נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית משפט העליון (בדימ.) דליה דורנר, תעמוד בראש צוות שופטי משפט פומבי ש"יפסוק" בהצעת החוק האוסרת פרסום שמות חשודים בטרם הוגש כתב אישום. דורנר תשתתף בראש צוות השופטים, למרות שהביעה את דעתה השוללת את הצעת החוק הפוגעת לדבריה "באופן חמור בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובדמוקרטיה"
מדובר במשפט פומבי אותו יוזמת לשכת עורכי הדין ביחד עם מועצת העיתונות והוא יתקיים בשבוע הבא (יום ג', 22.1.08) בבית הפרקליט בתל אביב. בצוות השופטים עם דורנר ישתתפו גם המשנה לנשיאת מועצת העיתונות עו"ד ארנה לין וראש מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה באונ' תל אביב פרופ' יורם פרי.
התובע במשפט שיטען נגד ההצעה, עו"ד אביגדור פלדמן ועדי התביעה יהיו נצ"מ (בדימ.) ד"ר מאיר גלבוע וברוך קרא מערוץ 10. בראש הסניגוריה תעמוד המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות עו"ד יעל גרוסמן ועדי ההגנה יהיו עו"ד מנחם רובינשטיין וכן "י" נפגע פרסום שיעיד על שאירע לו בעקבות פרסום שמו ותמונתו בתקשורת.
הצעת חוק מהפכנית
המשפט יכריע כאמור, בהצעת חוק שתהפוך את פניה של התקשורת ועוררה התנגדות חריפה. מדובר בהצעה שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה (יום א', 23.12.07).והקובעת כי "לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אלא אם מצא בית המשפט כי הדבר הכרחי לשם קידום חקירה שעל-פי דין, או כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום".
בהסבר להצעה נכתב כי "חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת בחברה דמוקרטית הינם ערכים עליונים. יחד עם זאת, זכות לפרטיות גם היא זכות לא זניחה בכל חברה, וישנו צורך באיזון זכויות הללו. פרסום ברבים שמות של אנשים אשר חשודים במעשים פלילים לרוב איננו מהווה עניין ציבורי". עוד נכתב כי בתקופה האחרונה "מדורי הפלילים של העיתונות הפכו יותר דומים למדורי רכילות, ובמקרים רבים כאשר מדובר בידיעות על מעשי פשע אשר תופסות כותרות או מעשים בעלי גוון חריג מכל סוג נהוג לפרסם ללא כל הגבלה שמות של האנשים החשודים בלבד בביצוע המעשים. לעתים קרובות האנשים אשר חשודים תחילה אינם קשורים כלל לפשע המיוחס תחילה ומדובר באנשים הגונים, אך הנזק שנגרם להם ולתדמיתם הינו רב, במיוחד בכל הקשור לסביבה הקרובה של האנשים. אנשים אלו זכאים להגנה".
מועצת העיתונות קיימה ישיבת חירום
הסניגוריה הציבורית הצטרפה בתמיכה בהצעת החוק. הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, כתבה לשר המשפטים, דניאל פרידמן, שהחוק יאפשר "לאזן באופן מיטבי בין זכותו של חשוד לפרטיות ולשם טוב ובין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות". רובינשטיין הדגישה כי הסעיף שתוקן בשנת 2002 המאפשר לחשוד לבקש מבית המשפט לאסור פרטיו הפך "אות מתה בספר החוקים" משום שהוא מחייב את הצדדים למירוץ נגד הזמן לבית המשפט, מירוץ "שבו כמעט לעולם יפסיד החשוד". היא הדגישה כי הבעייתיות מתחדדת "נוכח הסימביוזה המתקיימת בין המשטרה לתקשורת". רובינשטיין מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה "המשתתפת בחגיגה התקשורתית הראוותנית, לרבות צילום מעצרם של חשודים", וחשפה כי למעשה התנהלות זו מנוגדת להנחיות שפרסם היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2003 - "קווים מנחים לחוקרים לתובעים ולדוברים בעניין פרסומים מחקירות".
נשיאות מועצת העיתונות קיימה ישיבת חירום בעקבות אישור ההצעה בוועדת השרים. הנשיאה השופטת (בדימ.) דליה דורנר אמרה כי ההצעה "פוגעת באופן חמור בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובדמוקרטיה". עוד קבעה הנשיאות בהחלטתה כי "בעוד שהעיקרון במשטר דמוקרטי הוא שהכל מותר לפרסום עד אשר נאסר על-ידי רשות מוסמכת, הרי הצעת החוק קובעת שהכל אסור לפרסום עד לקבלת היתר של בית המשפט. על-פי ההצעה, שקיבלה את תמיכת ועדת השרים לחקיקה, ייאסר באופן מוחלט פרסום שם חשוד או כל פרט מהחקירה עד לקבלת היתר משופט. נשיאות מועצת העיתונות הדגישה, כי חוק זה מגן דווקא על אנשי ציבור, ואם חלילה יתקבל, לא יידע העם בישראל על חקירות המתנהלות נגד ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת וכיוצא באלה".
כאמור, נשיאת מועצת העיתונות תעמוד בראש צוות השופטים שידון בהצעת החוק.
