ח"כ
בנימין נתניהו הדיר רגליו (ברח?) מן הכנסת ביום חגה, שאפשר והפך לו לחגא. בנימין נתניהו ביטל את ישיבת סיעת הליכוד, ואיך לא? כיצד יביט בעיני חבריו? הרי הוא הציב אותם כדחלילים על מדרגות בית המשפט והבטיח להם כי יילחם עד טיפת סעיף האישום האחרון, והנה שבר.
אם ייחתם הסדר הטיעון - וזה בכלל לא ברור - כי אז מה יאמר להם? שהוא מודה במרמה ובהפרת אמונים אחרי שד"ר
שלמה קרעי ו
מירי רגב ו
יואב קיש ו
יואב גלנט ודוד אמסלם נשבעו שלא יהיה כלום כי לא היה כלום? הרי בליבם חלק מהם מצטערים שהצטלמו לדראון עולם על מדרגות בית המשפט. הרי בליבם הם אומרים לו בלשונם "אתה לא גבר-גבר, נשבעת להילחם ולא להתפשר, ומה נותר מכל אלה"?
הבקיאים שבהם - למשל, אולי
יריב לוין העויין לבית המשפט, יידע אפילו לומר לו כי לא זוכה מאשמת השוחד. הוא קנה אותה (באורח לגיטימי) בעסקת טיעון סחטנית ומכוערת. הוא קנה את תיק 1000, שמראש ד"ר
אביחי מנדלבליט ניסח אותו בחולשה תמוהה, ואילו הורשע בו - רק אילו הורשע בתיק זה בלבד - היה נכנס לראות את חומות הכלא מבפנים.
נכון, הוא יאמר כי הסכים (אם תהיה עסקת טיעון) בלית ברירה. איזה לית ברירה? הוא, בנימין נתניהו, הצירוף של גוליבר ורובין הוד ורובינזון קרוזו בעיני הנוהים אחריו כהולכים אחרי החלילן מהמלין, מסתלק מהמערכה? ומשאיר את האומה טרף לפרקליטות?
למרות כל זאת, אם יהיה קלון של ממש בליבת הסכם הטיעון; ואם יחתום ביבי על מכתב בו הוא מתנצל על השקר והמרמה כאילו תפרו לו תיק - אתמוך בו כרע במיעוטו. אך בהיסוס ובאי-רצון כה חזקים, שאם ברגע האחרון יימנע נתניהו מן ההסכם והמשפט יימשך, ונשמע מה בפי
שלמה פילבר והדס קליין וח"כ ביבי עצמו לא אצטער ואומר לעצמי כי "מעז יצא מתוק". האמת תצא לאור, תצא נשכרת.
