כמה רחוק ילך המערב בהגנה על אוקראינה מפני רוסיה

סכנת המלחמה באירופה גוברת. בליץ דיפלומטי לא הצליח להפיג את החששות מפני פלישה רוסית לאוקראינה, ומהלומה רוסית תחייב את ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות לפעול. אבל עד כמה רחוק מוכן המערב ללכת כדי להגן על אוקראינה? – שואל וושינגטון פוסט.

הנשיא ג'ו ביידן רמז (19.1.22), כי התגובה תהיה תלויה בהיקף הפלישה – לפני שלמחרת הבהיר שארה"ב לא תשלים אפילו עם "חדירה מצומצמת". מה יעשו הרוסים? זה יכול לכלול מתקפת סייבר על קייב (שלמעשה כבר החלה), מכת טילים, כיבוש מוגבל של חבל דונבס בו מעודדת רוסיה מזה שנים בדלנים התומכים בה. התרחיש הגרוע ביותר: פלישה מלאה לעבר קייב.

ביידן שלל את האפשרות של התערבות צבאית, העלולה להביא לעימות בין שתי מעצמות גרעיניות, והוא מתמקד בעיצומים כלכליים. אבל כאשר אירופה תלויה בגז הרוסי, ספק אם כמה שחקני מפתח ובראשם גרמניה יסכימו להשתתף. ואפילו אם רוסיה תחטוף מהלומות כלכליות, הן לא גורמות נזק בלתי הפיך.

כעת מדובר על תגובה משולבת, שתכלול צעדים כלכליים כואבים וגביית המחיר המירבי מהנשיא ולדימיר פוטין בשדה הקרב, בדמות התנגדות אוקראינית בגיבוי מערבי. מאז 2014 העניקה ארה"ב לאוקראינה סיוע ביטחוני בסך 2.5 מיליארד דולר, אשר התמקד באמצעים הגנתיים: טילי נ"ט "ג'אוולין", סירות של משמר החופים, נגמ"שים וציוד תקשורת. ארה"ב גם סייעה לאמן את הכוחות המיוחדים האוקראיניים.

ארה"ב מאותתת שפלישה רוסית תשנה את כללי המשחק ותוביל לסיוע נרחב לצורך מאבק צבאי הפולשים, כדי להפוך את אוקראינה לדמויית אפגניסטן. הממשל שוקל לשלוח אליה נשק ואמצעים אחרים כדי לסייע במלחמה, ולסייע בלוחמת גרילה אם הסובייטים יפילו את ממשלו של ולדימיר זלנסקי. הסיוע עשוי לכלול אימונים בחברות נאט"ו שבמזרח אירופה – פולין, רומניה וסלובקיה. מדינות הברית עשוי לספק גם ציוד רפואי, שירותים לוגיסטיים ואפילו מקלט לאוקראינים בעת פלישה רוסית. הממשל הבהיר בשיחות עם בעלות בריתו, כי הסיוע יינתן הן בגלוי באמצעות הפנטגון והן בחשאי בידי ה-CIA.

המטרה איננה לנצח אלא להעניש

הסיוע הצבאי לאוקראינה כבר גדל, מציין הפוסט. הממשל הודיע השבוע על מכירת ציוד הגנתי נוסף ב-200 מיליון דולר, לאחר שבריטניה מסרה שהחלה לשלוח לאוקראינה נשק נגד טנקים. פלישה רוסית תחייב את המערב להעניק לאוקראינה כוח אש נרחב יותר, כגון טילי "ג'אוולין" ואולי גם נשק נגד מטוסים.

התערבות נרחבת יותר תהיה בעייתית, משום שחלק ממדינות אירופה לא יתמכו בכך והדבר יגרום לחילוקי דעות במחנה המערבי. מוסקבה מצידה אותתה על תגובה תוקפנית, כולל אפשרות של הצבת כוחות צבאיים בוונצואלה ובקובה. לארה"ב גם אין רקורד של הצלחות בהתערבויות ישירות; ראו ניקראגווה וסוריה.

אבל המטרה המרכזית של ארה"ב איננה לנצח את רוסיה אלא להעניש אותה ולהעלות את המחיר שישלם פוטין. הפרשן סת' ג'ונס אומר כי ייתכן שיהיה זה מהלך ממושך, אשר יכלול אספקת ציוד לאוקראינה חינם. בראש סדר העדיפות יעמדו האמצעים הנחוצים לכוחות הלוחמים, כולל נשק נ"מ, נשק נ"ט ומערכות נגד אוניות; לוחמה אלקטרונית והגנת סייבר; נשק קל ותחמושת ארטילרית; חלקי חילוף לרכב; דלק; ומזון וציוד רפואי.

הפרשן ג'יימס ניקסי אמר לפוסט, כי הכוחות האוקראינים – שכיום מצוידים ומאומנים טוב יותר מאשר בעת הפלישה הרוסית ב-2014 – יילחמו הרבה יותר מאשר הכוחות בהם נתקלה רוסיה בעת פלישתה לגאורגיה ב-2008. האוקראינים ישלמו את המחיר הכבד ביותר, אבל "גם פוטין לא יוכל להסתיר את שקי הגופות".