|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

"תגדירו מדיניות" אינה עצה אופרטיבית

ישראל בונה מדינה ומולדת. היא מעצבת דרך חיים ועולם ערכים יהודי תואם-מציאות של ימינו. "תגדירו מדיניות" היא תביעה בלתי-קונסטרוקטיבית המבטאת חוסר סבלנות וסובלנות
16/01/2022  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
ישראל. עדיין מדינה בהתהוות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

במאמרה "תגדירו מדיניות"1 קוראת פרופ' עקירב לממשלה ולכנסת לפתור את בעייתם של אזרחים להקים משפחה בישראל ("...לתת לזה מענה אחת ולתמיד", כלשונה) ובהמשך שוב כמעשה של קוצר-רוח ואולי גם קוצר ראות, היא נדרשת לשאלה "...אם יש דרך להעניק אזרחות ליותר אנשים ולפסול רק את מי שעלול להיות מוקד סיכון?" דומני שבכך מוחטאת המטרה העיקרית פעמיים. עם כל הכבוד להישגיה של ישראל ב-72 שנות עצמאותה, היא עדיין מדינה בהתהוות, חסרת חוקה, המתנהלת על-פי לקט חוקים וחוקי-יסוד שרמת הקוהרנטיות ביניהם אינה מספקת. דווקא בשנים האחרונות, עם התגברות מעורבותו של בית המשפט בניהול האופרטיבי של המדינה בחסות חוק כבוד האדם וחירותו, החמירה הבעיה מאוד ואצל רבים קיים ספק רב אם חוק כבוד האדם וחירותו אינו טעון תיקון וסיוּג משמעותיים. המשבר החוקתי-משילותי של ארבע השנים האחרונות, מדגים את הדברים על כל צעד ושעל וספק אם דווקא הנושאים בהם דנה הכותבת הם החשובים או הבוערים ביותר לרוב הציבור. לה להלן אציג עמדה אלטרנטיבית לזו שבה נוקטת הכותבת.

ארה"ב - הדמוקרטיה הקלאסית שעליה נתלות באופן כזה או אחר רוב הדמוקרטיות בעולם - היא כבר בת למעלה מ-260 שנה ומצויה במשבר חוקתי וחברתי שהולך ומחמיר מיום ליום. ארה"ב כתבה חוקה ואחר-כך בנתה סביבה מדינה שרבים רואים בה את פאר היצירה הדמוקרטית בימינו. את החוקה המקורית תיקנה לאורך השנים 27 פעמים (עד 2016) באמצעות "תוספות" (Amendments)2. חוקה זו אינה מיושמת בפועל במלואה עד עצם ימים אלה וארה"ב יודעת לחיות עם עובדה זו גם כשלא תמיד קל הדבר. הקשיים המובחנים בה כיום נובעים רק בחלקם הקטן מאי-יישום מלא של החוקה כשהנושא החוקתי העיקרי שאינו שלם הוא דווקא זה שעליו יצאה בעבר למלחמת אזרחים - האפליה הגזעית, עניין שאינו קיים כלל בישראל. נושאי המחלוקת העיקריים בישראל לעומת זאת הם דת ומדינה ויחסי יהודים וערבים (הסיכסוך הלאומי הישראלי-ערבי).

ארה"ב "בנתה" מדינה סביב חוקתה ומאז היא לומדת ומלמדת את אזרחיה כיצד לחיות בפועל על-פי החזון המתוקנן והמתעדכן של "האבות המייסדים". מיקום ארה"ב ביבשת אמריקה, הרחק מאירופה השתלטנית והדורסנית, איפשר לה חופש החלטה ובחירה כמדינה וכחברה. חופש זה גדל עשרת מונים לאחר שהפכה למעצמה עולמית על-רקע הישגיה במלחמת העולם השנייה. במדינות אחרות דוגמת אוסטרליה, היה מהלך האירועים דומה אך עם תוצאה שונה בגלל הבדלי הנסיבות. במדינות אירופה מאידך נקבעו הדברים ע"י מעצמות היבשת, שכפו רצונן על מדינות אחרות בעיקר בכוח הזרוע.3 בכל המקרים המוכרים לנו מאז "אביב העמים" (1848), אין מקרה דומה למקרה הישראלי-יהודי, כאשר אין עם המתאפיין בהיסטוריה המזכירה את זו של העם היהודי; בראש וראשונה באשר למשך הגלות בה התקיים ושרד ללא מולדת בפיזור עולמי חסר אח ורע. להיסטוריה של עם השלכות עצומות על אופיו ואורח חייו ואין סיבה שדווקא אנו בישראל נהיה קצרי רוח כלפי עצמנו.

זאת ועוד: אין אף עם בעולם שאצלו ועבורו דת, לאום ומדינה הם שילוש ערכים שמזהה אותו חד-חד ערכית ואינו ניתן להפרדה. אומנם הגבולות המדיניים של ממלכותיו לאורך הדורות לא נותרו קבועים, אולם הליבה - ירושלים הבירה - סביבתה והטריטוריה הקשורה בה כחלק מסוגיית העוצמה הלאומית החיונית להמשך הקיום - נותרו תמיד והינם גם כיום מקשה אחת.

השאלות העומדות בפני מדינת ישראל הצעירה - הגירסה העכשווית של הקיום הלאומי היהודי בארץ-ישראל - הן בחלקן זמניות, בחלקן דחופות ובחלקן מהותיות וארוכות טווח. לפי התהליכים העוֹברים על הדמוקרטיות הוותיקות מאיתנו, אין שום ודאות שעוד בדור זה יראו דברים מקובלים רבים בהן כאנכרוניסטים, וכל קוצר-רוח כלפיהם יתפס בעיקר כקוצר-ראות.

כך למשל, לדעתי, מעניקה ישראל משקל כבד מדי לשאלת הסינכרוניזציה בהגדרתה בין היותה יהודית לדמוקרטית. כמדינה ציונית (כלומר: מדינת הלאום היהודי) ישראל חייבת להעדיף את אופיה היהודי על השוואת משטרה הדמוקרטי לזה של מדינה אחרת כלשהי. משטרים דמוקרטיים אינם זהים ובפועל אין סיבה להעדיף גירסה אחת על אחרת, אלא אם ישנה בה תרומה סגולית למטרותיו של העם היהודי. ארה"ב למשל "בונה" לאומיות סביב חוקתה; העם היהודי מאידך מגיע לחבר העמים כלאום מגובש וככזה בעידן המודרני ובמדינת לאום ריבונית, זקוק הוא למשטר עדכני שעל פיו תנוהל המדינה.

משטר דמוקרטי קלאסי נראה כיסוד חיובי אשר לו מכנה משותף רחב עם התורות המוסריות והחברתיות של היהדות. מדינת-ישראל איננה סניף של מדינה אחרת אלא ישות מקורית ושונה. הלאומיות כיסוד התומך בהמשך הקיום קודמת לאופי המשטר, באשר לאומיות היא קבועה ומשטר הינו "נזיל". אסור לישראל להתבלבל בדיון בסוגיות אלה והעובדה שההחלטה מורכבת וקשה להשיג בה הסכמה רחבה, אינה צריכה להתפרש כחוסר סבלנות או כדחיקה שגויה של הקץ. אין זה סוד שעמים שוויתרו על לאומיותם, נטמעו בעמים אחרים ששמרו על שלהם. עם ישראל לא חזר לארץ ישראל בכדי לוותר על זהותו ולהחליפה ב"נופת צופים" זמנית אחרת. רצוי בהחלט לקדם פתרונות ולהקל על האזרחים, אך יש לשקול ולבחון היטב את הכיוון והשיטה ואסור "לשפוך את התינוק עם המים".

אין פרוש דברים אלה שהעם היהודי כולו יכול או חייב לקיים תרי"ג מצוות. מעולם לא היה כך ולעולם עד אחרית הימים כנראה גם לא יהיה. מובן שאין שום פסול בקיום המצוות והמנהגים ובהכרה מעמיקה של התרבות וערכי המוסר אבל בכל הדברים הנ"ל אין משום דרישה לקיים את מדינת-ישראל כמדינת הלכה; אלא לקיימה כמדינה יהודית!4

הציונות הבינה זאת ועל כן גזרה שחידוש הישות הלאומית היהודית חייב להיות בארץ-ישראל ההיסטורית. חוקי המדינה המתחדשת כמו-גם הטריטוריה, הסמלים, השפה, עיר הבירה והמורשת התרבותית המאפיינת את הקיבוץ האנושי המשתף כל אלה מרצון, חייבים להיות קשורים זה בזה ובכל המאפיין את העם היהודי.

צודקת, אפוא, עקירב כשהיא דורשת להמשיך ולבסס את הפתרונות הלאומיים והחברתיים-אנושיים בישראל ליהודים ולנוכרים כאחד. אולם, אין היא מדגישה כראוי את הצורך לעשות זאת ברוח התרבות הלאומית היהודית. בנוסף, מתעלמת היא מהעובדה שחיים כאלה מותנים בשימור הזהות הלאומית והריבונות שלנו, ורוח המימוש אינה יכולה להעדיף תרבויות זרות על פני היהדות; רק מי שמקבל התניות אלה וחי בשלום עם העם היהודי יוכל ליהנות מהם באמת.

דמוקרטיה הייתה ונותרה שיטת ממשל. מי שמנסה להעטות עליה תרבות אוניברסלית א-מורפית המרחיקה אותה מהייחוד הלאומי שלנו, גורס בפועל שהוא אינו מתאים למדינת היהודים. את הפירוש המקומי של השיטה הדמוקרטית עלינו לעצב לעצמנו. אין שום סיבה להעתיק מזרים פרושים שאינם מתאימים לנו, כשם שאין ם סיבה שנחזור לחיות בפורמטים היסטוריים אחרים שאינם מתאימים לימים אלה.

ערביי ישראל סבלו, סובלים וימשיכו לסבול כל עוד תימשך העוינות בינם ובין מוסדותיהם למדינת-ישראל. האיום הכמוס בעוינות זו אינו מאפשר חיים סדירים ושלווים. הקשר בין ערבים ישראלים לאלה שבסביבתנו הקרובה אך מחוץ לישראל, המצפים ובחלקם פועלים אקטיבית לשינוי אופיה או לביטולה מכל וכל של המדינה היהודית, אינם מתירים נורמליזציה.

מדברים אלה נובע שישראל אינה יכולה להסדיר את הווית החיים שלה ללא זיקה לסביבתה, אבל בהחלט יכולה להחליט על חוקי המשחק הפנימיים שלה ולהפעילם בתחומי ריבונותה באופן שיבטיחו את קיומה, זהותה ויתר אינטרסיה החיוניים. רק מי שיסתגל לראיית דברים זו ויסכים להשתתף באופן פעיל בעיצובם ובקיומם, תוך שמירת נאמנות לישות המדינית שהוא מבקש להיות חלק ממנה - יוכל לחיות במדינת העם היהודי על יסוד הגדרה אזרחית רחבת זכויות וחובות ובכללן שבועת נאמנות למדינה. אסור להניח לשום גורם לנסות ולהסיטנו מאינטרסי הקיום הלאומי שלנו, באשר הם שמבטיחים את שרידותנו.

"תגדירו מדיניות" היא אמירה שלה סממן של חוסר סבלנות וחוסר סובלנות למורכבות המציאות. אינני מאמין שניתן להציע פתרונות "זבנג וגמרנו" לשאלות יסוד ללא שילובן במסכת תרבותית שלימה וסדורה שאותה יש לקדם ולעגן בסדר חוקתי חדש ועדכני.
דיון מיוחד יש להקצות לסוגיות הגישור בין: הזרמים השונים ביהדות ובין אזרחי ישראל למי שמועמדים להיות אזרחיה (חוק השבות) אך עדיין חיים כאזרחים נאמנים למדינות אחרות; כל אלה במדינה יהודית ריבונית שאיננה מדינת הלכה, המעצבת את דרכה אל נוכח פני העתיד במלל ובמעש ובזיקה הדוקה למציאות הנוכחית.

הערות

1. פרופ' אסנת עקירב, "תגדירו מדיניות", מעריב-דעות, 27.6. 2021
2. מאז אושררה החוקה הוגשו כ-11,000 הצעות לשינוי עד 2016, שמתוכן אושררו 27 תיקונים).
3. הרפובליקה הקונסטיטוציונית של בריטניה היא מקרה מיוחד והייתה כל השנים כמדינת-אי מתבדלת חריג ביבשת.
4. מדינה שאושיות חייה ספוגים בערכים, מסורות, מנהגים ומטרות הלקוחים מכלל מאגר התרבות היהודית.

תאריך:  16/01/2022   |   עודכן:  16/01/2022
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"תגדירו מדיניות" אינה עצה אופרטיבית
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאחרונה אימץ ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) את המלצות המועצה להמשך מאבק בשוחד של פקידי ציבור זרים בעסקות עסקיות בינלאומיות1. ההמלצות אלה כוללות גם הוראות חדשות בנושא שיפור תוכניות ציות למניעת שחיתות, נועדו כדי להבטיח את האפקטיביות של הבקרה הפנימית, האתיקה ותוכניות אכיפה פנימית ואמצעים אחרים למניעה ואיתור שוחד של פקידי ציבור זרים, בין היתר, באמצעות טרזאקציות עסקות בינלאומיות (להלן "שוחד זר") או לארגונים עסקיים ואיגודים מקצועיים הממלאים תפקיד חיוני בסיוע לחברות במאמצים אלו. במאמר זה נציג את עיקר ההמלצות בנושא הציות, המפורטות בנספח 2 להנחיה.
16/01/2022  |  אלון קוחלני  |   יומני בלוגרים
לצערי איני אופטימי אלא מציאותי מאוד, ואנסה לתאר איפה עומדים הדברים בכל הקשור למתיחות בין רוסיה לאוקראינה ולמערב, לאן הם עשויים להתגלגל ואיך זה יראה.
15/01/2022  |  יאיר נבות  |   יומני בלוגרים
דבר המו"מ המתקיים בין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבין באי-כוחו של הנאשם בנימין נתניהו, עורכי הדין בועז בן-צור ועמית חדד, הקפיץ רבים, משני הצדדים, משל מדובר באירוע חריג. מקורביו של נתניהו, ובהם פוליטיקאים ועיתונאים שתמכו בו בגלוי, הופתעו לרעה מנכונותו להודות בעבירה כל-שהיא, ולו בהסדר טיעון, אחרי שבמשך שנים הכחיש את הטענות וההאשמות נגדו - "לא היה כלום ואין כלום"; פרקליטים בכירים שעסקו בתיקי נתניהו, וכן פוליטיקאים ועיתונאים שדחקו ביועמ"ש להעמיד את נתניהו לדין בגין עבירות חמורות, הופתעו מנכונותו של היועמ"ש לסגת מעבירות השוחד שייחס לנתניהו. עבירות השוחד שיוחסו לנתניהו ליבו את האש נגדו, והם ששימשו ככלי בידי יריביו הפוליטיים כדי לפגוע במעמדו וביוקרתו בארבע מערכות בחירות.
15/01/2022  |  יואב יצחק  |   יומני בלוגרים
פרשת ביטול הנטיעות בנגב היא בעצם תמצית סיפורה של מפלגת ימינה, וליתר דיוק: סיפורו של נפתלי בנט. זה בהחלט לא עוד "משבר קואליציוני" שחושף, כמו קודמיו, עד כמה חלולה ומקושקשת היא תעמולת הגיבושונים והפרגונים בקואליציה ה"הרמונית" של האנשים הנורמליים מהמקום הנכון.
14/01/2022  |  יעקב ברדוגו  |   יומני בלוגרים
מצאתי על שולחני: 12 ארגונים יהודיים כתבו בימים אלה מכתב משותף למנהיג הרוב בסנאט האמריקני צ'ארלס שומר ולמנהיג המיעוט מיטש מק'קונל, ועצם הצורך לשגר מכתב כזה הוא פעמון אזעקה ואות אזהרה לישראל.
13/01/2022  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il