גדעון הוד סוגר את המיקרופון

הוד נולד ב-5 במאי 1934 בתל אביב בשם גדעון הרשנהורן, בנם בכורם של אברהם וחיה הרשנהורן שעלו לארץ מפולין בשנת 1932. המשפחה התגוררה שנים רבות ברחוב רש"י במרכז תל אביב. תקופה מסוימת התגוררה ברחוב נחלת בנימין. לאביו אברהם הרשנהורן היה קיוסק ברחוב בעלי מלאכה 6 בתל אביב. אמו הייתה תופרת. "חיינו בדוחק כלכלי, הסתפקנו במועט", מספר גדעון. ב-1951 כשהיה בן 17 לערך עבר גדעון עם משפחתו להתגורר בדירה בבעלותם בקריית שלום בדרום תל אביב.

ילדותו ונעוריו עברו במרכז תל אביב, כאן למד ב"בית חינוך לילדי עובדים" ברחוב טשרניחובסקי והשתתף בפעילות החבר'ה בסניף "התנועה המאוחדת". אהבתו לספורט החלה עוד מילדות. הוא עסק בשורה ארוכה של ענפי ספורט כמו כדורסל, טניס ואפילו אגרוף. מגרש ילדותו היו מגרשי הספורט הישנים של מכבי ליד קולנוע אוריון והוא בילה שם לא מעט שעות.

אהבה נוספת של גדעון היא המוזיקה. עוד מילדות נהג להאזין במשך שעות רבות למוזיקה ברדיו, רכש תקליטים והיה מנוי על מגאזין מוזיקה. גדעון מספר: "אני ועוד כמה חברים שלי מסביבת אזור רחוב רש"י בו גרנו ובהם המנצח נועם שריף, יענקלה מישורי, ועמי מימוני, היינו עומדים ליד אולם "אוהל שם" ברחוב בלפור בתל אביב בחוץ ושומעים קונצרטים. האולם לא היה ממוזג וכדי לאוורר את האולם בימי הקיץ החמים, החלונות וגם לעיתים הדלתות היו פתוחים ואנו נהנו מקונצרטים חינם.

למעשה קריירת הרדיו של גדעון הוד החלה עוד בסוף שנות ה-40 תחילת שנות ה-50. הנער גדעון הירשנהורן (הוד) היה ממשתתפיו הקבועים של חידון הרדיו המוזיקלי של קול ישראל, של אלון שמוקלר ויצחק שמעוני, ששודר מדי שבת לפני הצהריים וזכה להאזנה רבה ולקהל פותרים מתמיד. כמו-כן השתתף בחידוני הרדיו של שמוליק רוזן. גדעון היה מהבולטים מבין המשתתפים, גילה בקיאות וידע והצטיין בחידונים אלה בעיקר בנושאי ספורט ומוזיקה שהיו אהובים עליו וקרובים לליבו.

ההשתתפות בחידוני הרדיו, והאווירה המיוחדת ששררה לקראת השידור ובעת השידור קסמו לגדעון, ולימים יספר כי כבר מגיל צעיר מאוד היה ברור לו וגמלה בלבו ההחלטה שרדיו זה התחום בו ירצה לעסוק כשיהיה גדול. עם סיום שירותו הצבאי בתחילת שנת 1955 ניגש למבחני קריינות בקול ישראל. הבוחנת הייתה ראומה אלדר, אגדת רדיו בפני עצמה. גדעון עבר את המבחנים בהצלחה ונשלח לקורס קריינים בניהולה של ראומה אלדר שנערך בירושלים. בין המשתתפים במחזור קורס והוא בן 21 החל גדעון לעבוד בקול ישראל בתפקידי הגשה וקריינות רצף והשאר היסטוריה.

זמן מה אחרי הצבא למד גדעון חינוך גופני במדרשה לחינוך גופני שבמחנה יונה ובמקביל לעבודתו ברדיו עבד גדעון כמורה לחינוך גופני במשך 11 שנה, בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, ברחבי הארץ. מספר גדעון: "ביום הייתי מורה ובערב ובלילה הייתי קריין ומגיש בקול ישראל. בין השאר שימש מורה לחינוך גופני בקיבוץ יד מרדכי.

מספר לי גדעון: "הייתי נוסע לשיעורים בקיבוץ באופנוע שלי פעמיים בשבוע מתל אביב לקיבוץ לעיתים בקור של 6 מעלות". גדעון עבד כמורה בקיבוץ במשך כשנתיים. כמו-כן לימד גדעון שיעורי חינוך גופני גם בבית ספר אילנות בתל אביב ובבית ספר דב הוז בגבעת עליה ביפו ועוד. אחד מתלמידיו בבית ספר דב הוז ביפו, היה העיתונאי והשדר אורי לוי, לימים מבכירי שדרני הספורט בישראל.

ב-1967 נפצע גדעון בתאונת אופנוע והוא נאלץ בעקבות הפציעה להלך בעזרת קביים במשך תקופת מה. פציעה זו במידת מה קטעה את קריירת הוראת חינוך הגופני שלו. הוד הצטרף למחלקת הספורט בקול ישראל, ב־1956 קרא את חדשות הספורט ובהמשך הגיש את פינת הספורט במוצאי שבת ואת התוכנית מצעד הספורט בימי ראשון.

נחמיה בן אברהם, מראשי מחלקת הספורט בקול ישראל, הבחין בקולו המהיר והשוטף של גדעון ואמר לו כי הוא מתאים לשדר משחקי ספורט. גדעון נשלח על-ידי נחמיה בן אברהם בעודו נעזר בהליכה על קביים לסקר את אליפות אירופה בכדורסל, שנערכה ב-1967 בהלסינקי בפינלנד והשאר היסטוריה. במשך עשרות שנים ליווה קולו המתלהב החם של גדעון הוד את שידורי הכדורסל של מכבי תל אביב ושל משחקי הנבחרת, אותם הגיש בשטף ובמיומנות.

גדעון הוד היה זה ששידר את משחק הניצחון המפואר של מכבי ת"א על צסק"א בווירטון, ב-1977, וריגש עשרות אלפי מאזינים. הוד שידר עוד עשרות רבות של משחקי מכבי ונבחרת ישראל. גדעון סיקר מטעם רשות השידור את אולימפיאדות מינכן, מונטריאול, לוס אנג'לס, סיאול וברצלונה.

לא רבים יודעים כי את רעיון התוכנית "שירים ושערים" ברשת ב' הגה ויזם גדעון הוד. בעת שביקר באיטליה ב-1966 נכנס לתחנת דלק והבחין במתדלק כשטרנזיסטור צמוד לאוזנו. בהתקרב גדעון אליו, שמע שדרים מדברים באיטלקית בקצב מהיר, וקלט שזו תוכנית רדיו מהמגרשים. בשובו לארץ העלה הוד בפני נחמיה בן אברהם וראשי הרדיו את רעיון שידור תוכנית רדיו מיוחדת שתלווה בשידור חי את משחקי הכדורגל המתקיימים במהלך העונה בשילוב מוזיקה.

ראשי הרדיו הביעו דעתם כי הסיכוי לשידור תוכנית כזו בשבתות בקול ישראל לא גבוה, בשל התנגדות צפויה של הדתיים ובשל סיבות נוספות. רק לאחר 4 שנים התממש הרעיון והפך למציאות ובקול ישראל ברשת ב' הוחל ב-1970 לשדר תוכנית בשם "שירים ושערים" שליוותה בשידור חי את משחקי הכדורגל בליגה. לצד סיקור משחקי כדורגל היו מושמעים שירים פופולריים. גדעון הוד הגיש-הנחה את התוכנית בתורנות עם עמי פזטל ואחרים.

את השם "שירים ושערים", כך מספרים, הגה ונתן משה חובב שהיה אז מראשי קול ישראל. התוכנית שודרה בעונת הכדורגל בימי שבת בשעות אחר-הצהריים, ונמשכה בין שלוש לארבע שעות. היא נחשבה לאחת מתוכניות הדגל של תחנת השידור קול ישראל, והיוותה חלק בלתי נפרד מתרבות הספורט בישראל.

ב-1969 נשא גדעון הוד לאשה את אילנה. נולדו שלושה ילדים הדס, דיתה וניר. הדס נפטרה לפני מספר שנים ממחלה.

אחת מהתוכניות הרדיו הידועות שערך והגיש גדעון הוד הייתה "אור ירוק" - פינה יומית ששודרה בקול ישראל במשך שנים רבות מידי בוקר לפני מהדורת החדשות של השעה 8 ועסקה בנושאי בטיחות בדרכים, נהיגה נכונה, טיפול ברכב וכדומה. בין האורחים-משתתפים הקבועים בתוכנית: מהנדס הרכב ג'ו קריידן מכפר בלום שנתן טיפים לנהגים כיצד לטפל ולתחזק רכבם ועו"ד עמיקם לויתן שיעץ לנהגים בנושאים משפטיים הקשורים לרכב לתקנות תעבורה וכדומה.

התוכנית שודרה במשך כ-30 שנה ושידורה הופסק ב-1992 בהוראת הנהלת קול ישראל - רשות השידור. תוכנית רדיו נוספת שהגיש הוד בשנות ה-80 הייתה תוכנית בוקר יומית בת שעה בשם "פניני בוקר". התוכנית כללה פינות כמו חידה יומית ועוד, שבניהן שולבו קטעי מוזיקה.

בשנת 1988 החל גדעון הוד לערוך ולהגיש את התוכנית "החידון המוזיקלי" בקול המוזיקה (אח"כ כאן קול המוזיקה). התוכנית שודרה מדי שבוע במשך כ-33 שנים וצברה ציבור מאזינים נאמן, סוג של "מועדון מאזינים". כאמור, ב-30 בדצמבר 2021 שידר הוד את התכונית בפעם האחרונה ונפרד ממשתתפי ומאזיני התוכנית.

במקביל לחידון המוזיקלי החל גדעון לשדר ב-1988 ברשת ב' את התוכנית "פנינים לשבת" ששודרה מדי יום שישי בערב ובה השמיע לקט נבחר של קטעי פרקי מוזיקה קלסית מסוגים שונים שבחר לטעמו. עם סיום פעילותה של רשות השידור, עברה התוכנית להיות משודרת בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי והורדה מלוח השידורים ביוני 2021.

גדעון הוד מגדולי שדרי הספורט בישראל. קולו הוא חלק מפס הקול של המדינה. והיה אחד מסמלי קול ישראל. לא ברור מה יהיה עתידו של גדעון הוד בשידור הציבורי והאם יחזור לשדר.