מי דיבר על "עד מדינה"

1. עו"ד בועז בן-צור הקדיש זמן רב (6.12.21) בחקירה הנגדית של ניר חפץ למקרים בהם חוקריו רמזו לו, לעיתים בצורה ברורה מאוד, שכדאי לו להפוך לעד מדינה נגד בנימין נתניהו. חפץ עצמו אומר כי לפחות בחלק מהם – הדברים היו ברורים לו בצורה מוחלטת, אם כי הוא כלל לא חשב על כך בשבוע הראשון למעצרו.

מבחינה ההגנה, יש לכך חשיבות בכמה מישורים. ראשית, הנוהג המקובל הוא שהנחקר/החשוד מציע להפוך לעד מדינה, ולא שהחוקרים הם היוזמים את ההצעה; אם חפץ הוא שהציע, הדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי בנוסח הסכם עימו. שנית, חפץ אומר שהיה לו ברור שנתניהו הוא יעד החקירה ושלדעתו היא נוהלה משיקולים זרים – וההגנה תבקש לצרף זאת לטענותיה להגנה מן הצדק. שלישית והחשוב ביותר: החוק אוסר "פיתוי והשאה" – לומר לחשוד שהוא יקבל א' תמורת ב'. אם החוקרים הציעו לחפץ להיות עד מדינה, הרי שבכך נרמז לו – בצורה ברורה לטעמו – שבתמורה ייפסקו הלחצים הפיזיים והנפשיים עליו.

זהו חלק מהמהלך שהחל בן-צור בשבוע שעבר. הוא מבקש להראות שהסכם עד המדינה וההודעות שנמסרו בעקבותיו היו פגומים, וגם אם אינם בלתי קבילים – אזי לכל היותר הם בעלי משקל נמוך ואף אפסי. גם חפץ מצידו ממשיך את הקו מן השבוע שעבר: למרות האינקוויזיציה שעברתי (ביטוי שלו), הייתי ערני לחלוטין ולגמרי בשליטה בשבוע הראשון, והחלטתי להיות עד מדינה בצורה חופשית דווקא כאשר הלחצים פחתו ואף פסקו. הוא אף הוסיף, כי איש לא ניסה ללחוץ עליו להגיד דברים שאינם אמת.



2. נושא מרכזי נוסף שהעלה בן-צור הוא הלחצים שלטענתו הפעילו החוקרים על חפץ להחליף את פרקליטו. עו"ד ירון קוסטליץ, שייצג אותו כאשר נעצר, הנחה אותו לשמור למעשה על זכות השתיקה ולהפנות את חוקרי המשטרה לעדותו ברשות ניירות ערך. לדברי חפץ, האינטרס הראשון במעלה של החוקרים היה לקבל ממנו גרסה שלו, והם ידעו שקוסטליץ הוא שעומד בינו לבין יעד זה – ולכן ניסו לשכנעו להחליף אותו. ככלל, זהו צעד אסור ופסול בתכלית, מסיבות ברורות. גם בנושא זה, המטרה היא להפחית ככל האפשר את משקל עד המדינה וההודעות שבעקבותיו.


3. לטענת בן-צור, החוקרים הפעילו על חפץ מניפולציה רגשית מתוחכמת, כאשר דיברו אותו מספר פעמים על רכבות – רמז לאירוע עליו נחקר כאשר היה בקורס קצינים ועמיתו לניווט נמצא מת על פסי רכבת. חפץ אמר כי בזמן אמת לא ראה זאת כך, אלא התייחס לפסי הרכבת הסמוכים למשרדי להב 433 בלוד.

בפיו של בן-צור הייתה האשמה חמורה. הוא טען, כי החוקרים הדליפו מידע זה לאילה חסון כחלק מן הלחץ על חפץ. אומנם חסון שידרה את הדברים (בערוץ 10) רק עשרה ימים לאחר שחפץ חתם על ההסכם, אך לדברי בן-צור היה זה בשל הצורך להכין את הכתבה. חפץ העיר, כי אם תיק מצ"ח במלואו היה בידי חסון – היה אפשר לעשות זאת תוך ימים אחדים. בזמן אמת, הוסיף, הוא סבר שהמקור היה בסביבתו של נתניהו; דבריו של יאיר נתניהו בחקירתו חיזקו סברה זו. בן-צור לא אמר שיש לו ראיות, והשופט משה בר-עם ציין שאם כך אירע – מדובר באירוע חמור מאוד. התובע, עו"ד אמיר טבנקין, אמר בכעס שאין יסוד להאשמותיו של בן-צור. גולן יוכפז, שאת שמו הזכיר בן-צור, מיהר לצייץ: דבריו של בן-צור הם שקר מוחלט.


4. חפץ אמר לחוקריו, ועמד על כך בעדותו, שבשנת 2017 עזב את נתניהו בשל התרחשות ביטחונית חמורה ביותר, שעלולה הייתה לעלות בחייהם של אלפי בני אדם ואשר משמעותה שנתניהו אינו כשיר עד היום לקבל החלטות מדיניות וביטחוניות. הוא לא פירט, ההגנה כמובן לא שאלה, אך התקשורת מיהרה לדווח שמדובר בהצבת המגנומטרים בשערי הר-הבית שלגרסתו של חפץ בוצעה בלחצו של יאיר נתניהו. פרשה זו מצטרפת למקרים קודמים בהם תיאר חפץ מעורבות של שרה נתניהו ויאיר נתניהו בקבלת החלטות של ראש הממשלה, ולא רק בתחום התקשורתי. זוהי הפעם הראשונה בה מישהו מלב-ליבו של המשכן בבלפור מתאר בפומבי אירועים כאלה, וקשה מאוד לפטור אותם בנפנוף כנקמה של עובד ממורמר.


5. החקירה הנגדית התחילה לקבל את התפנית הצפויה, מליטופים של בן-צור לחפץ כדי לקבל את שיתוף הפעולה שלו לגבי תנאי מעצרו והלחצים עליו, למתקפה ההולכת ונבנית על אמינות עדותו ועל כך שהוא ביקש לרצות את חוקריו. זו תחילת השלב השני של החקירה הנגדית: לערער את אמינותו של חפץ על-ידי בחינה דקדקנית של פרטיה והצגת סתירות, פרכות ואף כזבים. זה מה שצפוי ביתר שאת בימים הקרובים.

לצד זאת, ביקש בן-צור להציג את החוקרים כמי שלהוטים להשיג בכל מחיר ראיות נגד נתניהו - גם אם חפץ עצמו אומר להם שאין בידיו כאלו (למשל בנושא הרגולציה של בזק). בנושא הזה חפץ די הסכים איתו: הוא הבין שיעד החקירה הוא נתניהו ולא הוא. אלא שבכך אין כל פסול; זכותם של החוקרים לעשות זאת, והסכם עד מדינה עם מעורב משני הוא דרך חוקית לגמרי להשיג את עדותו נגד מעורב מרכזי. חלק זה של החקירה נראה כמיועד יותר לאוזניים שמחוץ לבית המשפט מאשר לאוזני השופטים.

ציטוט היום

"כשאתה מקריא את זה הדופק שלי עולה מיד. זה דבר בלתי נשכח. גם בגיל 88, אם אני אגיע לשם, אני לא אשכח את המראה הזה". (ניר חפץ זוכר שראה את אילן ישועה שותה אספרסו עם חוקרי להב 433 ביום בו נעצר).