|
|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
המחדל שמונע מההיי-טק להגיע לפריפריה
|
הממשלה מדברת גבוהה גבוהה על הצורך בפיתוח ההיי-טק בצפון ובדרום, אבל לא עושה הרבה כדי ליצור את האקו-סיסטם שיאפשר לכך לקרות ● הגיע הזמן לקריאת השכמה
|
|
כדי שיהיה היי-טק בפריפריה, צריך שיהיה שם אקו-סיסטם ראוי [צילום: גילי יערי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הדיון שנערך השבוע (יום ב') בוועדת הכלכלה בנושא אי-הגעתו של ההיי-טק לפריפריה האיר באור נגוהות את אחד המחדלים החמורים ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן - עד כדי כך. מדובר במחדל ברמות החברתית, הכלכלית, התכנונית ועוד. הנתונים שהוצגו בדיון מקוממים, אם כי לא מפתיעים: 91% מתעשיית ההיי-טק מרוכזת באזור המרכז, ובעיקר בתל אביב ובשרון, ורק 9% נמצאת בכל האזור שמדרום ומצפון למרחב המצומצם הזה. התעמקות בדוח המפורט שמרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש לוועדה לקראת הדיון מעלה תהיות, ובמרכזן העובדה שלפי החוק לעידוד השקעות הון, גם ערים גדולות כמו חיפה ובאר שבע נמצאות בפריפריה. רוצה לומר ששתי הערים האלה, שיש בהן מרכזי היי-טק מפותחים למדי, נכללות באותם 9%. ועוד רוצה לומר שהן נמצאות באותה המשבצת כמו קריית שמונה, שלומי, ירוחם וערד.
|
|
|
|
|
מיכאל ביטון [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
את הדיון הוביל יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון - בעצמו תושב הפריפריה, ומי שהיה ראש מועצה מוצלח מאוד בירוחם. ח"כ ביטון לא הסתיר את סערת רגשותיו, ואמר שיש עיוות משווע בהכללת ערים מבוססות כמו חיפה במונח "פריפריה". לדבריו, טוב שהערים הגדולות בצפון ובדרום מקבלות תקציבים, אבל זה לא ממש עוזר לצעירים מחצור הגלילית, בית שאן, מצפה רמון או דימונה. ביישובים אלה אין (כמעט, לשם הזהירות) זכר לפעילות של חברות היי-טק.
ח"כ ביטון וח"כים נוספים שהתבטאו בדיון זיהו בכך את הבעיה האמיתית, שהיא בין הסיבות המרכזיות לעובדה שחברות ההיי-טק לא רוצות, ברובן, להגיע לפריפריה: האקו-סיסטם והתשתיות החסרות כדי לבנות אותו. נניח שמהנדס מוכשר מתל אביב ירצה לעבור לאחד היישובים בצפון כדי להשתלב בהיי-טק שם, ונניח שהוא יעשה זאת על-אף בעיות התחבורה הקשות בערים שאינן תל אביב והסביבה - האם ביישובים בגליל יש תשתית טובה ומספיקה, שתאפשר לו להעביר לשם גם את בני משפחתו? האם הוא יוכל למצוא שם מספיק, ומספיק טובים, קופות ובתי חולים, בנקים, בתי ספר, מרכזי קניות ובידור? התשובה היא לא.
האם קריית המודיעין בדרום באמת תוקם?
אחד המהלכים שמדובר עליו כבר שנים הוא העברת גופי המודיעין לנגב. אתמול פורסם כי שר הביטחון, בני גנץ, חתם על ההסכמים שיאפשרו את ההעברה הזאת. מדובר בתוכנית שתוכננה כבר לפני עשור, ורק עכשיו היא נחתמה ואמורה לצאת לפועל.
אלא שעוד בטרם יבשה הדיו על החתימה של גנץ, כבר יצאו קולות מתוך מערכת הביטחון, שאומרים שהסיכוי שקצינים וחיילים מוכשרים מיחידות כמו 8200 יעברו לדרום הוא אפסי. אין להם כל סיבה טובה לשכנע את בני משפחותיהם לעשות רילוקיישן בתוך הארץ, גם אם זה לבאר שבע, על קריית ההיי-טק שיש בה.
כל הממשלות מאז הגיית התוכנית ועד היום הפליגו בשבחי התוכניות להעברת צה"ל לנגב, שהעברת חיל המודיעין לשם היא אחת מהן, והפוטנציאל שלהן לשדרוג האזור וליצירת אלפי מקורות תעסוקה. אלא שכרגע, למרות החתימה של שר הביטחון, זה נראה כחלום.
אם רוצים שחברות ההיי-טק יפתחו שלוחות בפריפריה, צריך לדאוג לכך שהעובדים שלהן יוכלו לחיות שם לפחות באותה הרמה שהם רגילים אליה במרכז הארץ. ואת זה צריכה לעשות הממשלה
ואם התוכניות אומנם יתממשו והיחידות אכן יועתקו מהמרכז לנגב, יש מצב שהאנשים הטובים שמועסקים בהן לא יעברו איתן. הרי לא מדובר רק בחיילים, שמחויבים לעשות את מה שהמפקדים שלהם אומר להם, כי אם גם באנשי קבע ובאזרחים עובדי צה"ל, ולהם יש חלופות מיידיות בשוק הפרטי, שצמא לאנשי סייבר, בפרט אם הם מגיעים מהצבא. החברות מציעות להם שכר גבוה, שיכול להגיע לסכום כפול ממה שהם מקבלים כיום, כשהם בצבא. אז גם לעבור למקום מרוחק, גם להתמודד עם קשיי תעסוקה, תחבורה וחינוך, שהוא פחות טוב בפריפריה, וגם לא לשפר את השכר? כל אלה הם מתכון לכך שהתוכניות לא באמת יקרו, או לפחות ייתקלו בקשיים מהותיים.
|
|
|
|
|
שר הביטחון, בני גנץ [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
כמובן שברמה הלאומית אסור לוותר על התוכניות האלה. כל משרדי הממשלה שנוגעים בדבר צריכים להתכנס לפורום משותף שבו יראו את התמונה הכוללת של הצרכים של אותם ישובים, כדי שיוכלו לקלוט את האנשים, ואז להתחיל לשכנע מנהלי חברות גדולות לתקוע יתד בפריפריה. זאת, במקביל לשכנוע של הבכירים ביחידות המודיעין להתגייס למשימה.
השיח כיום מטיל את האחריות למצב הלא טוב ביישובים רבים בצפון ובדרום לא רק על הממשלה, כי אם גם על חברות ההיי-טק, שלא פותחות שם שלוחות. אלא שאם רוצים שהן יעברו לפריפריה, או לפחות יפתחו שם שלוחות, צריך לדאוג לכך שהעובדים שלהן יוכלו לחיות שם לפחות באותה הרמה שהם רגילים אליה במרכז הארץ. ואת זה צריכה לעשות הממשלה. בינתיים זה לא קורה, והמושלים על אומת הסטארט-אפ מסנדלים אותנו. כך נוצר מצב שאין בפריפריה מספיק היי-טק וחדשנות. הגיע הזמן לשנות את המצב, הגיע הזמן לקריאת השכמה.
|
|
| תאריך:
|
01/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
01/12/2021
|
|
יהודה קונפורטס
|
|
המחדל שמונע מההיי-טק להגיע לפריפריה
|
|
ספרו של חאלד חוסייני "אלף שמשות זוהרות" מרשים עוד יותר בהפקת תיאטרון גשר מהצגה קודמת ומצליחה על-פי ספרו של חוסייני - רודף העפיפונים. הטרגדיה של העם האפגני שטוף הדמים עולה בביצוע קאסט של אייקוני תיאטרון כמו דורון תבורי והלנה ירלובה, ושלל שחקנים צעירים שלבטח יזרחו על הבמות וישדרגו את התיאטרון העברי עוד ועוד. מה שגורם להצלחת ההצגה בבימויו של נועם שמואל, הוא תרגומו של רועי חן למחזה שכתבה אורסולה רני סרמה, המעניק לסיפור הדרמטי את הקשר הנוקב בין המאורעות המתגלים בו לפרטיהם האכזריים, לבין המתרחש בעולם כולו ומנץ גם אצלנו: השילוב של כל תנועות האיסלאם בשמותיהם השונים עם היעד המוצהר שלהן לכיבוש האיסלאמי של העולם.
|
|
|
|
|
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס נפגש בשבוע שעבר בסוצ'י עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפגישה שמטרתה להניע את התהליך המדיני ולחדש את המו"מ בין הפלשתינים לישראל על בסיס עקרון שתי המדינות.
|
|
|
|
|
בכ"ד בכסלו הדלקנו נר ראשון של חנוכה. אנחנו מאירים שמונה ימים את בתינו באור החנוכייה. באווירה הקודרת של ימי הקורונה, שכבר קטלה בארצנו חיי אנשים ושיבשה קשות את מערכות חיינו, יש נחמה רבה באור החנוכיה בבתינו. מן הראוי שבימי אור החנוכיה ניתן דעתנו לשלל ההתרחשויות שפקדו את ארצנו עד שהגענו למעמד המרגש ב-כ"ד בכסלו בשנת 164 לפנה"ס.
|
|
|
|
|
שיחות הגרעין עם אירן שהתחדשו אמש בווינה נמצאות בבעיה ממשית לאחר ביקורו של ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי בטהרן. גרוסי ביקר לפני כמה ימים בטהרן וחזר בידיים ריקות, הוא דיווח כי לא הצליח להגיע להבנות עם שלטונות אירן על תוכנית הפיקוח על אתרי הגרעין במדינה, אירן מתנהלת בתחכום רב מול המעצמות ומלחיצה את הנשיא ביידן ובמיוחד את ישראל. שיחות הגרעין בווינה של המעצמות עם אירן התחדשו לאחר הפסקה של חמישה חודשים שבמהלכם נבחר נשיא חדש לאירן, אברהים ראיסי שמו, מהזרם הרפורמיסטי ומקורבו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
|
|
|
|
|
המרד החל כמרד איכרים נגד הפקעת אדמות  התהליך שהביא בסופו של דבר למרד החשמונאים החל עם כיבוש הארץ על-ידי אלכסנדר מוקדון
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
ביבי הבליג על כל הפגיעות בישראל, בחייליה ובאזרחיה  למרות דרישות שר הביטחון וצה"ל לקבוע יעדים ברורים מעבר להצהרות ריקות מתוכן, להחליט סוף-סוף מה הן מטרות המלחמה ולקבוע מתווה ליום ש...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
מחיר הרפורמה המשפטית במעמדה של ישראל בכירי הממשלה והקואליציה חוזרים לימי השיסוי נתניהו מתנהג כמו לפני המלחמה וכעת זו סכנה קיומית סמוטריץ' בטוח שהמצב הכלכלי מצוין טקס המשואו...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ברט סטיבנס, מכותבי הטורים המרכזיים בניו-יורק טיימס, ציין כי ניר ברקת לא הצליח להשיב כראוי לשאלות על מדיניותו של בנימין נתניהו, בכל תחום, בכל חזית
|
|
|
|
|
יעקב אחימאיר
בשעות הצוהריים, לפני כניסת השבת, מתייצבת לה חבורת מפגינים, כולם מצויידים לא רק בקולות צרחניים אלא כתגבורת הם מצויידים בתופים, בחצוצרות ועוד
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
בין אם הוא ידע ונתן את הפקודה ובין אם הוא לא ידע על הפקודה, מדובר בהוכחה נוספת לנפסדות ולסכנה הקיימת שהמשך שלטונו של בנימין נתניהו מהווה סכנה לחטופים, הנמקים בגיא ההריגה של החמאס ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
