שרת החינוך, יולי תמיר, הכריזה (יום ד', 23.1.08) בכינוס הרצליה על תוכנית ראש הממשלה ומשרד החינוך לצמצום מספר תלמידים בכיתה. על-פי התוכנית יתווספו כ-2.3 מיליארד ש"ח לתקציב משרד החינוך בשנים הבאות.
שרת החינוך ציינה כי "תוכנית זו תיושם על-פי מדרג סוציו-אקונומי. בבתי ספר אלו תהיה הפחתה מהירה במספר התלמידים בכיתות, דבר שיאפשר להעניק זמן חינוך אישי ואיכותי לכל התלמידים, למנוע פערים, להעלות את הישגי התלמידים וכך תינתן להם הזדמנות חדשה".
תמיר הוסיפה כי ביום א' הקרוב תובא התוכנית הרב שנתית לאישור הממשלה. התוכנית מדברת על צמצום מספר התלמידים בכיתה ל-32, כפי שהתחייב ראש הממשלה, אהוד אולמרט. עוד עולה כי תוכנית זו מבטיחה את פיצול כיתות א'-ב' במקצועות שקשורים לרכישת מיומנויות היסוד ומטרתה לאפשר למורים לעבוד אישית עם התלמידים.
פריסת יישום התוכנית תתבצע תוך מתן קדימות לפריפריות (מבחינה חברתית וגיאוגרפית), בתיאום בין משרדי ראש הממשלה, החינוך והאוצר. כאמור, פריסת היישום תהיה תוך העדפה לבתי ספר ממדרג סוציו-אקונומי נמוך ("מדד אחר").
פריסת היישום תתחשב בדרגות הכיתה השונות, באתרים הגיאוגרפיים השונים והרמה החברתית-כלכלית של בתי הספר ובמאפיינים אחרים, לפי המלצות הוועדה בראשות פרופסור פרידמן. משרד החינוך יציג לממשלה את התוצאה הצפויה של התוכנית לאורך שנים כפי שייקבעו וימדדו ע"י ראמ"ה.
חצי שעה לפני שתמיר הציגה את תוכנית משרד החינוך, הציג החוקר טוני דנקר, העומד בראש פרויקט "חינוך הגלובלי" של חברת מקינזי הבינלאומית לייעוץ אסטרטגי, את תוצאות המחקר העולמי לבחינת הצלחת רפורמות בחינוך.
דנקר אמר כי "תקציב החינוך בישראל משתווה לזה של הולנד ואוסטרליה והתוצאות דומות לאלה של טורקיה ומקסיקו". החוקר הבכיר של חברת מקינזי העולמית, אשר בדקה הצלחת רפורמות בחינוך בעולם, שרטט במושב הבוקר של כינוס הרצליה את התנאים החיוניים להצלחת רפורמות בחינוך.
דנקר קבע כי למספר התלמידים בכיתה אין השפעה על הישגי תלמידים, שאין צורך בהגדלת תקציב החינוך בישראל ושהנושא המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא שיפור מתמיד ושיטתי של איכות המורים, המלמדים בבתי הספר היסודיים.
מוקדם יותר, במושב בוקר, בנושא "מצויינות כערך לאומי", במסגרת כינוס הרצליה, קראה העמותה למצוינות בחינוך, מעל בימת הכנס, להקמת מועצה לאומית למצוינות בישראל.
חיזקי אריאלי, מנכ"ל העמותה למצוינות בחינוך, הדגיש כי "מערכת החינוך עדיין חסרה תרבות של מצוינות כוללת. אין כיום שום מנגנון ממוסד ובעל מטרות להגדרת מדדים להצלחה והישגיות בחברה הישראלית".
אריאל הוסיף כי "העמותה למצוינות בחינוך פעלה בחודשים האחרונים להקמת מועצה לאומית למצוינות, שתפעל לקביעת מדיניות מתואמת בין מערכת החינוך למשק הישראלי ולמערכות הציבוריות בישראל. המועצה תקום מיד לאחר הכרזה זו, תחת חסות נשיא המדינה, ויהיו בה חברים אישי ציבור מובילים מכל תחומי העשייה בחברה הישראלית".
פרופסור דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, אמר כי "אחת הבעיות של מערכת החינוך היא שלעיתים מלמדים את הדברים שאינם חשובים לתלמידים".
הדברים באים בעקבות סקר כלל ארצי בנושא "מצוינות בחברה הישראלית", שנערך על-ידי העמותה למצוינות בחינוך, והוצג בכינוס. הסקר ביקש לבחון את תפיסת הציבור הישראלי ביחס לרמת המצוינות של מערכות ציבוריות ופרטיות, וכן להשוות את הישגיהן של מערכות אלה אל מול מדינות המערב ואל מול מדינות ערב השכנות.
ממצאי הסקר מראים: - הטכנולוגיה עילית ממשיכה להוביל את תפישת המצוינות בחברה הישראלית.
- הצבא מוביל את תפישת המצוינות במגזר הציבורי.
- מערכת החינוך והמשטרה דורגו במקומות הנמוכים ביותר בתפישת המצויינות של הציבור הישראלי.
- הציבור הישראלי אופטימי מאוד וסבור שמדינת ישראל התקדמה בשנים האחרונות ואף תתקדם יותר בחמש השנים הבאות.
- פרופיל הישראלי המצוין: צעירים מצויינים יותר ממבוגרים, נשים מצויינות מגברים, חילונים מצויינים מדתיים.