|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?

צוויתי על השדון: לך מכאן, חזור למקום ממנו באת, ואל תשוב

מבחר מפסיקותיה של מרים נאור בבית המשפט העליון: משפט קצב, גיוס חרדים, העלאת אחוז החסימה, ספר "תורת המלך", מגבלות השפיטה ועוד
24/01/2022  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   תגובות
נאור בדיוני ועדת החקירה [צילום: לע"מ]

השופטת מרים נאור ז"ל חתומה על מאות רבות של פסקי דין ב-17 שנות כהונתה בבית המשפט העליון, מתוכן קרוב לשלוש שנים כנשיאת בית המשפט. כאשר פרשה מכהונתה, העניקו לה כמה מעובדי לשכתה סט של תחתיות לכוסות, עליהן נכתבו האמרות השגורות ביותר בפיה ובראשן "לאחוז את השור בקרניו" ו"הדין נגזר מן העובדות". ליקטנו כמה מאמירותיה הבולטות באחדים מפסקי הדין שנתנה, בעיקר מאלו שבתקופת נשיאותה ומאלו שבהם כתבה את חוות הדעת העיקרית. דוגמית בלבד לעשרות שנים של שיפוט מקצועי ונטול פניות, אשר זכה להערכה רבה ולשבחים מכל עבר.

פרשנות דיני המס. לדיני המס אין, כידוע, כללי פרשנות משלהם ופרשנותם מתבצעת בהתאם לכללי הפרשנות התכליתית המקובלים בשיטתנו. הכללים הם ברורים וידועים: בשים לב לכך ש"גבול הפרשנות הוא גבול הלשון", השלב הראשון הוא השלב הלשוני. במסגרתו יש לאתר את כל האפשרויות הפרשניות שיש להן ולוּ "נקודת אחיזה ארכימדית" בלשון החוק. בשלב השני נדרש הפרשן לאתר את תכליותיה של החקיקה ולבחור מבין הפרשנויות האפשריות את הפרשנות המגשימה אותן באופן מיטבי. (ע"א 74/15).

העלבת עובד ציבור. נדרש פיתוח מסוים של ההלכה ו"ליטוש" של המבחנים שנקבעו שם, באופן שיש בו כדי להצר עוד את גבולות העבירה. בכלל זה, לטעמי יש להבהיר כי במסגרת המבחן התוכני יש להתחשב לא רק בעוצמת הפגיעה בכבודו של עובד הציבור בשל העלבון, אלא גם בעוצמת הפגיעה בחופש הביטוי של המתבטא הכרוכה בשימוש בעבירה. עוצמת הפגיעה בחופש הביטוי נגזרת מהמידה שבה מגשים הביטוי הנדון את הרציונלים העומדים בבסיס חרות זו. בהתאם לכך, אציע לצעוד צעד נוסף ולקבוע כי מקום שהביטוי המעליב הינו ביטוי פוליטי העבירה לא תחול ברובם המכריע של המקרים, אם לא בכולם.

ככל שמדובר בעובד ציבור בכיר יותר, כך קטנה ההסתברות לפגיעה בערך המוגן של העבירה, ומנגד ככל שהגורם העולב הוא גורם מקובל בציבור הזוכה להערכתו כך תגדל ההסתברות לפגיעה. שיקול חשוב נוסף הוא היקף תפוצתו של הביטוי. בהקשר זה, לדעתי יש להבהיר כי העבירה תחול רק אם העלבון הובא לידיעת עובד הציבור או בנסיבות שבהן סביר כי יגיע לידיעתו (והמתבטא היה מודע לאפשרות זו).

העובדה שעובד הציבור המסוים שכלפיו כוון העלבון אכן נפגע ממנו עשויה אומנם לסייע בהערכת ההסתברות לפגיעה בערך המוגן, אך אין לייחס לה משקל מיוחד. מכל מקום, אני סבורה כי ראוי להתנות את ההעמדה לדין ופתיחה בחקירה בגין עבירת ההעלבה בקבלת אישור מוקדם לכך מבכירי הפרקליטות וזאת בכל מקרה שהוא, לרבות כשהעלבון מכוון כלפי עובדי ציבור זוטרים. (רע"פ 5991/13).
פסקי דין נבחרים של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור / סיכום
סקירת פסקי הדין העיקריים של מרים נאור בבית המשפט העליון בתחומי החקיקה, המינהל, הפלילים, האזרחי ועוד

"מוטב, בפשטות, להגיש ערבויות תקינות"
אריה נאור, מרים נאור, אהרון ברק [הדס פרוש, פלאש 90]

בשלב זה, ולאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע. כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה

פתיחת חנויות בשבת. נקודת האיזון שנבחרה מאפשרת שמירה על צביונה הייחודי של השבת ואינה משנה בצורה ניכרת את פני העיר בשים לב למצב הנורמטיבי הקיים. איני קובעת כי מתווה זה הוא מיטבי. ייתכן כי קיימים מתווים אחרים המצויים גם הם בגדרי מתחם המידתיות. אף איני קובעת כי ראוי או ניתן לאמץ את המתווה בערים אחרות. קביעתי מתמצה בזאת: התיקונים מצויים במתחם המידתיות המסור לעירייה, ולא היה מקום להתערב בהם. (דנג"ץ 3660/17).

גיוס חרדים. הדיון החברתי התמידי בסוגיית שירותם של תלמידי הישיבות נוגע אם כן בקצות העצבים הרגישים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא נמצא על סף רתיחה. במשך השנים ומתוך מודעות רבה לרגישות החברתית, נקט בית משפט זה סבלנות ואיפוק מופלגים בעת שנדרש להכריע בעתירות שעסקו בנושא גיוס תלמידי הישיבות. משהתברר בסופו של יום שאין בכוחו של חוק דחיית השירות להגשים את יעדיו ושאין באפשרותו למנוע את המשך הפגיעה בשוויון, קבענו בפרשת רסלר כי לא ניתן עוד להאריך את תוקפו וכי על הכנסת לחוקק מתווה גיוס חדש שיתחשב בקביעות השיפוטיות.

כיום איננו רואים מנוס מן הקביעה כי הסדר הגיוס החדש שקבעה הכנסת, תחת חוק דחיית השירות שבוטל בפרשת רסלר, אינו עולה אף הוא בקנה אחד עם תנאיה של פיסקת ההגבלה. ההסדרים שנקבעו בו אינם מקיימים קשר רציונאלי למטרותיו של החוק. אנו נאלצים אפוא להחזיר שוב את העניין לכנסת. בשלב זה, ולאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע. כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה. החברה הישראלית ניצבת אפוא בפתחו של מאמץ חברתי מחודש לפתרון בעיית הגיוס. לשם כך לא די בסיסמאות או בקביעתם של הסדרים הדוחים את הקץ. נדרשים מעשים של ממש. (בג"ץ 1877/14).

ערבויות במכרז. במקום לפתח תורת משפט שלמה סביב החריגים לכלל הפסילה, שבהתקיימם ניתן להכשיר ערבויות שנפל בהן פגם, מוטב, בפשטות, להגיש ערבויות תקינות. על המציעים במכרז מוטלת החובה להקפיד, בדקדקנות ובדווקנות, על ניסוח הצעתם בכלל, וכתב הערבות בפרט. וכך גם על הבנקים הערבים מוטלת החובה להקפיד בניסוח כתב הערבות. חלקי עם המחמירים בכגון דא. הקפדה על הכללים תשרת לדעתי את העניין הציבורי. המציעים והבנקים יידעו שיש הקפדה, וכך תפחתנה הטעויות והליכי משפט מיותרים ייחסכו. (עע"מ 5375/15).

נטיות הלב מנסות לגרור למחוזות אחרים
מרים נאור ואסתר חיות בחילופי הנשיאות [מארק ניימן, לע"מ]

להשקפתי אין מקום לדון בטענות שלא נשמעו ובסוגיות שלא הועלו על ידי בעלי הדין. על כן איני סבורה כי היה מקום לדון בשאלות ממישור שיקול הדעת, ובוודאי שלא היה מקום לתת סעד של "התראת בטלות" שכלל לא נתבקש ומבלי שניתנה למשיבים הזדמנות נאותה להתייחס לכך. כשלעצמי אני נמנעת מלחוות כל דעה בנושאים שלא עמדו לפנינו. לשיטתי יש להעדיף קביעה לפיה "כשנגיע לגשרים נחצה אותם"

מגבלות השפיטה. להשקפתי אין מקום לדון בטענות שלא נשמעו ובסוגיות שלא הועלו על-ידי בעלי הדין. על כן איני סבורה כי היה מקום לדון בשאלות ממישור שיקול הדעת, ובוודאי שלא היה מקום לתת סעד של "התראת בטלות" שכלל לא נתבקש ומבלי שניתנה למשיבים הזדמנות נאותה להתייחס לכך. כשלעצמי אני נמנעת מלחוות כל דעה בנושאים שלא עמדו לפנינו. לשיטתי יש להעדיף קביעה לפיה "כשנגיע לגשרים נחצה אותם". (בג"ץ 3132/15).

הריסת בתי מחבלים. אשר לפגיעה שתיגרם לאחרים, בדגש על בני משפחתו של עבד בעקבות הריסת הדירה, אכן מדובר בשיקול חשוב במסגרת בחינת מידתיות הפעלת הסמכות לפי תקנה 119. איני מקילה ראש בפגיעה זו כלל ועיקר. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בפגיעה שהינה בבחינת פועל יוצא מהפעלת התקנה, שתכליתה, כאמור, אינה להעניש את בני המשפחה, אלא להרתיע מפגעים פוטנציאליים מביצוע פיגועים נוספים. (בג"ץ 1125/16).

חופש ההפגנה. אכן "חופש הביטוי וחופש ההפגנה אין משמעותם אך החופש לבטא דברים הערבים לאוזן. חופש התהלוכה אינו רק החופש של ילדים וזרי פרחים בידיהם לצעוד ברחובה של עיר. אולם החופש להפגין גם אינו החופש לעשות ככל העולה על הדעת במהלך ההפגנה. "חופש האסיפה אין פירושו התפרקות מכל סדר ציבורי, וחופש התהלוכה אין פירושו חופש ההתפרעות". ויודגש, איננו עוסקים במגבלה המכוונת לתוכן המסר שההפגנה מבקשת להעביר, כי אם אך במגבלה על אופן העברת המסר. (בג"ץ 3922/14).

הספר "תורת המלך". היוהרה של המשיבים כלפי מערכות אכיפת החוק, והתגובה שלהם לעתירה, מקוממת ומתריסה. לא אכחד: שדון שובב שהופיע מאי שם לחש באוזני – שיעמדו המשיבים לדין, שיעמדו בפני בית המשפט ואולי שם יטרחו להסביר את עצמם, ולעמוד לחקירה שכנגד, גם אם לא יצא מכך כלום, והם יזוכו כפי שחושש היועץ המשפטי לממשלה. דברי השדון השובב, זכו בלבי תחילה לאהדה לא מעטה.

אולם, בסופו של יום צוויתי על השדון: לך מכאן, חזור למקום ממנו באת, ואל תשוב. אנו שופטים - אמרתי לאותו שדון. עלינו לשקול שיקולים עניינים, ושיקולים עניינים בלבד. לא נעשה צו החלטי רק כדי ללמד את המשיבים לקח ו"לטרטר" אותם; גם לא נעשה צו החלטי כדי לרצות חלקים מן הציבור ולהביע שאט נפש מן הגזענות. נבחן את הדברים לגופם. אכן, שדון שובב זה, המשקף ומבטא – אולי – את נטיות הלב הראשוניות של כל מי שמתקומם מהתבטאויותיהם הבזויות של המשיבים – אסור לו שיכתיב לשופט את התוצאה המשפטית עצמה, גם כאשר נטיות הלב מנסות לגרור אותנו למחוזות אחרים. (בג"ץ 2684/12).

במציאות הישראלית קשה לצפות לכך
נאור וראובן ריבלין בהשבעתה לנשיאה [קובי גדעון, לע"מ]

מעמדו וחשיבותו של חופש הביטוי, ובפרט של חופש הביטוי הפוליטי, אינם מוטלים בספק. חברי עמד על כך בהרחבה. עם זאת הזכות לחופש ביטוי היא זכות יחסית. ניתן להגבילה, באופן מידתי, על מנת להבטיח זכויות אחרות ואינטרסים ציבוריים

ריבוי שרים. אין לפרש את דברי אלה כתמיכה ברעיון של ממשלה מרובת שרים או סגני שרים. תיקון מס' 1 נעשה מטעמים ראויים. ציטטתי לעיל את דברי ההסבר. גם המשיבים לא חלקו על חשיבותו של תיקון מס' 1. היה זה אך ראוי להערכה אילו מפלגות הקואליציה יחד היו מכבדות את התכליות הראויות של תיקון מס' 1, ומסכימות שלא לדרוש תיקים נוספים. כנראה שבמציאות הישראלית קשה לצפות לכך. צר לי על כך, אך עילה להתערבותנו –אַיִן. (בג"ץ 3234/15).

חוק החרם. בחוק החרם יש אכן פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי. עם זאת, גם בחופש הביטוי הפוליטי ניתן לפגוע בהתקיים תנאי פסקת ההגבלה, אשר לאורם נעשית הבחינה החוקתית. כפי שציין חברי השופט מלצר, בגדרי הבחינה החוקתית אין אנו נדרשים לבחינת תבונתו של החוק, אלא אך ורק לחוקתיותו. דומה שרבים מחבריי אינם חולקים על כך שהמדינה רשאית לנקוט אמצעים מידתיים כדי למנוע פגיעה בה על-ידי קריאה לחרם. מדינת ישראל מוצאת עצמה במגננה מפני חרמות בזירה הבינלאומית וניסיונה להתגונן מפני הנזקים השונים העלולים להיגרם כתוצאה מכך הינו לתכלית ראויה. (בג"ץ 5239/11).

העלאת אחוז החסימה. גם לרשות המחוקקת מותר להעדיף חוות דעת מומחים אחת על פני דעה אחרת ובפרט כשמדובר בתיקוני חקיקה משטריים העוסקים בשיטת הבחירות. ודוק: בית המשפט הוא שיקבע בסופו של יום, ואם תונח הסוגיה לפניו, אם חוק כזה או אחר הוא חוקתי. אך לשיטתי במקרים מסוג זה העומד לפנינו מתחם המידתיות שקיים לכנסת הוא רחב במיוחד. (בג"ץ 3166/14).

חלוקת מתנות כתעמולת בחירות. מעמדו וחשיבותו של חופש הביטוי, ובפרט של חופש הביטוי הפוליטי, אינם מוטלים בספק. חברי עמד על כך בהרחבה. עם זאת הזכות לחופש ביטוי היא זכות יחסית. ניתן להגבילה, באופן מידתי, על-מנת להבטיח זכויות אחרות ואינטרסים ציבוריים – במקרה שלפנינו, הזכות לשוויון והאינטרס הציבורי בדבר טוהר הבחירות. (בג"ץ 979/15).

מעשיו נבחנים תחת זכוכית מגדלת
נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן בערעור קצב [פלאש 90]

משה קצב. המערער חזר ואמר כי הוא חש שהתקשורת מענישה אותו ללא רחם וכי העם כולו "קם נגדו והוא מקים לו גרדום בכיכר העיר". אף אם אסכים לתחושות אלה של המערער, כבר נאמר כי אין די בהם כדי להביא לביטול כתב האישום או להפחתה בעונשו מעבר לעונש שנגזר על-ידי בית המשפט המחוזי בדעת הרוב.

המערער כיהן במשרה ציבורית ראשונה במעלתה – נשיא מדינת ישראל. הוא היה האזרח מספר אחת של מדינתנו. מעצם מעמדו ותפקידו, היה צריך להיות ברור ומובן לו, כי הוא עומד באור הזרקורים של התקשורת ובאור הזרקורים של העם כולו. תהילתו כנשיא המדינה היא ששימשה נגדו כ"חרב פיפיות" והיא זו שהעצימה את פרסום הפרשה מעבר לפרסום רגיל.

יש להבהיר קבל עם ועדה, כי תהילתו של אדם אינה מצדיקה אי-פרסום או הפחתה בפרסום נגדו. ההפך הוא הנכון. אדם המכהן בתפקיד ציבורי בכלל ובמשרה מן השורה הראשונה בפרט חייב לדעת, כי מעשיו נבחנים תחת זכוכית מגדלת, על אחת כמה וכמה כאשר הוא מבצע מעשים בוטים וחמורים המנוגדים לחוק וראויים לכל גינוי.

...עצב עמוק יורד על מדינת ישראל משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה, סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה ביצע מעשים כאלה. מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לבית הכלא. (ע"פ 3372/12).

תאריך:  24/01/2022   |   עודכן:  24/01/2022
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
צוויתי על השדון: לך מכאן, חזור למקום ממנו באת, ואל תשוב
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האם ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות תוכל לפעול? אם כן, האם תוכל לבצע את כל המשימות שהטילה עליה הממשלה? על פניו נראה, שהתשובה היא: ספק רב. הסיבה: קיומו של הליך פלילי העוסק בפרשה והצורך למנוע שיבוש שלו בידי ועדת החקירה.
23/01/2022  |  איתמר לוין  |   כתבות
ולדימיר פוטין רוצה להיות צאר, או לפחות להחזיר את רוסיה לימי גדולתה - זה די ברור. אבל האם מי שהיה לויטננט-קולונל (סגן-אלוף) בקג"ב למעשה מחקה, במשבר מול אוקראינה, את המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, ניקיטה כרושצ'וב? האם אנחנו עדים לטקטיקה דומה לזו שננקטה במשבר הטילים בקובה, לפני כמעט בדיוק 60 שנה?
23/01/2022  |  איתמר לוין  |   כתבות
לאחר שהמפעל בבעלותו הוצת, רכושו הוחרם, והוא אף ישב חודשיים בבתי כלא בגרמניה הנאצית, הצליח מקס בריל לצאת מגרמניה בשנת 1937 עם משפחתו ולפתוח בחיים חדשים בגווייקיל שבאקוודור. לאחר שעבד זמן מה בתחום האלקטרוניקה, הוא פתח פאב ונדמה היה, כי בריל נמצא בדרך לשיקום חברתי וכלכלי.
22/01/2022  |  נתאי שנאן  |   כתבות
במסגרת תחקור בסנאט האמריקני על נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן, הודו בכירי הפנטגון – שר ההגנה, ראש המטות המשולבים ומפקד CENTCOM - כי טעו בכך שהתבססו על הערכה אופטימית לגבי השלכות הפינוי.
22/01/2022  |  אודי דקל  |   כתבות
לפני למעלה מעשור הפנימו גם בישראל שתחבורה ציבורית מפותחת היא מנוף לפיתוח כלכלי, לצמצום פערים ואף תורמת לאיכות הסביבה. מאז סדרי העדיפות השתנו עד כדי כך שיותר תקציב מופנה עתה לתחבורה ציבורית מאשר לפיתוח תשתיות תחבורה. אך ראו זה פלא, שיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית אינו עולה, כפי שניתן היה לצפות.
21/01/2022  |  עידן יוסף  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
הרצל ובלפור חקק
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם    שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
דן מרגלית
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא    עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
מנחם רהט
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il