|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
רוב בעלי זכות הבחירה לא הצביעו [צילום: ענמר חליל, AP]
|
|
|
עירק בחרה, אירן הובסה;
ארה"ב אדישה, ישראל צופה
|
|
הבחירות בעירק באוקטובר שעבר הובילו לתבוסה קשה של תומכי אירן, המנסה בכל זאת לבחוש בהרכבת הממשלה הבאה ● ממליך המלכים המצטייר הוא המנהיג השיעי מוקתדא סאדר, המתנגד להשפעה האירנית
|
|
|
|
|
| מעבר למניין ההרוגים הגבוה שגבתה המחאה, היא הביאה לידי ביטוי את התנגדותם של צעירים בעירק בני כל העדות - שיעים, סונים, נוצרים וכורדים - לצעוד בראש שפוף לעבר עתיד אבוד. במיוחד הציקה להם העובדה שלעירק, אחת המדינות העשירות במשאבים טבעיים במזרח התיכון, אין עתיד ולא בשל גורל שנגזר עליה, אלא בשל נגע השחיתות שפשה בצמרת השלטון וכשלי ניהול, וכן בשל המעורבות האירנית | |
|
|
|
|
הבחירות לפרלמנט שנערכו בעירק באוקטובר האחרון הוכרעו כבר במחאת הרחוב: הציבור העירקי הביע התנגדות לאפשר למיליציות שיעיות ולשכבת שלטון מושחתת שהפקירה את הטיפול בבעיות הכלכליות, להכריע את גורלו. לאירן הועבר מסר ברור, שלפיו מי שינסה לייצב בעירק סדר משלו ייתקל בקשיים לא מבוטלים. אבל שאלת השאלות עוד לפנינו: האם, בהינתן קשיים בהרכבת הקואליציה של הזוכים מההפקר בהובלת המנהיג השיעי מוקתדא סאדר, יעלה בידי אירן להנחית מועמד לראשות הממשלה, שיהיה מקובל על כל הסיעות וכמובן גם על טהרן, וכך לטרוף את הקלפים ולנטרל כוח בולם נגד השפעתה?
שני אירועים שצוינו בחודש אוקטובר ממחישים את פרשת הדרכים שבה ניצבת עירק. האחד, שריכז תשומת לב עולמית רבה, היה הבחירות לפרלמנט, שהוקדמו ביוזמת ראש הממשלה מוצטפא אל-כאזמי, מתוך מחשבה שתוצאותיהן יתרמו לייצוב ולבניית המדינה, השקועה בעימות פנימי ובמצב כלכלי חמור.
האירוע השני, הסמלי אך לא פחות משמעותי, היה ציון יום השנה השני למחאת אוקטובר 2019, שהייתה אותנטית, בסגנון מחאות "האביב הערבי", ונטלו בה חלק בעיקר בני הדור הצעיר (בשנות העשרה או העשרים המוקדמות לחייהם). חלקם שמו נפשם בכפם כשיצאו להתעמת ברחובות עם כוחות השיטור והמיליציות הפרו-אירניות שביקשו לדכאה, כשם שבאירן מדכאים מחאות.
מעבר למניין ההרוגים הגבוה שגבתה המחאה, היא הביאה לידי ביטוי את התנגדותם של צעירים בעירק בני כל העדות - שיעים, סונים, נוצרים וכורדים - לצעוד בראש שפוף לעבר עתיד אבוד. במיוחד הציקה להם העובדה שלעירק, אחת המדינות העשירות במשאבים טבעיים במזרח התיכון, אין עתיד ולא בשל גורל שנגזר עליה, אלא בשל נגע השחיתות שפשה בצמרת השלטון וכשלי ניהול, וכן בשל המעורבות האירנית. כל אלה הביאו את המדינה למשבר כלכלי חמור. זאת נוסף ליתר הרעות שנחתו על העירקים בשנה האחרונה ובהן מגיפת הקורונה ושריפת בתי חולים על יושביהם עקב אזלת היד של כוחות ההצלה, וכן תנופה מחודשת של פיגועי דאעש במדינה, שהגבירו את תחושת האנרכיה.
ההפגנות דוכאו באלימות, בין היתר על-ידי מיליציות פרו-אירניות, אך המחאה לא כבתה. הטרור הסוני והמעורבות האירנית עדיין בתוקף, וכך גם יתר הכשלים בניהול המדינה העירקית, בתחומי הכלכלה, הביטחון ובמימוש הריבונות בכלל. קשיים אלה צפויים להימשך בעתיד הנראה לעין. אך בקרב הצעירים מקננת תקווה לשינוי ולכן גם עלתה קרנו של ראש הממשלה הנוכחי, מוצטפא אל-כאזמי, שהרכיב ממשלה באמצע השנה שעברה אחרי שקודמיו (והעדיפים ממנו בעיני אירן והמיליציות הנאמנות לה) כשלו. אל-כאזמי סימן לעצמו מטרה ברורה: להחזיר את המדינה לידי מוסדות השלטון ולעצור בכוח צבאי את הגלישה לשליטת המיליציות, שעימן יש לו יחסים מתוחים, על-רקע מאבקו במתקפות של המיליציות הללו נגד אזרחים עירקים והכוחות האמריקנים בעירק, שהלכו והתרבו בשנתיים האחרונות.
|
|
|
|
|
תומכי אירן טענו שהתוצאות זויפו [צילום: חאלד מוחמד, AP]
|
|
|
| ממצב של התקוממות ציבורית נגד השלטון המושחת והמיליציות הפרו-אירניות, לקרב על הרכבת השלטון בין תומכי ההגמוניה האירנית לראש הממשלה הנוכחי והמנהיג השיעי שקרנו עלתה בבחירות. הללו מבקשים להציב תנאים ברורים להמשך היחסים עם ארגון הגג של המיליציות, "הגיוס העממי": לא לפעילות מחוץ למסגרת החוק (הכפפת הנשק לפיקוח ממשלתי) ולא להנחיות או תכתיבים מבחוץ – מסר שמכוון בצורה ישירה למשטר האירני | |
|
|
|
השפעת השאיפה לשינוי שבישר גל המחאה, ניכרה גם בבחירות אוקטובר. רוב בעלי זכות הבחירה נמנע מלהצביע, כאות מחאה או מתוך יאוש. ואילו הצבעתם של מי שכן פקדו את הקלפיות הובילה לתוצאה מפתיעה ומאוד לא נוחה לאירן ולמיליציות שלה, שנחלו תבוסה מחפירה. מכסת המושבים שלהן בפרלמנט נחתכה בשני שלישים, מ-48 ל-17 - הפתעה גמורה, ביחס להערכות שקדמו לבחירות. ההצלחה הגדולה ביותר יחסית הייתה של המנהיג השיעי מוקתדא סאדר (שעד ערב הבחירות תמך בהחרמתן), שגרף 73 מתוך 329 המושבים ובכך הפך ל"ממליך המלכים" החדש בבגדד.
המפסידים הפרו-אירנים העלו טענות לזיוף התוצאות וסירבו להשלים עם ההפסד. כתוצאה מכך פרצו הפגנות נגד השלטון, שהתפתחו לעימותים אלימים בבגדד בין מפגינים מקרב תומכי הפרו-אירנים למנגנוני הביטחון, במהלן נהרג מפגין. לאחר מכן נשמע איום על ראש הממשלה מצד אחד ממנהיגי המיליציות הללו. המתח הסלים עוד יותר לאחר ניסיון ההתנקשות באל-כאזמי, שבוצע באמצעות רחפני תופת בתחילת נובמבר. מול המיליציות – שאחת מהן היא זו שכנראה ביצעה את ההתנקשות, להערכת גורמי ביטחון ממשלתיים בעירק, ללא הנחיית המשטר האירני – מתייצבת עכשיו קואליציה רחבה מאשר בעבר, שמאחדות אותה הדאגה לרווחתם הכלכלית והביטחונית של אזרחי עירק, וקריאה לשחרור עירק מתלות בהשפעה זרה בכלל ובהגמוניה אירנית בפרט.
הבחירות שהוקדמו כדי לחזק יציבות ולהפחית את הכאוס בבגדד, על-ידי כינון שלטון חדש שהלגיטימציה שלו תישען על הליך בחירות תקין (ולדעת משקיפים אכן כך היה), החריפו את הקיטוב בין הכוחות היריבים בזירה ואת המשבר הפוליטי וחוסר היציבות השלטוני. העימות הפנימי בעירק שינה צורה: ממצב של התקוממות ציבורית נגד השלטון המושחת והמיליציות הפרו-אירניות, לקרב על הרכבת השלטון בין תומכי ההגמוניה האירנית לראש הממשלה הנוכחי והמנהיג השיעי שקרנו עלתה בבחירות.
הללו מבקשים להציב תנאים ברורים להמשך היחסים עם ארגון הגג של המיליציות, "הגיוס העממי": לא לפעילות מחוץ למסגרת החוק (הכפפת הנשק לפיקוח ממשלתי) ולא להנחיות או תכתיבים מבחוץ – מסר שמכוון בצורה ישירה למשטר האירני. על כן, במגעים המתנהלים כעת בין סאדר לנציגי הכוחות הפרו-אירניים, עומד סאדר על כך שהממשלה החדשה תהיה מבוססת על הכרעת הרוב המנצח בבחירות, ולא על פשרה, מכורח הלחצים של המיליציות ואירן.
|
|
האירנים מנסים לרסן את המיליציות
|
|
|
|
|
סאדר. רוח גבית למחאה נגד המעורבות האירנית [ענמר חליל, AP]
|
|
|
| אין להסיק מצמצום הנוכחות והמעורבות הצבאית האמריקנית מעבר לגבולותיה - הנסיגה מאפגניסטן והתהליך הממושך והאיטי יותר של צמצום הנוכחות בסוריה ובעירק – כי עירק תיפול כאבן דומינו לידי הציר האירני, או שתהפוך מחדש למעוזם של דאעש וארגוני טרור נוספים. בעירק קיימת משקולת פנימית כבדה של כוחות שהתאגדו כדי לחזק את ריבונות המדינה ושלטון החוק. משקולת זאת רובצת על כתפיהם של נאמני אירן ומקשה על משמרות המהפכה להחזיק במושכות בבגדד כאוות נפשם | |
|
|
|
בהקשר האזורי והבינלאומי, ניכרת ההירתמות של המשטר האירני להגברת המעורבות ולהידוק הריסון שמופעל על המיליציות השיעיות ולתיאום עימן, על-רקע דיווחים על אודות התרופפות השליטה בהן במסגרת העימות הפנימי שהוביל לניסיון ההתנקשות באל-כאזימי. זאת, כנראה מתוך הבנה, כי הדינמיקה המתהווה בעירק היא נפיצה ועלולה להיות בעוכריו של המשטר האירני. מעבר לכך, ניכרת המעורבות הישירה של נציגי המשטר האירני, ובהם מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, ושגריר אירן בעירק, אירג' מסג'די, במגעים הפוליטיים, במאמץ להרכיב קואליציית שלטון שתענה על הציפיות של אירן, למרות ההפסד הצורב של בעלי בריתה בבחירות.
מנגד ניכר, כי הממשל האמריקני אינו להוט באותה המידה לגלות מעורבות בזירה העירקית המבעבעת. שעות לאחר ניסיון ההתנקשות באל-כאזימי, פרסם הבית הלבן תגובה ראשונה, בה גינה בתוקף את המעשה וקרא לרדוף אחרי המבצעים. אולם, תגובה זו הייתה פושרת ביחס להתגרויות ולאיומים של המיליציות הפרו-אירניות ונמנעה מלהזכיר אותן במפורש.
יחס זה משדר ריחוק מהנעשה בזירה העירקית, עד כדי ויתור על ניסיון ממשי לבלום את המשך הניסיונות של אירן והמיליציות הפרו-אירניות לאכוף את רצונן, גם באמצעות מתקפות טרור המכוונות נגד הכוחות האמריקניים והשגרירות האמריקנית בבגדד – כשבאופק ניצבת ההחלטה האמריקנית לסיים את המשימות הצבאיות בעירק עד סוף השנה. רושם זה מצטרף לזה שנוצר בעקבות הנסיגה האמריקנית המהירה מאפגניסטן. בהעדר נחישות אמריקנית לגלות מעורבות, נעדר גם משקל-נגד לאירן ולבעלי בריתה בעירק.
עם זאת, אין להסיק מצמצום הנוכחות והמעורבות הצבאית האמריקנית מעבר לגבולותיה - הנסיגה מאפגניסטן והתהליך הממושך והאיטי יותר של צמצום הנוכחות בסוריה ובעירק – כי עירק תיפול כאבן דומינו לידי הציר האירני, או שתהפוך מחדש למעוזם של דאעש וארגוני טרור נוספים. בעירק קיימת משקולת פנימית כבדה של כוחות שהתאגדו כדי לחזק את ריבונות המדינה ושלטון החוק. משקולת זאת רובצת על כתפיהם של נאמני אירן ומקשה על משמרות המהפכה להחזיק במושכות בבגדד כאוות נפשם.
מדובר בתנופה הפוליטית של מתנגדי ההגמוניה האירנית. תוצאות הבחירות מיטיבות בראש ובראשונה עם יריבי המיליציות הפרו-אירניות ונותנות רוח גבית למחאה נגד המעורבות האירנית. בבגדד עדיין מכהן ראש ממשלה שאינו נוח כקודמיו למשטר האירני, ובציבור העירקי עדיין ניכר זעם יוקד שמקורו בייחוס כשלי ניהולה של המדינה למעורבות האירנית ולמיליציות הפרו-אירניות. כתוצאה מכך, המחאה נגד אירן מקשה עליה לעצב את המציאות בעירק כרצונה כמדינת לווין ולקדם כך יעדים אסטרטגיים אזוריים, לרבות צבירת אמל"ח מתקדם והעברתו לסוריה, ללא התנגדות מצד הכוחות הפוליטיים המתחזקים בעירק.
|
|
הקשיים האירניים טובים לישראל
|
|
|
|
|
ספירת הקולות בבחירות בעירק [צילום: עלי עבד אל-חסן, AP]
|
|
|
לישראל, שעבורה זירת עירק חשובה בשל ההשלכות פוטנציאליות על הנעשה בסוריה וירדן וכחלק מהציר היבשתי האירני באזור, אין מה לבנות על נורמליזציה ישראלית-עירקית בקרוב, ככל שאפשר להתרשם מהתבטאויותיהם של בכירים בשלטון העירקי, אבל יש להביא בחשבון שאירן חווה קשיים בזירה הזאת. חשוב לבחון את העימות הפנימי המחריף בתוך עירק בעקבות הבחירות גם כביטוי לפער בין החזון של משמרות המהפכה לבין המציאות בפועל. לא כל מה שטהרן מבקשת ביכולתה להשיג בעירק, ומנגד – גם לא כל ההשלכות של התערבותה שם, קרי פריקת עול של מיליציות פרו-אירניות, רצויות מבחינתה.
יתר על כן: ההתפתחויות בעירק עשויות להוות השראה לכוחות אנטי-אירניים הפועלים בזירות נוספות – בפרט לבנון, החווה כעת את המשבר האזרחי-כלכלי החמור בתולדותיה. גם שם גואה המתח בין חיזבאללה ואירן ליריביהם. המקרה של עירק משקף קושי הניצב בפני מדינות מתערבות (אירן בעירק, טורקיה ורוסיה בסוריה), לקדם את יעדיהן באמצעות בעלי ברית מקומיים או שלוחים שהמדינה המתערבת מחמשת ומממנת, ואף בנוכחות מפקדיה, בעוד המדינה שבה מתרחשת המעורבות שרויה בבוקה ומבולקה עקב מצב כלכלי מחריף, עימותים פנימיים ושלטון מרכזי חלש.
המקרה העירקי מלמד, כי המשבר עלול להחריף דווקא בשל מחאה פוליטית שמתחילה ברחוב ומגיעה לקלפיות. הדלק למחאה ולהתלכדות הכוחות האנטי-אירניים בעירק הוא הכלכלה הרעועה והתחזקות הסלידה מהכוחות שנאמנותם לאירן ברורה, כמי שאינם פועלים למען אזרחיה, אלא למען עצמם ולמען הפטרון האירני.
|
|
|
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
11/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
11/12/2021
|
|
ירון שניידר
|
|
עירק בחרה, אירן הובסה;
ארה"ב אדישה, ישראל צופה
|
|
|
בשבוע שעבר נערכה פגישה בעלת השלכות משמעותיות למדינות האזור, כולל ישראל. העיתונות הישראלית העדיפה להתמקד בנושאים שוליים בפגישה, כגון עצם הפגישה של דיפלומט מערבי עם יורש העצר "רוצח העיתונאי חאשוקג'י" לראשונה מאז 2018 (הארץ) וגינוי ההתנחלויות כמכשול לפתרון שתי המדינות (מעריב). אך אולי ראוי יותר גם להתייחס לעיקרי הפגישה: הסוגיה האירנית ולבנון.
|
|
|
|
|
רשת אל-ערביה הסעודית חשפה השבוע פרטים חשובים על מקורות ההכנסה של חמאס באירופה ובעיקר בבריטניה, שבה שוכן ככל הנראה מרכז הפעילות של הארגון. הפרסום הופיע לפני ימים אחדים, מיד לאחר הצהרתה של פריטי פאטל, שרת הפנים של בריטניה, כי חמאס כולו הוא ארגון טרור, ללא הפרדה בין הזרוע המדינית והזרוע הצבאית. ב-2001 הכריזה בריטניה רק על עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית, כארגון טרור.
|
|
|
|
|
סעודיה יזמה ניתוק מוחלט של קשריה עם לבנון בעקבות פרסום מ-25 באוקטובר של ביקורת על מלחמתה בחות'ים בתימן מצד שר ההסברה הלבנוני, ג'ורג' קרדאחי. האחרון הוא נוצרי-מרוני, החבר בממשלה החדשה בראשות נג'יב מיקאתי שהורכבה רק לפני כחודשיים, לאחר עיכוב של למעלה משנה מאז התפטרות הממשלה הקודמת בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות (אוגוסט 2020). הוא מייצג את המפלג הנוצרית הקטנה "אל-מרדה", הנכללת במחנה של חיזבאללה, אמל והמפלגה הנוצרית הגדולה "הזרם הפטריוטי הלאומי" (מחנה 8 במרס). מדובר בעיתונאי ואיש תקשורת ותיק (יליד 1950), המוכר מאוד בעולם הערבי. דבריו נאמרו במסגרת ראיון שהוקלט באוגוסט, בטרם התמנה לשר (אמצע ספטמבר).
|
|
|
|
|
אלמלא התמונות של בני משפחת המלוכה, המבקרים בעיר אבהה עלולים לשכוח שהם בסעודיה: עצים ירוקים מכסים הרים בגובה של 3,000 מטר בלא אף דיונת חול נראית לעין, חקלאים מגדלים תבואה ודבורים בעמקים, להקות של בבונים מסתובבות לצידי הדרכים ולעיתים גונבים תיקים מהמבקרים. סעודים נמלטים מפני החום מזה שנים אל העיר, 870 ק"מ דרומית-מערבית לריאד, ובקרוב גם זרים יוכלו ליהנות ממנה. קרן ההשקעות הממשלתית הקציבה 2.9 מיליארד דולר לבניית 2,700 חדרי מלון בעיר, עשרות אטרקציות תיירותיות ותשתיות סביב אבהה. המתכננים מקווים להגיע בסוף העשור ל-2 מיליון תיירים בשנה.
|
|
|
|
|
עבדאללה מלך ירדן בן ה-60 החל בהכשרת בנו יורש העצר, חוסיין בן עבדאללה בן ה-27 להיות יורשו בתפקיד המלך הבא של ירדן, בשבוע שעבר העניק המלך עבדאללה, המשמש גם בתפקיד המפקד העליון של הכוחות המזויינים של הממלכה ההאשמית, דרגת סרן לבנו חוסיין והשבוע הוא שיגר אותו לשליחותו המדינית הראשונה במצרים שם הוא נועד עם הנשיא א-סיסי וביקר גם במכון הדתי אל-אזהר ובכנסיה הקופטית בקהיר.
|
|
|
|
|
