מתכוננים לחג

עוצמת פער ערכית ומכאיבה קיימת בין קריאתו של מתתיהו החשמונאי בשנת 166 לפני הספירה, המוכרת לנו מספר מקבים ב' פס' כ"ז: "כָּל הַמְּקַנֵּא לַתּוֹרָה... יֵלֵך אַחֲרַי" ובין שלל תופעות במישורים החברתיים הקיימים בחברה הישראלית גם בימי חג החנוכה, שהוא חג האור, בשנות הָאַלְפַּיִם לספירה.

אמנם חודש נובמבר איננו חודש של חגים אצלנו, אולם הוא בהחלט רווי מועדים חשובים בתולדות עם ישראל, ביניהם ה-2 בנובמבר, יום הצהרת בלפור ב-1917, ה-4 בו, יום רצח רבין ב-1995, הלילה בין ה-9 ל-10 1938, ליל הבדולח בו נשרפו בתי כנסת ונשדדו חנויות בעלות יהודית בגרמניה הנאצית, וכמובן ה-29, כ"ט בנובמבר 1947, יום בו התקבלה באו"ם ההחלטה על הקמת מדינת ישראל.

לאווירת פרשת "מקץ" מתלוית אווירת חג החנוכה. בשבוע שאנחנו חוגגים את יום הניצחון ההיסטורי הגדול שאירע בכ"ד בכסלו 164 לפני הספירה, ניצחון של מעטים מול רבים. כשהחל מרד החנוכה בשנת 166 לפני הספירה במודיעין היה קשה להאמין שניצחון כה משמעותי יושג מול אימפריה יוונית רבת עוצמה הנהנית גם משיתוף פעולה של אצולת הממון המתייוונת. האור ניצח את החושך ב-כ"ד בכסלו 164 לפנה"ס.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הדליק (יום א', 28.11.21) נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה בחברון. להדלקת הנרות קדמה מחאה ציבורית של גופי שמאל נגד ביקורו של הנשיא במערה.

חג החנוכה האהוב עלי מתקרב ואני ממהר להתכתב עם החג במספר רשימות טרם בואו וזה המאמר הראשון שלי המתכתב עם חג החנוכה. חג החנוכה של ילדינו הוא חג פך השמן. עבורי זה החג בו עלינו להר וירדנו לעמק כדי לגלות אורות גנוזים. לדור הנינים אמשיך להעניק סביבונים עם המסר של נס גדול שהיה פה. עבורי זה חג של תמרורי אור ולקח היסטורי רב משמעות לימינו אנו.