדרים, בעוד מול וואלה מדובר היה בהתנהלות יום-יומית בכל התחומים וללא מעורבות ישירה של נתניהו.
3. כאמור, חפץ דיבר גם על תיק 2000, אם כי עדותו לא התייחסה לתקופה אליה מתייחס כתב האישום. ההגנה התנגדה ארוכות לשמיעת עדותו בנושא זה וגם לפרטיה, אך בית המשפט התיר לו לדבר על הנושא. חפץ תיאר יחסים עכורים ביותר בין נתניהו ומשפחתו לבין נוני מוזס, הסביר עד כמה ישראל היום עלול היה לאיים על
ידיעות אחרונות ותיאר כיצד נתניהו ניסה מדי פעם ליזום הפסקת אש.
הפרטים החשובים ביותר בהקשר זה בעדותו של חפץ נגעו לדבריו של נתניהו על האפשרות של הקטנת התפוצה של ישראל היום או למנוע את הופעת מהדורת סוף השבוע של העיתון, שהייתה מהלך שאיים בצורה משמעותית על ידיעות אחרונות. לדברי חפץ, נתניהו העלה אפשרות זאת ערב בחירות 2009, כאשר הוא היה עורך "7 ימים" של ידיעות אחרונות. בסוף אותה שנה, טען,
שרה נתניהו אמרה זאת במפורש, אך בעלה הורה לו שלא לדבר על כך בפגישה עם מוזס אליה שלח אותו. המטרה היא לצייר את הרקע לתיק 2000: כיצד נולדה האפשרות לעסקה הנטענת של סיקור חיובי בידיעות אחרונות תמורת הגבלת תפוצתו של ישראל היום.
4. חפץ גם המשיך לספק פרטים מלב-ליבם של לשכת ראש ה
ממשלה ומעונו. אם תיאוריו מדויקים, הם חושפים התנהלות מטרידה, וזה בלשון הכי ממעיטה שיש, מצד נתניהו וזאת מתוך האובססיה שלו לתחום התקשורת. חפץ מדבר על איומים בסגנון כמעט פלילי של נתניהו כלפי מוזס:
"היו לנתניהו הרבה בקשות ממני להעביר למוזס מסרים של איומים, שלא כדאי להתעסק עם ראש ממשלה, שלראש ממשלה יש דרכים לפגוע בידיעות אחרונות, שלא כדאי לו להתעסק עם אדלסון כי הוא כל כך עשיר, שאדלסון צמח מכלום בעולם של מאפיה וגנגסטרים בלאס וגאס, אז בשבילו להתעסק עם מוזס זה כלום, לחסל את מוזס. נתניהו אמר לי את זה אין-ספור פעמים". לכאורה, אין לחפץ סיבה לשקר על כך.
5. לאותו הקשר שייך סיפורו של חפץ על יוזמתו של נתניהו להקים ערוץ טלוויזיה או אתר אינטרנט ימני (בצירוף מקרים, הוא דיבר על כך למחרת השקתו של ערוץ 14, צל חיוור של היוזמות הגדולות שהיו לנתניהו). לטענת חפץ, נתניהו היה מעורב בכל פרטי הפרטים של התוכניות העסקיות שהוא עצמו הציג בשליחותו לרופרט מרדוק ולארי אליסון. זה אולי מסביר מדוע השניים - שוב, לגרסתו של חפץ - נענו מיד ליוזמה.
עוד טען חפץ, כי נתניהו אמר לו שקיבל חוות דעת משפטית - ממקור עלום-שם - לפיה אין בעיה שהוא כראש הממשלה יקדם השקעות זרות בגיוון שוק התקשורת הישראלי. סביר להניח שלא נראה את חוות הדעת הזאת, אם ניתנה, כי היא אינה נוגעת למשפט ולאיש אין אינטרס להציג אותה. על פניו, היא לא מחזיקה מים: ראש הממשלה יכול להשתמש במעמדו כדי ליצור ערוץ תקשורת המזוהה עם עמדותיו? זה פלילי בכמה וכמה רמות. מכל מקום, מהיוזמה לא יצא דבר וחפץ לא הסביר מדוע; אבל היא כן מספקת רקע נוסף להבנת עומק המעורבות של נתניהו בתחום התקשורת.
ציטוט היום
"ההתייחסות למוזס היא שהוא האויב מספר אחת, גם אם לוקחים בחשבון את אויבי ישראל. הייתה דמוניזציה של הדמות הזאת ברמות הכי גבוהות שאפשר להעלות על הדעת" (ניר חפץ על היחס לנוני מוזס במשפחת נתניהו).
