|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מטוסי קרב רוסים בבסיס בסוריה [צילום: משרד ההגנה הרוסי/AP]
|
|
|
מסר רוסי-סורי משותף לישראל
|
|
חיל-האוויר הרוסי קיים השבוע סיורים אווירים משותפים בשמי סוריה עם חיל-האוויר הסורי וכוחות של משטרה צבאית רוסית הוצבו בנמל לאד'קיה שהופצץ ע"י ישראל. גורמים בלבנון טוענים כי הדבר נעשה על-פי דרישת אירן וסוריה כדי לרסן את ישראל, גורמים ביטחונים בישראל מבררים מול הצבא הרוסי את הסיבה אך מדגישים כי ישראל לא תפסיק לפעול נגד ההתבססות הצבאית האירנית בסוריה
|
|
מטוסי קרב של רוסיה וסוריה ערכו השבוע סיורים אוויריים משותפים לאורך גבולותיה של סוריה, כולל באזור רמת הגולן, כך הודיע משרד ההגנה של רוסיה, לדבריו, הסיורים האלה יהפכו להיות סיורים קבועים. בסיורים המשותפים השתתפו מטוסי קרב,מפציצים ומטוסי בקרה ומעקב, הדבר מעורר דאגה רבה בדרג המדיני בישראל, ברמת הגולן יש נוכחות צבאית של מליציות אירנית ושל ארגון חיזבאללה וישראל תקפה אותה פעמים רבות, כמו-כן ישראל תוקפת באופן קבוע מטרות אירניות בשטח סוריה בכלל כדי למנוע את ההתבססות הצבאית האירנית בסוריה.
בין צה"ל לצבא הרוסי בסוריה יש קו טלפון "חם" וישראל מודיעה לצבא הרוסי זמן קצר לפני שהיא תוקפת מטרות אירניות שנמצאות בסמוך לבסיסי הצבא הרוסי בסוריה כדי שלא ייפגעו חיילים רוסים. בפגישה הראשונה של ראש הממשלה נפתלי בנט עם הנשיא הרוסי פוטין בסוצ'י בחודש אוקטובר שעבר הושגו סיכומים טובים בין שתי המדינות בכל הקשור לתקיפות של חיל-האוויר הישראלי בסוריה, גורמים מדיניים בכירים בירושלים טענו אז כי הנשיא פוטין נתן לישראל "אור ירוק" להמשך תקיפת היעדים הצבאיים האירניים בסוריה.
העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-26 בינואר כי נקודת המפנה במעורבות של רוסיה בסוריה נוצרה לאחר שסוריה ואירן הביעו את מורת רוחן מפני הפעילות ההתקפית הישראלית בשטח סוריה באזני הקרמלין וציינו כי ייאלצו לפעול אם רוסיה לא תרסן את ישראל.
הצבת חיילים רוסים בנמל לאד'קיה
עוד דווח בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" כי כוח של המשטרה הצבאית של צבא רוסיה הועבר מהבסיס האווירי חמימים בסוריה אל נמל לאד'קיה לפני כמה ימים וכי הוא ישהה שם באורח קבוע. השבוע גם ערכו כוחות משותפים של סוריה ורוסיה סיור בנמל לאד'קיה, כזכור, רוסיה חכרה לפני כמה שנים את נמל טרטוס בסוריה לתקופה של 49 שנים.
בעבר התנגדה סוריה לנוכחות צבאית רוסית בתוך הנמל, אולם, ייתכן שנוכח ההתקפות עליו המיוחסות לישראל הסכימו הסורים לנוכחות כזו כדי להרתיע את ישראל מלתקוף אותו, קיימת גם האפשרות כי חלק מהנמל יועבר לידי שליטת הצבא הרוסי בתמורה לחוזי השקעה ארוכי טווח והבטחה של רוסיה להגן על הנמל כולו מפני תקיפות של ישראל.
בתרחיש כזה, תוכל אירן להעביר אמצעי לחימה דרך הים לנמל לאד'קיה עבור סוריה וחיזבאללה מבלי לחשוש שהם יותקפו על-ידי ישראל. הנחת העבודה של האירנים והסורים היא שישראל לא תסתכן בתקיפת נמל שיש בו נוכחות צבאית רוסית. האם רוסיה העלימה עין במכוון מהתקיפות הישראליות על נמל לאד'קיה כדי לאלץ את הסורים להתקפל ולבקש את הגנתם? בהחלט אפשרי, הנשיא פוטין יודע לסחוט היטב את הלימון הסורי כדי להשיג את מטרותיו.
ישנם פרשנים בעולם הערבי שטוענים כי הצבת החיילים הרוסים בנמל לאד'קיה דווקא נועדה להרחיק את אירן מנמל לאד'קיה אחרים טוענים כי הדבר קשור למתיחות בין ארה"ב לרוסיה סביב אוקראינה וכי רוסיה שולחת באמצעות המהלך הזה איתות אזהרה לוושינגטון כי היא עלולה להגביל את פעילות חיל-האוויר הישראלי בסוריה נגד יעדים אירנים.
האם שתי התקיפות האוויריות המיוחסות על-ידי גורמים זרים לישראל בשבועות האחרונים על מכולות המכילות אמצעי לחימה אירניים שהגיעו לנמל לאד'קיה שינו את עמדתה של רוסיה? זו השאלה שישראל מנסה לברר כעת. על-פי גורמים ביטחוניים בישראל,מתנהלים מגעים ברמה הביטחונית בין צה"ל לצבא הרוסי כדי לברר את פשר הסיורים האוויריים המשותפים עם חיל-האוויר הסורי, ייתכן גם שישראל תצמצם את התקיפות האוויריות בסוריה "עד יעבור זעם".
העיר לאד'קיה נחשבת לעיר הבירה של העדה העלאווית שאליה משתייך הנשיא בשאר אסד ושתי התקיפות בנמל לאד'קיה פגעו ביוקרתו, נמל לאד'קיה מקבל את מרבית היבוא המגיע לסוריה ודרכו גם מיוצאות סחורות סוריות לחו"ל. רוסיה הקימה בסיס אווירי גדול בחמימים באזור לאד'קיה, על-פי גורמים זרים, ישראל עדכנה את הרוסים בקו הטלפון "החם" על התקיפות בנמל לאד'קיה זמן קצר לפני ביצוען.
אין בינתיים אישור משום מקור אחר לדיווח בעיתון "אל-אח'באר", לא מן הנמנע כי הסיורים האווירים המשותפים של רוסיה וסוריה בשמי רמת הגולן והפומביות שניתנה להם על-ידי שתי המדינות נועדו להעביר מסר לישראל של חוסר שביעות רצון מהפעילות האווירית הישראלית נגד היעדים האירנים בסוריה ולהביא לצמצום פעילותה, בחודשים האחרונים הגדילה ישראל את נפח הפעילות האווירית הצבאית שלה בסוריה, דבר שבהחלט מדאיג את סוריה ואירן.
לפני כמה ימים ערך נשיא אירן אברהים ראיסי ביקור ראשון במוסקבה ונועד עם הנשיא פוטין, בין הנושאים שנדונו היה גם נושא הנוכחות הצבאית האירנית בסוריה, בהחלט יכול להיות שהאיתות החדש מצד רוסיה לעבר ישראל הוא תוצאה של המפגש הזה. בכל מקרה, ההתבססות הצבאית האירנית בסוריה היא "קו אדום" מבחינתה של ישראל, הרוסים יודעים זאת ומבינים כי לישראל יש את זכות ההגנה העצמית מפני הסכנה האירנית וכי זוהי הסיבה היחידה לתקיפות חיל-האוויר הישראלי בסוריה, גורמים מדיניים בירושלים מבהירים כי הפעילות הזו לא תיפסק גם אם יהיה צמצום בפעילות הזו בתקופה הקרובה, ישראל נחושה למנוע את ההתבססות הצבאית של אירן בסוריה.
|
| תאריך:
|
27/01/2022
|
|
|
עודכן:
|
27/01/2022
|
|
יוני בן-מנחם
|
|
מסר רוסי-סורי משותף לישראל
|
|
שלשום נפל דבר בלבנון. סעד אל-דין אל-חרירי, אחת הדמויות החשובות בעדה הסונית בלבנון, הודיע על פרישתו מן החיים הפוליטיים, ואף קרא למפלגתו, מפלגת העתיד, לעשות כמוהו. אל-חרירי ציין בנאומו כי בעת הזו, כאשר ההשפעה האירנית גוברת וכאשר המדינה הלבנונית קורסת, אין תקווה ללבנון. לא ברור האם זוהי פרישה לצמיתות או לקיחת פסק זמן מן החיים הפוליטיים. כך או אחרת, נראה כי הודעה זו היא מעין הודאה בכישלונו כפוליטיקאי והיא מסיימת חיים פוליטיים רצופי מפלות. מבחינה פוליטית, מדובר בסוג של רעידת אדמה, במיוחד בעבור העדה הסונית. ניתן לומר שהכישלון הפוליטי של אל-חרירי הוא גם כישלונה של העדה הסונית במאבק על מעמדה בלבנון.
|
|
|
|
|
נדיר ומיוחד ביותר: סדר דינים ותפילות לברית מילה מעשה ידיו של האמן הנודע חיים בן אשר אנשיל מקיצע עומד למכירה פומבית.
|
|
|
|
|
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27 בינואר, הוא יום שיחרור מחנה אושוויץ ב-1945, נופל הפעם על יום השנה השמונים להירצחו של מחולל לח"י, אברהם שטרן, יאיר, האגדי.
|
|
|
|
|
יום השואה הבין לאומי, המצוין היום בתאריך שחרור מחנה המוות אושויץ-בירקנאו, הוא יום זיכרון חדש יחסית, שנקבע על-ידי האו"ם בשנת 2005. נושאו של יום הזיכרון הנוכחי הוא: "זיכרון, כבוד וצדק", ומטרתו לעסוק בפעולות שנקטו שורדי השואה לאחר שחרורם, להשבת זכויותיהם, מורשתם התרבותית והגנה על כבודם. אין ספק, כי זהו נושא ראוי מאין כמוהו, בשנת 2022, 77 שנים לאחר תום המלחמה, וכאשר מספר השורדים החיים, לצערנו, הולך וקטן. אך האם משמעות הדבר היא בהכרח, כי ביום זה לא נקשור את שואת העם היהודי גם לאירועי השמדת עם אחרים בהיסטוריה המודרנית, ובעיקר לאלה, אשר לצערנו ממשיכים להתרחש, כדוגמת השמדת העם המתרחשת במחוז שינג'יאנג בסין כנגד המיעוט האויגורי, או הסימנים המדאיגים להיתכנותה של השמדת עם באתיופיה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
