הַשָּׁנִים מוֹסְכוֹת בְּגוּפֵךְ
כִּסּוּפֵי אֵין קֵץ
לְכָל מַה שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיֶה,
נוֹתַרְתְּ רַק עִם צִבְעֵי הַזְּמַן לְעִתּוֹתָיו
צְבָעִים סְתָוִיִּים וְחָרְפִּיִּים,
הַמְּשַׁיְּטִים בְּעִקְבוֹת מִכְחוֹל קַר וְנוּגֶה
הַצּוֹבֵעַ בְּתוֹכֵךְ נוֹף שֶׁלֹּא פָּגַש אָבִיב
וְשֶׁמֶשׁ קַיְצִית שֶׁלֹּא נָגְהָה בִּשְׁבִילַיִךְ
אַךְ אַתְּ נוֹתַרְתְּ תְּמִירָה, יָפָה וּזְקוּפָה
שְׁמֹאלֵךְ מִתְכּוֹנֵן לְהַקְלִיד עַל מֵיתָרִים חֲדָשִׁים
לְהַלְחִין אֶת לַחַן הֶעָשׁוֹר הָעֲשִׁירִי וְהָאַחֲרוֹן הַמַּמְתִּין לָךְ וְלִי
לִי וְלָךְ - יַחַד.
