ריצ'י בלקמור - תעוזה אינסטרומנטלית

מה מיקומו של ריצ'י בלקמור על קשת הרוק הבריטית

הביטלס, האבנים המתגלגלות, אאוזיס, ג'נסיס, טוקינג הדס, לד זפלין, סגול כהה, פינק פלויד, קווין ועוד אלפי שמות. מגוון עצום של יוצרים ולהקות שחיברו יצירות מוסיקאליות הנכנסות תחת הגדרת המושג רוק. אחד מהענפים המוזיקאליים שנכנסים תחת מושג זה הוא הרוק הכבד. סגנון מוזיקה שניתן לדבר עליו שעות, ימים ולילות ללא הפסק.

אם נתמקד לרגע קט באחד האפיונים של סגנון זה, נוכל לומר שהחל מתחילת שנות השבעים הטעם המוסיקאלי אהד קטעים אינסטרומנטליים של גיטרה חשמלית כמוטיב מוביל ביצירה. היות שכך זכה העולם המוזיקאלי מאז בשורת גיטריסטים גדולים שפעלו באותה עת וגם בשנים שלאחר מכן ובהם קלפטון, הנדריקס, ריצ'רדס, פייג', טאוסנד, סלאש.

כל אחד מאלו שצוינו הושפע מהאחר ובעצם היווה חלק ממקור השראה קולקטיבי. אבל חשיבותו של ר'צי בלקמור לעולם המוזיקה הייתה בכך שהסב ושכלל יצירות שאפיינו את הרוק הקלאסי הבסיסי למורכבות יותר. יצירות שהולחנו כמלודיות קצביות, קליטות עם מוטיבים של חזרה מונוטונית על אותם סולמות המלווים במלל פשטני הפכו לקטעים אינסטרומנטליים שכל אחד עומד בפני עצמו. בתוספת מלל המביע מסר ומעבר בין ובתוך אוקטבות, בין סולמות והתווים בצורה ייחודית לכל יצירה ויצירה הוא בעצם עיצב ביחד עם אחרים ז'אנר חדש, פורץ גבולות שנחשב עד היום כמכונן.

קח לדוגמה את היצירה: Concerto for Group and Orchestra, מדובר בקונספט פורץ דרך ששילב בין תזמורת מלכותית שמרנית ומנופחת מחשיבות עצמית לבין קבוצה של צעירים ארוכי שיער ושוברי מוסכמות. קח לדוגמה SMOKE ON THE WATER ואת CHILD OF TIME שים לב למסר בקטעים האינסטרומנטליים שבא כהשלמה למסר שבמילות השיר.

זיכרון ילדות שלי מאנגליה - הממסד לא בדיוק ראה בהם דמות מופת לילדים ולנוער.

להקת רוק ובייחוד רוק כבד חיו תמיד תחת תדמית אנטי ממסדית, נון קונפורמיסטית ואפילו אנארכיסטית. לפעמים הממסד טיפח את התדמית הזו ולפעמים הנגנים עצמם. כמובן שהמראה החיצוני שכלל שיער ארוך, קעקועים, סמים וחיי מין פרועים תרם לכך.

אסור לשכוח שהשנים בה ריצ'י בלקמור ולהקות הרוק הכבד מיקמו את עצמם בחזית העולם המוסיקלי הן שנות השבעים. תקופה של מחאה חברתית, ילדי הפרחים, מלחמת ויטנאם שגם השפיעה רבות על המוזיקה שלו. המוזיקה באותם שנים אתגרה את הממסד הבריטי וגם את האמריקני כאחד והתוצאה הייתה חיכוכים בין הממסד התרבותי ללהקות אלו.

אבל התדמית החיצונית מטעה היות שרבים מהזמרים והנגנים הגדולים בעולם, כולל אלו שמזוהים עם הרוק הכבד, הם בעלי השכלה אקדמאית או אחרת במתחם המוזיקה, אנשים שתרמו רבות לחברה בשורה של נושאים חשובים כמו המלחמה באיידס, שיווין חברתי וזכויות אדם. וחוץ מזה הם גם אנשי עסקים לא רעים בכלל. גם צריך להסתכל על זה גם בצורה יותר רחבה, ייתכן שאלמלא החיכוך בין ריצ'י בלקמור ודומיו לממסד, לא היינו זוכים לכמה מלהיטי הרוק הגדולים בהיסטוריה.

בלקמור, גולבר, גילן, לורד ופייס. פירוק אל מול איחוד, דחייה אל מול קרבה, הערכה אל מול זלזול. מה גורם לאמוציות כאלו בפעילותם של אמנים.

ריצ'י בלקמור אכן היה אמן שעמד על דעתו והתעקש להטביע את חותמו בכל מקום בו הוא פעל ולפעמים גם נדרש לשלם בחברויות על כך שהתעקש לומר לאחרים את האמת בפנים, גם אם היא לא מצאה חן. הוא הצהיר פעמים אין ספור שעזב את דיפ פרפל והקמתי את ריינבו כי לא אהבתי את סגנון הפאנק אליו משכה הלהקה. וכמובן כולם מכירים סיפורים על מאבקי קרדיט אין סופיים בין חברי הלהקה. אבל אלמלא כך, אולי לא היינו נחשפים לגדולתו ולגדולתם של אחרים.

בכלל, חיכוכים ומאבקי אגו בין אמנים הם חלק מעולם המוזיקה. בעצם, גם תחומים אחרים מאופיינים בהתנהלות כזו. אבל כל עוד מדובר בהתנהגות שאינה פוגמת בהתנהלות אלא לפעמים אף מפרה אותה, הרי יש לראות בה את הצד החיובי.

אני לדוגמה לאורך השנים למדתי שהצלחה מוסיקאלית היא שילוב בין כישרון של אינדיבידואליסט לעבודת צוות. בסופו של דבר, אני מנגן בהרכבים מוסיקאליים כבר שנים רבות, כשכל צוות מאופיין בהתנהלות שונה. אבל בסופו של דבר, אם כל אחד יודע קצת להצניע את האגו ולראות כיצד האחר תורם ליצירה, הכלל מרוויח. הנה לדוגמה, באחד מהראיונות שלו סיפר ר'יצי בלקמור כי ההשארה לשיר LAZY הגיעה משיר של האבנים המתגלגלות. גם אני, כמעבד שירים לאורך השנים הושפעתי ועוד יושפע רבות מיוצרים אלו בעבודה שלי.

השילוב המנצח בין בלקמור לסולנים בלהקות בהן פעל

אחד המאפיינים המרהיבים של עולם המוזיקה הינו הקשר הסימביוטי בין זמר לנגן, ובמקרה של הרוק בין זמר לגיטריסט. אלו גם אלו טוענים לא אחת לתואר - הכוח המניע מאחורי המוזיקה אולם בפועל מדובר בשילוב. וכששילוב יוצר מציאות בה אחד ועוד אחד שווים יותר משניים, הרי מדובר במתכון ליצירות מופת.

השילוב בין ר'צי בלקמור לרוני ג'יימס היה חשוב ביותר להצלחת להקת ריינבו, בדיוק כמו שהשילוב בינו לבין אלן פייג' היה חשוב להצלחת סגול כהה. רק יכולת ווקאלית מדהימה של רוני או אלן יכלה להשתלב בצורה כל כך מושלמת במלל ולחן של בלקמור ורק ביצועים אינסטרומנטליים מדהימים של בלקמור נתנו מעטפת כה מדהימה לקול כה מדהים של סולנים אלו.

יש עוד דוגמאות רבות לשילוב כוחות כמו זה במוזיקה: קורט וקרטיס בשנות התשעים, סלאש ואקסל בשנות השמונים, ווטרס ובלקמור בשבעים, ויש את פרדי ובריאן ודיווד ואלכס ואן היילן ואפשר להמשיך ככה עוד שעות. דרך אגב, לפעמים זה גם שילוב של נגן כלי אחר וזמר כמו במקרה של ג'ים וריי מהדלתות או בריאן וילסון והאחים שלו או הביטלס. ויש מקרים בהם ההצלחה רשומה כולו על שם הסולן או על אחד הנגנים. אין לכך חוקים, אבל אין ספק שהרכב שמשלים ומפרה את כל מרכיביו הוא הרכב מנצח.

גם בישראל הצלחה של רבים מהלהקות והאמנים הן לא אחת שילוב של צמד מנצח. ואני לא אתן שמות בכדי שלא לשכוח בטעות מישהו, אבל אין בכלל ספק, שכמה מיצירות הגדולות ביותר ברוק הישראלי לאורך השנים הן תוצאה של שילוב בין כישרון של צליל לקול.

אמנים בני שבעים שממשיכים לנגן ולהופיע כבר יובל שנים כמעט ללא הפסק

התשוקה היא האנרגיה הטובה ביותר לנגינה ולא בכדי, הוטבעה האמרה - נגן אמיתי לא יכול להפסיק לנגן. התווים, האקורדים, הסולמות זה עולם אין סופי שאפשר ליצור ממנו אין ספור סגנונות. תוסיף לזה את המלל המבטא את המסר שאמן רוצה להביע ואת ההגשה הייחודית שמאפיינת כל עולם ואתם מקבל עולם ומלואו.

בסופו של דבר גיל לא אמור להיות בעל השפעה על הקריירה. שים לב לכך שחלק מהכנרים והפסנתרנים הגדולים בעולם עדיין בשיא תהילתם למרות גילם המבוגר.

ונכון, הגיל עושה את שלו ועכשיו שהוא מעל שבעים ריצ'י בלקמור מתמקד יותר במוזיקה אקוסטית ופחות בסיבובי הופעות מתישים, אבל עדיין מפעם לפעם הוא מבזיק בהופעה בה הוא נתן ביצוע אינסטרומנטלי בגיטרה חשמלית.

שמע, גם אני עצמי כבר בעשור השביעי של חיי, אבל אני שומר על עצמי ומאחל לעצמי עוד שנים רבות של הופעה על הבמה.

הבת שלי גיטריסטית שמכורה לצבע הסגול

- כמו במקרים רבים בחיים, התשובה היא הכי בנאלית שיש. בתחילת הדרך, חברי הלהקה התראיינו לעיתון ונדרשו לתת שם ללהקה שלהם. האגדה מספרת שבדיוק הם שמעו את השיר סגול כהה של בינג קרוסבי, מגדולי אמני הביג בנד במאה ה-20 ולכן בחרו בשם. אבל בהחלט סגול צבע עם משמעות. יש המזהים אותו כצבע עוצמתי ויש כצבע עמוק ומנכלולי, מדובר בצבע הממוקם בקצה הקשת ועם תוסיף את המילה כהה המסמלת קשיחות, חדות הרי שקיבלת שם אידאלי ללהקת רוק כבד פורצת דרך.

אפילוג - העיבוד החדש שלך לשיר אהבתיה

אנשים כותבים שירים המולחנים ליצירות מדהימות בתקופות שונות של חייהם. כאלו הנחרטות לעד בלבבות. אבל לאורך השנים כטבעו של עולם טעמים מוסיקאליים משתנים, ולכן עולה רעיון של עיבוד אחר. עבורי, מדובר בשינוי שרק מוכיח עד כמה המקור הוא אלמותי.

ההשראה לעבד מחדש את יצירת המופת של תרצה אתר ויעקב הולנדר באה למיטב זכרוני מקטע אינסטרומנטלי מאחד השירים להקת הפאנק מטאל אקסטרים. המוכרת כמובן בזכות שירה המפורסם More Than Words.