הזקנה רצתה לחיות בשביל יותר לשמוע ולראות. ואכן למדתי בגיל בהרצאה המאלפת של עמית אברון על הנוסחה לחיים קוגניטיביים של צעיר גם אם הגעת לגיל 80. המונח SUPER AGER מתייחס לכאחוז מאוכלוסיית הזקנים שבגיל 80 יש להם פעילות קוגניטיבית של בני 40. שמנצלים את הרזרבה הקוגניטיבית במוח ומונעים הידרדרות שקורית בדרך כלל בגיל זיקנה. יש כמובן סיבות גופניות כמו שינה של 7 שעות לניקוי הראש, פעילות גופנית כמו הליכה, יש אפילו סיבות חברתיות כמו מעורבות חברתית, רצוי עם צעירים, לחיות בקהילה, לא להישאר בודד, בבריטניה יש אפילו שרה לענייני בדידות. אבל הסיבות העיקריות שהן בשליטתנו הן סיבות נפשיות ושכליות.
צריך לגלות כל יום משהו חדש, כמו הזקנה בפתגם בלאדינו. להיות סקרן, לא לדבוק בתחומי העניין הקודמים, לצאת מהקופסה. לא חייבים להגיע לקיצוניות של הדוד הברזילאי שלי שכאשר התאלמן בזיקנתו עבר לחיות עם מולאטית צעירה בחוף בהייא, אבל אפשר בהחלט להתחיל לנגן בסקסופון כמו השכן שלי ששומעים את ניגוניו כל אימת שיוצאים למרפסת, או להירשם לחוגי הליכה בשביל ישראל לבני תשחורת בני 80, שבהם צועדים במסלולים קשים ושומעים הרצאות ממדריכים על נופי הארץ. מיטיבי הלכת אף עושים טרקים בהימליה בהגיעם לגבורות. חשוב מאוד לרקוד, ריקודי עם וריקודים סלוניים, כי זו גם פעילות גופנית, אך גם לומדים ושומרים על חוש קצב. אפשר ללמוד ברידג', ויש לי בכלל חברים סופר אג'רס שגם רוקדים, גם הולכים, גם בחוגים וגם משחקים ברידג'.
זוגתי שתחיה פותרת במשך שעות תשבצים ואני הגוגל שלה בכל ענייני גאוגרפיה וספרות. מה שאני לא מבין זה מדוע בכל תשבץ שני שואלים מה הבירה של אקואדור, למה לא הבירה של קזחסטן שכתבתי עליה לאחרונה? אם בכלל היו שואלים מה הבירה של ישראל לא ניתן היה לעולם לפתור את התשבץ, כי בעיתון השמאל היו כותבים ירושלים המערבית, בעיתון הימין ירושלים המאוחדת, בעיתון הערבי תל אביב ובניו-יורק טיימס רק כוכבית. מתברר שדופאמין למוח לא בא רק מהנאה אלא גם מלמידה, מסקרנות. הייתי מוסיף גם מהגשמה עצמית ומתחושת סיפוק מהעשייה. אם אתה, אשתך/בעלך, או חבריך אומרים לך מדי פעם "מלדייץ" ועושים לך לייקים ולבבות, הדופאמין מרקיע שחקים. לא יזיק אם תהיה אופטימי ולא חרדתי ותצרוך חדשות לא יותר משעה אחת ביום.
כמובן שהמרצה המליץ לראות מדי יום הרצאה במועדון תרבות טיקוטין ובמיוחד את ההרצאות שלו, אך במקרה שלי אני רואה כל יום הרצאה בכל נושא שבעולם, כפי שניתן להיווכח במאמרים שלי, מתרבות רוסית ועד שנסונים. אני מוכן להוסיף שהסקרנות שלי עולה משנה לשנה. בגיל 60 עשיתי דוקטורט, עד גיל 70 הרציתי בהצלחה באקדמיה כשלפני כן סבלתי מחרדת קהל. השנה אני חוגג חצי יובל לכתיבה שלי שהתחילה ממחזה קלאסי של חמש מערכות בעקבות האודיסיאה "נלי דורון" ומאז כתבתי עשרות ספרים אקדמיים באתיקה, אטלס גאוגרפי, הרפובליקה השנייה של ישראל, ספרים על קפיטליזם, מחזות וסאטירות, ספרי תרבות ועד ביוגרפיה וספר על אשתי. אך משום מה המרצה לא ציין את הכתיבה כסיבה לשיפור הקוגניטיביות, אבל מניסיון אישי אני יכול להעיד שכתיבת ספרים ומאמרים שומרים אותי צעיר, אם כי הצעירים לא קוראים אותי, אם זה לא ציוץ של 3 שורות.
אבל ביבליותראפיה, ריפוי באמצעות קריאת ספרים, היא תחום חשוב בריפוי נפשי ועוזרת להתגבר על משברים, כמו גם משחק, נגינה, או כל עיסוק העושה "התעמלות" למוח, שהוא "שריר" כמו כל שריר אחר בגוף הזקוק לתחזוקה שוטפת. ואם דיברנו על ריכוז, מתברר שלזקנים יש יתרון על הצעירים במוטת הקשב שלהם. כיום עושים באוניברסיטה הפתוחה הפסקות קצרות כל 20 דקות כי נוכחו לדעת שצעירים לא יכולים להתרכז מעבר לזה, ואילו זקנים כמונו שומעים בלי כל בעיה הרצאה של שעה וחצי, ואני מתיישב על הכיסא בחדר העבודה בתשע בבוקר וקם ממנו בשבע בערב, כמעט בלי הפסקה ועם ריכוזיות וקשב מירביים. כי לזקנים אולי לא גדל מספר הנירונים במוח אבל הקשרים בין הנירונים בהחלט יכולים לגדול. מי שידו אינה משגת לשמוע הרצאות במועדוני תרבות שיכולות לעלות אפילו למאה שקל להרצאה, יכול לשמוע אינסוף הרצאות ביוטיוב ואפילו לשמוע שעה היסטורית עם הר סגור.
עד 130
קביעה מאוד חשובה של אברון הייתה לא לפחד לעסוק בתחום שאינך בקי או טוב בו. אם אתה לומד לנגן על פסנתר אל תפחד שלא תגיע לרמת המיומנות של רובינשטיין. גם אם תנגן כמו בקרנבל החיות של סן סנס זה לא נורא, ממילא אתה עושה זאת למען עצמך וכדי להפעיל את המוח. העיקר שתעשה משהו חדש, לגוון, זה סוד השמירה על קוגניטיביות גבוהה. ומה השיא בהפעלת המוח? מתברר שזה "לימוד שפות". פה כבר גיחכתי כמו מסיה ז'ורדן מ-"גם הוא באצילים" של מולייר שגילה שהוא מדבר פרוזה כל חייו. מתברר שמי ששולט בשתי שפות יש לו סיכויים מופחתים בהרבה לחלות באלצהיימר ממי שהוא חד שפתי. ומי ששולט בארבע שפות דוחה את התפרצות האלצהיימר בארבע שנים. לפי הקצב הזה מי שלמד 50 שפות כמוני יזכה להגיע לגיל 130 בצלילות מלאה...
זאת אם לא ימות לפני כן מקורונה כי נדבק מהרופא בקופת חולים, מסרטן כי הוא אוכל בשר אדום כל יום, או מטיל של חיזבאלה במלחמת לבנון השלישית. הוא לפחות יחזיר את נשמתו לבורא בקוגניטיביות לעילא. ומה לגבי סטרס? מתברר שקצת סטרס זה טוב, נירוונה מוחלטת מנוונת, אבל יותר מדי סטרס מקצר את ימיך ומגדיל את סיכוייך לחלות בדמנציה. אל תיצמד למסך טלוויזיה משעה חמש עד חצות לשמיעת חדשות, והמרצה נקב בשמה של מגישת חדשות עם עיניים מזרות אימים, בייחוד כשהיא אומרת קורררונה. מומלץ במקום זה לעזור לילדים בבתי ספר יסודיים במתימטיקה, בעברית ובאנגלית, גם אם אין לך כל השכלה בהוראה. עסוק בפעילות התנדבותית 3 שעות ביום, זה מועיל לילדים, לחולים, לנזקקים ולזקנים. הניסיון שלי בהתנדבות לדירקטוריונים של תיאטרון ופסטיבל לא היה מוצלח, כי האובססיביות שלי על אתיקה הביאה לכך שכאשר התפטרתי התפללו תפילת הגומל, למרות שתרמתי גדולות ונצורות בהמלצות שאף אחת לא יושמה. במקום זאת אני כותב פוסטים, מאמרים וספרים חינם אין כסף לכלל עם ישראל, שקרוב לוודאי גם הם לא משנים כהוא זה מהמציאות שהם באים לתקן. אולי אלמד דרדקים.
אשתי שתחיה שמעה בקשב רב את ההרצאה והתשבצים סבלו בשל כך, אבל כשהמרצה הדגול הגיע לקטע שישיבה ממושכת על כיסא לא פחות מסוכנת מעישון ושחייבים ללכת לפחות שעה אחת ביום, על המקום היא קבעה שמהיום היא "מוציאה" אותי כל יום שעה לטיול בשכונה. לא עזרו התחנונים שלי שבמקום שני מאמרים ביום אספיק לכתוב רק אחד, ושזה עוד דוחה את המגנום אופוס שלי על הקונצרטים המקוונים בעיתות מגיפה שאני שוקד עליהם כבר כמה שבועות. היה עלי להחליף את הטריינינג בבגדי הליכה, לנעול נעלי התעמלות ולצעוד 40 דקות (לא שעה כי ממילא אני עושה התעמלות של 40 דקות כל בוקר). מי שמאוד שמח לראות אותי אלה הכלבים שגם אותם הוציאו להליכה, אך לעומתם לא התעכבתי ליד עצי השדרה, הם נבחו נביחות שמחה לקראתי ואני נופפתי להם לשלום. הפעם לא נתקלנו בחזירי בר, אם כי לדעת המרצה זה מועיל למוח להתמודד עם אדרנלין גבוה בפגישות עם אריות וחזירי בר. זה טוב למחזור הדם, לקצב הלב ולכולסטרול. אריות אין לנו בשכונה, כולם בכנסת, אבל חזירי בר יש.
למי שלא רוצה לשמוע הרצאות, לכתוב מאמרים על תקינות פוליטית, או לראות בזום אופרות, מומלץ להמשיך לעבוד בעבודה מאתגרת. ראינו בן 99 שקם כל בוקר לעבודה שמח וטוב לב. בערב אנחנו רואים את אלה שנפלטים מהאבטחה בסופר כי הם בני 81. אם הם לא הגיעו עד פת לחם, הם לפחות יכולים ללכת מדי יום שעה עם חבר שהוא ביביסט. כך הורגים שלושה ציפורים במכה אחת - גם הולכים וזה טוב לגוף, גם עוסקים בפעילות חברתית בהליכה עם חבר (עדיף על הפרלמנט בבית הקפה), והכי חשוב עוסקים בווכחנות DEBATE, שזה ממריץ את המוח לעילא. לך עכשיו תמצא חבר בשכונה שלנו שהוא ביביסט, זו משימה בלתי אפשרית, אבל אני מכיר לפחות שניים שהם קריפטו ביביסטים שגילו רק לי כי הם הצביעו לביבי אך מפחדים לצאת מהארון. עוד מילה על תזונה נכונה, ים תיכונית, שהיא בריאה, בלי תוספי מזון מיותרים (רק אם חסר ברזל או ויטמינים). הבעיה היא שלחופי הים התיכון באירופה מתגוררים העמים הכי עניים במערב, יש מלחמות וטרור במזרח התיכון ובצפון אפריקה, אז אולי אוכלים סלט קצוץ עם שמן זית, אך איזה שאהיד עלול לקצץ אותנו לחתיכות, כי אצלו הצלילות לא מי יודע.
מילה אחרונה לגבי העתיד. מחקרים חדשניים הוכיחו שאם מזריקים דם של עכבר צעיר לעכבר זקן הוא מקבל את התכונות של העכבר הצעיר. לא ברור לי אם עשו זאת גם לגבי עכברים שהם SUPER AGERS, אבל זה העלה אצלי את מפלס החרדה, שגם כך הוא גבוה אצלי בגלל הגל החמישי, אוקראינה, הר-הבית, אירן גרעינית, חמאס מטוללת (מלשון טילים וטרלול) וההתבטאויות של סגן השר על תתי האדם. מעכשיו אני חי בפחד שאיזה טייקון זקן שמזמן חי לו בנחת בנסאו (עוד בירה שגורה בתשבצים) ישמע על הידע שלי בחמישים שפות, הכתיבה של שלושים ספרים וחוסר ההתמכרות לריאליטי, סדרות וחדשות, וירצה לחטוף אותי על-מנת לבצע עירוי דם ממני אליו, כמו במיטב סרטי האימה. אני רציתי לעזור לקהילה בהפצת הבשורה על אריכות ימים קוגניטיבית ונמצאתי מסכן את חיי. אז לידיעת הטייקון - אני אוכל בשר אדום כל יום, יושב על הכיסא 10 שעות ביממה, לא רוקד ולא משחק ברידג'. הפסקתי לעבוד בגיל 70 ואם הוא לא רוצה לקבל בעירוי גם את הגנים של העין הטרוטה, האוזן הסתומה והכתף השמוטה, הוא מוזמן להשתיל לו לב של חזיר ולעשות עירוי דם של עכבר צעיר, אם הוא רוצה להגדיל את תוחלת החיים שלו בקוגניטיביות מלאה. אבל שלא יסבול כדברי השיר מפחדנות של עכבר ומגרגרנות של חזיר.
