בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בילדות שלי, כשהיו שואלים אותי: מאיזה מוצא את? הייתי ממש מתביישת, כי לכו תסבירו מוצא של משפחה שהתגלגלה מגרמניה לפדובה באיטליה, ומפדובה באיטליה לחאניה בכרתים. איזה באסה, תמיד חשבתי כמה היה קל היה אם הייתי יכולה לספר שאימא שלי נולדה במרוקו ואבא שלי ברומניה, או אם הייתי אומרת שאימא שלי בכלל מגרמניה ואבא שלי מפולין. ואני, מאיזה מוצא אני?
בדצמבר שנת 1947 כתב המשורר נתן אלתרמן את המילים האלמותיות של שירו "מגש הכסף". וכך כתב: והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת / תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, / ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת, / לקבל את הנס האחד, אין שני. // - - - אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם / ואמרה: מי אתם? והשניים שוקטים, / יענו לה: אנחנו מגש הכסף, / שעליו לך ניתנה מדינת היהודים. // כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל / והשאר יסופר בתולדות ישראל.
אדוני יושב-ראש הכנסת, בני משפחתי האהובים, חברים יקרים שלי, עם ישראל, אני ניצבת כאן היום בפניכם מאוד מאוד מתרגשת, אבל בוחרת, בשונה מהנוהג של נאומי בכורה, שלא לספר על תחנות בחיי, אלא לדבר על האומה שלי - לספר עלינו, על כולנו. לדבר על מגש הכסף.
מאז נכתב שירו של אלתרמן, אנחנו מספרים ויוצרים את הסיפור הישראלי מדי יום. תולדות ישראל הן סיפור ציוני ודמוקרטי, ששזור בצחוק ודמע, בנייה והתחדשות; סיפור שנצרב בדם וכאב; סיפור הרקום כאבני פז מחלקי הארץ הזו. שורשינו, שהביאנו לכאן ממזרח וממערב, הם היוצרים את הרקמה האנושית המיוחדת כל כך של החברה הישראלית. מדינת ישראל שלנו, אותו נס גלוי שניתן לנו על מגש הכסף, הלכה והתעצבה לאורך השנים, אך במקום שנהפוך לרקמה אנושית אחת חיה, מה שהלך וחלחל בנו לאורך הדרך הוא המפלג והשונה. דתיים וחילוניים; תושבי הערים אל מול תושבי הפריפריה; מזרחים ואשכנזים; יהודים, דרוזים וערבים; השד העדתי, ומונחים כמו ישראל הראשונה וישראל השנייה. כן. הורגלנו, לצערי, להתאחד ברגעי כאב. כולנו מכירים ויודעים היטב את החוזה הלא-חתום הקיים בינינו, שאם חלילה יקרה משהו למישהו מאיתנו ולא משנה איפה בעולם, יקום אחיו ויגן עליו. המשפט הידוע של יוסף טרומפלדור, "טוב למות בעד ארצנו", הפך לנכס צאן ברזל. בבתי הקברות מוטלים מתינו, ושם אין הבדל ואין שוני, שם כולם שווים. ואנחנו החיים, הופכים באותם רגעי כאב לעם אחד.
כחלק מעיצוב התהליך של חיבור כל חלקי הפאזל והפיכתם לרקמה אנושית אחת, הרקומה באותן אבני פז, מוטל לפנינו האתגר לחיים משותפים. קבלת האחר והשונה, ללא הבדל דת, גזע, מוצא ומין. בשנת תשפ"ב, שנת ה-74 לקיומו של הנס הגלוי שעליו כתב אלתרמן בשירו, בשלה השעה להנכיח את המשפט: טוב לחיות בעד ארצנו. התנועה הציונית, שחלמה את הנס הגלוי שאותו אנחנו כולנו מקיימים כל יום, היא שהביאה אותנו לכאן, אל אדמת הארץ הזו. אך ציונות של ראשית המאה ה-20 אינה מובנת מאליה במאה ה-21. מחובתנו כולנו להפוך בשאלה: מהי ציונות כיום, מהי הישראליות המתהווה, ואיך מוסיפים לצעוד בשביל המחבר שואה, זיכרון ותקומה, מותירים את הגלות הרחק מאחור, פותחים פרק חדש בסיפור שלנו, בסיפור של תולדות ישראל. את התשובות שנמצא, המחוברות לעבר, מקיימות את ההווה ונושאות עיניים אל עבר העתיד, יש להנחיל בלבבות של ילדינו. לחנך לציונות את בני הנוער, הלוא הם דור העתיד.
השאלות האלה - אני אספר לכם - באופן אישי, מעסיקות אותי, והן שמעצבות את אישיותי ואת החינוך שאני מנחילה לשלושת ילדיי, מנחילה לדורות הבאים. ואולי, אולי הן גם הסיבה המרכזית שבגינה ביקשתי להגיע לכאן. את אחת התשובות לשאלות האלה קיבלתי היום בביקור שקיימתי ביד ושם. אחרי הביקור בהיכל השמות. במקום שבו ניבטו אליי תמונותיהם של בני עמי, במקום שבו סביב נמצאים קלסרים על גבי קלסרים שמנציחים עדויות על כחמישה מיליון נספים - מאותו היכל צעדתי אל מחוץ למוזאון. ואני אספר לכם, ואני בטוחה שזה היה בכוונת מכוון: כמו מתוך התופת נפתח האופק אל עבר הרי ירושלים. ואני ידעתי, ידעתי שמכאן מחויבים אנחנו להוסיף ולצעוד קדימה, כי ארץ אינה ניכרת רק במעשיה אלא במה שהיא מוכנה לשאת - כך כתב יהודי ממוצא גרמני רגע לפני שנרצח בשואה. זו הייתה צוואתו, וזו צוואתם: עלינו כולנו להוסיף ולצעוד קדימה, מתוך עוצמה, מתוך ביטחון, אל עבר הסיפור הישראלי שיצרנו ואנחנו יוצרים ביחד.
שמי שרון רופא אופיר. אני בתם של תמר, תיבדל לחיים ארוכים, בת ירושלים. הוריה של אמי עלו לציון לפני 100 שנה, בדיוק בשנת תרפ"א - אני סוגרת מעגל. הם העלו עימם לכאן 100 עולים. משפחתו של אבי יוסף, זכרו לברכה, הגיעה לכאן בסוף המאה ה-14, ואני - אני, שנושאת בגאון את השם רופא, דור 20 על אדמת הארץ הזו.
אתם יודעים, בילדות שלי, כשהיו שואלים אותי: מאיזה מוצא את? הייתי ממש מתביישת, כי לכו תסבירו מוצא של משפחה שהתגלגלה מגרמניה לפדובה באיטליה, ומפדובה באיטליה לחאניה בכרתים. איזה באסה, תמיד חשבתי כמה היה קל היה אם הייתי יכולה לספר שאימא שלי נולדה במרוקו ואבא שלי ברומניה, או אם הייתי אומרת שאימא שלי בכלל מגרמניה ואבא שלי מפולין. ואני, מאיזה מוצא אני? היום אני אגיד בגאווה, בגאווה גדולה: אני מעורב ישראלי, והילדים שלי - רן, בן הזוג האהוב שלי, הוא חצי הונגרי וחצי עירקי. בטח היה לו הרבה יותר פשוט כששאלו אותו, אבל רוני, רז וזהר שלי גם הם מעורב ישראלי, וכך גם הילדים שלכם - גם הם מעורב ישראלי.
המוצא שממנו יצאנו לדרך תמיד, תמיד, יהיה נוכח כפרק א' בסיפור שלנו. הוא יוסיף רוב יופי לגוונים הרבים של לספר את מציאות הרדיפה, האנטישמיות שליוותה אותנו - ליוותה דורות רבים של יהודים. הוא יוסיף להאיר לנו את הדרך שלאורה נצעד, אך אבני השביל שלנו - אבני השביל שלנו יהיו אחידות; הן יזהרו באור יקרות ישראלי. אנחנו, שמספרים מדי יום את תולדות ישראל, שרוקמים את גוני הסיפור שלנו, שמוסיפים פרק ועוד פרק, אנחנו נבקש מעכשיו לחבר, לקרב, למצוא את השביל הטוב, לחיות בעד ארצנו. נהנה מפירות היותנו מעורבים ישראלים, המייצרים, בזכות אותו עירוב, קשת של גוונים, ומבקשים להיות מעורבים בחברה, שאותה אנחנו מספרים ומייצרים כל יום.
כשאני הייתי ילדה, אולי בת שבע או שמונה, אבא שלי ואח שלו היו מנהלים ויכוחים פוליטיים ערכיים, ותמיד, באמצע הוויכוח, הם היו פונים אליי ומבקשים ממני שאני אביע דעה - ואני, מה ידעתי? אבל תמיד הייתי משיבה להם בידענות. אתם יודעים, הם שאלו אותי, אז מה, אני לא אענה? ושם, עמוק בסתר ליבי, הייתי חולמת שאולי אולי יבוא יום ואני אימצא במקום הזה. אז היום אני ניצבת כאן על הדוכן במליאת הכנסת, בקודש הקודשים של הציבוריות הישראלית, ובקהל נמצאים בן הזוג שלי ושלושת ילדיי, משפחתי האהובה. אימא שלי ואחותי לא נמצאות כאן היום. ואבא שלי? אבא שלי, זכרונו לברכה, בוודאי מלווה אותי מלמעלה, ואם יכול היה לשאול אותי לדעתי, כפי שהוא עשה בילדות, אני הייתי עונה לו: אבא, אני מתחייבת לשרת את המדינה שלי; אני מתחייבת לשרת אתכם; אני מתחייבת להוסיף ולבנות כל יום בית ישראלי. תודה רבה.
נדחתה ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין "סרסור בסוהרות ובחיילות חובה על-ידי מפקדים בשירות בתי הסוהר לסיפוק אסירים ביטחוניים" לאחר שהקואליציה לא הצליחה למנוע את העלאת הנושא להצבעה
שטרית, סופר וקרעי במליאה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - חידוש אוטומטי של הנחה בארנונה), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת ינון אזולאי. 49 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה.
מוצע לקבוע כי הנחה שניתנה לאזרח ותיק בארנונה, תימשך להינתן לו באופן אוטומטי, גם אם לא הגיש בקשה מחודשת לכך, כל עוד לא דיווח על שינוי באחד מהתנאים המנויים בסעיף.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון - חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת. 42 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.
מוצע לחייב מוכר דירה להעביר לקונה, בעת מכירת הדירה, את התוכנית הדירה ואת תוכניות הקונסטרוקציה, החשמל, האינסטלציה והסניטריה של הדירה, על גבי תקליטור או בדואר אלקטרוני.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"א- של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי וקבוצת חברי הכנסת, אליה הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה.
מוצע לעגן בחוק החברות הממשלתיות את חובת הייצוג ההולם ביחס לכלל קבוצות האוכלוסייה הנהנות מייצוג הולם לפי חוק שירות המדינה (מינויים).
יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', התנגד להצעת החוק ופנה לחברי הכנסת הערבים: "אם הייתה לכם טיפה הכרת הטוב - הייתם מורידים את הנעליים ומנשקים את הרגליים של המדינה הזאת. אתם רוצים לכבוש מבפנים את השירות הציבורי, את החברות הממשלתיות".
ראשי הרשויות בעוטף עזה דורשים עוד סמכויות לפינוי תושבים בחירום ורשות החירום הלאומית תומכת באופן עקרוני וועדת השרים לענייני העורף תכריע ▪ ראש רח"ל: "במבצע האחרון הצבא החליט שלא להפעיל את התוכנית, משיקולים שלא נפרט" ▪ לרמטכ"ל יש סמכות לפנות שישה ישובים (נירה שפק ורם בן-ברק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לתיקון פקודת הרופאים (עבירות משמעת), התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת ענבר בזק וקבוצת חברי הכנסת.
מוצע בה לעדכן את עבירות המשמעת לפי פקודת הרוקחים, ואת מנגנון הטיפול בעבירות משמעת בקרב רופאים ולהסדיר את סוגיית הטיפול בעבירות המשמעת בקרב רופאים, ובכלל זה להעניק לוועדת משמעת סמכות להטיל הגבלות זמניות, ולהוסיף הגבלות נוספות אותן ניתן להטיל בסוף ההליך המשמעתי, לרבות קנס וחובת הכשרות במקרים המתאימים.
החלטה של ועדת המשמעת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות ואם החליטה הוועדה להתלות או לבטל רישיון, תפרסם את החלטה בציון שם הנקבל - והכול כפוף להוראות שיקבע השר. הנקבל יוכל לערער על החלטה של ועדת המשמעת.
ח"כ ינון אזולאי תקף בחריפות מעל דוכן הכנסת את ח"כ גלעד קריב שקרא לעברו קריאת ביניים: "תסתלק מפה רפורמי קטן, קטנצ'יק. מי אתה? תתבייש לך? עוף מפה". יו"ר הכנסת מיקי לוי הורה לסדרנים להוריד את ח"כ אזולאי מהדוכן, וספג אף הוא גידוף מאזולאי.
ראש האופוזיציה נתניהו על החוק המבקש להסיר תכנים מהרשתות החבריות: "סכנה גדולה לדמוקרטיה ולחופש הביטוי, הממשלה איננה מסתפקת בתקשורת המגויסת" ▪ יו"ר הציונות הדתית: "זה החוק לסתימת פיות הימין" ▪ יוזם החוק, ח"כ הלוי: "המצב היום מלמד בעיניי על איבוד שליטה" (נתניהו. "פגיעה אנושה בדמוקרטיה" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק להתמודדות עם תופעת דמי החסות (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת רות וסרמן לנדה.
מוצע בה להוסיף לחוק העונשין עבירה של נטילת דמי חסות ולקבוע שדינו של נותן חסות, כהגדרתו בהצעה, יהיה מאסר שלוש שנים, ודינו של מקבל דמי חסות יהיה מאסר עשר שנים.
הישג למרצ: למרות הבקשה של השרה שקד - חוק המסתננים לא יוארך ויפוג מחר. חוק המסתננים מאפשר בין היתר להטיל קנס כפול על מעסיקים של מסתננים לא חוקיים ומאפשר גם לנייד ברחבי הארץ קבוצות של מסתננים מסיבות ושיקולים שונים (כאן חדשות).
קריב הדגיש: "אני מוטרד מכך שהמתווה המתגבש ייתן פתרון לעסקים הגדולים ולא לעסקים הקטנים. אסור שעסקים קטנים בענף התיירות יפלו בין הכסאות" ▪ אילנה גנס: 70%-60% מהנדבקים הם ילדים. לאחר חנוכה כ-180 ילדים היו עם בדיקות חיוביות ומחכים לבדיקות PCR ▪ תקנות הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי ובהן הגבלות ההתקהלות בתו ירוק הוארכו עד ל-21.12.21 (ח"כ קריב. "לא מתכוון להרפות בעניין הזה" [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
ועדת הכספים בראשות אישרה (יום ד') הקלות במס על תרומות ל-130 עמותות חברתיות, שעוסקות במטרות ציבוריות, שאינן מתוקצבות ישירות ע"י המדינה. ל-129 עמותות אושרו הקלות במס הכנסה על תרומות ולעמותה 1 ניתנו הקלות במיסוי מקרקעין, זאת בהתאם לסעיפים 46 לפקודת מס הכנסה ו-61 לחוק מיסוי מקרקעין. בין העמותות שאושרה להן ההטבה: מוסדות חינוך, רווחה, תרבות, בריאות, דת, סעד, ספורט, זכויות אדם, איכות הסביבה, קליטת עלייה וגופים שעוסקים בעידוד תעסוקה. על מנת לקבל אישור ניהול תקין נדרשות העמותות ל-כשנתיים פעילות.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון: "מה שמדינת ישראל עשתה עד עכשיו בתחום האנרגיה המתחדשת, הוא ישראבלוף" ▪ שיעור ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת בשנת 2020 היה כ-7% מכלל צריכת החשמל בישראל באותה שנה, בעוד יעדי הממשלה לשנה זו היו "10%
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ▪ לרשימת הנושאים שבהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף נוספות נשים הנמצאות במקלט לנשים מוכות להחזיק בילדיהן יחד איתן ובקשה לרישום ילד למוסד לימודים, סמוך לפתיחת שנת הלימודים (החוק להסדרת התדיינויות לא מיושם בבתי הדין השרעיים בגלל מחסור בתקנים [צילום: AP])
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ג', 7.12.21) את התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. התקנות, שתכליתן היא אפשרות סיוע לבני זוג ולהורים וילדים ליישב סכסוכי משפחה ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום תוך צמצום הצורך בהתדיינות משפטית, אושרו פה אחד בתמיכת יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), והח"כים ענבר בזק (יש עתיד), בני בגין (תקווה חדשה), אורי מקלב (יהדות התורה).
ועדת החוקה דנה (יום ג', 7.12.21) בהכרזה שנכנסה לתוקף בתחילת השבוע ובהתאם לחוק הקורונה הגדול, לא נדרשה לאשרה בשל כך שחלפו 48 שעות מכניסתה לתוקף. בכך הוארך תוקף ההכרזה הקובעת חובת בידוד במלונית על החוזרים מ-50 המדינות שנקבעו עד ל-12.12.21. עם זאת, נקבע כי החובה למי שקיבל תשובה חיובית ב-PCR בכניסה לארץ להמשיך את כל תקופת הבידוד במלונית, תחול רק על חולה שקיבל תשובה חיובית לאומיקרון או חשוד ככזה.
משרד התחבורה הציג (יום ג', 7.12.21) בוועדת הכלכלה את החוק להסדר, פיקוח ופיתוח הרכב ללא נהג בארץ, ובכך ישראל מצטרפת למספר מצומצם של מדינות בעולם המסדירות את התחום. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, הבטיח כי "נעשה הכל כדי לקדם את החוק, תוך ודאות כי תובטח בטיחות הנוסעים והולכי הרגל. ישראל מובילה במחקר ופיתוח בנושא וזהו יום היסטורי, היוצר מציאות חדשה בארץ, שיאפשר ל-400 מכוניות ללא נהג להסעה - לנוע ברחבי ישראל".
ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה (יום ג', 8.12.21) דיון שני בצו למיסוי שתייה מתוקה. הדיון נפתח דיון נפתח בהצגה של פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות שהציגה כי תחליפי סוכר אומנם מאושרים לשימוש, אך גופים בינ"ל ממליצים להפחית את השימוש בהם, וכי ככל שמשתמשים בהם יותר, הנזק הולך וגובר כתוצאה מכך, וכי במדינות ששמו מס על משקאות עם סוכר, היה מעבר גדול למשקאות עם תחליפי סוכר, וכי אלה נמצאו כלא יעילים בהפחתת השמנה, ונמצאו לגביהם ממצאים מדאיגים על נזק בריאותי וסביבתי, כאשר זו גם עמדת ה-OECD.
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
