|
ממשלת שיסוי [צילום: אמיל סלמן, פול]
|
|
|
|
|
מה עוד צריך להתרחש ולהיחשף כדי לעצור את משפט ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו? הגילויים המסעירים האחרונים בפרשת הרוגלה שבה השתמשו חוקרים ככל הנראה בניגוד מוחלט לחוק, כפי העולה בהטלת האחריות של הפרקליטות על משטרת ישראל ולהפך. דריסת הדמוקרטיה ברגל גסה על-ידי מי שאמונים על שמירתה מכל משמר היא חלק ממהלך הרסני אשר מתגלה אט אט עם התקדמות המשפט שהיה למשפח.
המציאות המדכאת משהו בהתבוננות על כל תהליך העמדתו לדין של בנימין נתניהו אמורה להדאיג כל אזרח במדינת ישראל דמוקרטית. הרבב ההולך ונערם חדשים לבקרים הופך לכתם בל יימחה על הפרקליטות ומי שפשע במשטרת ישראל. אם האזרח בנימין נתניהו בשבתו על כס ראש הממשלה פשע, יש למצות עימו את הדין באופן בו ממצים את הדין במדינה דמוקרטית.
כשנחשף תהליך ההתעללות בניר חפץ עד להפיכתו לעד מדינה, הדמוקרטים מניפי הדגלים של מוסר, צדק, שיווין וחירות, צקצקו קלות והמשיכו להתראיין על 'המושחת נהנתניהו' בשפתם הציורית. המטרה מקדשת את האמצעים. הפרופסורים לא זעקו ממגדלי השן, לא הניפו דגלים אדומים, לא התריעו ולא הזדעזעו עד כי צמרמורת אחזה בגוום הרוטט.
העמותות לאיכות ושאר מילים גבוהות וחלולות, לא עמדו על הרגליים האחוריות מול בית המשפט העליון, הפרשנים התועמלנים הסבירו בשפה בוטחת כי כך אפשר רק להשיג תוצאות במשפט. שופטי הצדק בבית המשפט לא כינסו את הצדדים וביקשו הבהרות על ההתעללויות, על תרגילי שטאזי, על רמיסת זכויות נחקר. בפרקליטות לא נמצאו אמיצים שביקשו לעצור את רמיסת החוק שוב ושוב על-ידי מי שראו לנגד עיניהם להרשיע ולהדיח ראש ממשלה מתפקידו ויהי מה. איש מהמדליפים לא הועמד לדין, עבריינים שהדליפו יום יום דיסאינפורמציה וחומר מסווג שנבחר בקפידה לתועמלנים וטרומבונים מגויסים לא הועמדו לדין ובוודאי שלא נחקרו.
היה מי שסבר כי מאבק אלים ובריונות בלתי נסבלת, כלפי היועץ המשפטי לממשלה, אשר דמו הוקז על-ידי "הדמוקרטים ומגיני זכויות האדם", יוביל את היועץ להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה. ראשי ממשלות מהכושלים בהם 'זכתה' מדינת ישראל תקפו בלהביורי אש את היועץ המשפטי, כינו אותו בכינויים מחפירים, טפלו עליו האשמות שווא, בתנועת מלקחיים המשיכו והתחזקו בהפגנות אלימות מול ביתו, פגעו בו בבית הכנסת, חיללו את מצבת אביו המנוח, והיועץ נכנע, נשבר, והשאר יסופר בתולדות ישראל.
היה מי שסבר כי לאחר הכנעת היועץ המשפטי ואתרוגו תהליך הנדסת התודעה יהיה השלב בו, בנימין נתניהו יחוש כי העם אינו עימו וייכנע כמו היועץ, ירים דגל לבן, יתכופף בהכנעה ויקבל עליו את הדין. השיטות שהופעלו בהצלחה רבה מול היועץ המשפטי הופעלו על ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני ביתו רק פי מאה. מחנה השנאה התלכד למופעי זוועה ומיצגי שנאה מול בית ראש הממשלה, בית המשפט התגייס לאפשר בשיא מגיפת הקורונה, בימים בהם נערמו המתים והסגר הודק, לקיים את מצוות ייהרג ובל יעבור, להפגין מול בית ראש הממשלה.
על כל שלושה פרבילגים מדושני פנסיות תקציביות רצו באדיקות מרגשת עיתונאים, תוך התנשפות מגודל האירוע ועוצמת המעמד הביזארי, רשתות הטלוויזיה קיימו מהדורות ושידורים מיוחדים וליבו את ההפגנות, והנדסת התודעה פעלה בעוצמה אשר נדמה כי מעולם לא הייתה במדינת ישראל. עם ישראל הגיב להנדסת התודעה, למחאות הבריונים ומציגי הזוועות בהפנינג השנאה, למשפט השדה, בקלפי.
שוב ושוב ושוב העם בישראל העניק את מרב הקולות, בפער גדול, לבנימין נתניהו. שוב ושוב ושוב העם אמר לא להנדסת התודעה, אמר לא לרדיפה, אמר לא למסע הציד המתוכנן, אמר לא להדלפות היזומות, אמר לא לשיסוי, לשנאה, להסתה.
ממשלת השינוי מצעה היחיד היה סילוק וגירוש בנימין נתניהו מהגה השלטון, בכל מחיר וכמובן המטרה, גירוש נתניהו מהפוליטיקה מקדשת את האמצעים. המכנה המשותף שחיבר בים כל שונאי ומתעבי בנימין נתניהו הוליד את הממשלה הישראלית פלשתינית הראשונה במדינת ישראל. האידאולוגיה הושלכה אחר כבוד למחסן הגרוטאות של הפוליטיקה הישראלית, ואת מקומה תפסה חבורה של בעלי אינטרסים אשר מטרתם אחת, סילוק ראש הממשלה בנימין נתניהו מהפוליטיקה הישראלית.
בעלי אינטרסים שונים ומשונים ובהם דמויות פוליטיות אשר חשו מושפלים על-ידי בנימין נתניהו, פגועים, הנושאים מטען אישי, מחרימים, מתחשבנים שאליהם חברו פוליטיקאים מהשוליים הסהרוריים בשמאל הקיצוני הרדיקלי, היודעים כי לעולם לא היו יכולים להיות חברים בממשלת ישראל. אליהם חברו פוליטיקאים מהמרכז בעלי מצע אידאולוגי שאינו ימין ואינו שמאל.
ממשלת ישראל הינה ממשלה נבחרת, ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי ולגיטימי לחלוטין. ממשלת ישראל פועלת כמצופה מממשלה, לטוב ולמוטב, בתחומי החיים השונים, ממאבק במגיפת הקורונה ועד להתמודדויות ביטחוניות. ממשלת ישראל עסוקה גם ברמיסת זכויות האופוזיציה, והקמת ועדות חקירה ממלכתיות.
רז נזרי כמשל ושנינה
יש תמימות מופלגת בשורות הבאות, בציפייה ממי שהקימו ממשלה על בסיס שנאה וחרמות אישיות, להבקיע את חומת השנאה האישית לבנימין נתניהו ולפעול באחריות לשיקומה הדחוף והמהיר של הדמוקרטיה המדממת כפי שנחשפת במשפטי נתניהו. בחירתה הידועה מראש של היועצת המשפטית לממשלה החדשה, עו"ד גלי בהרב מיארה, ובחירתו של שר המשפטים גדעון סער.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, שעמד בראש ועדת בחירת היועץ המשפטי לממשלה, לא הצביע בעד בחירתה של היועצת שנבחרה עוד לפני שוועדת האיתור התחילה בעבודתה. ברם, נדמה כי הזעזוע העמוק והקשה באמת היה אי-בחירתו של עו"ד רז נזרי, המשנה רב הניסיון ליועץ המשפטי לממשלה, איש מקצוע איכותי וראשון במעלה אשר באופן טבעי היה אמור להיבחר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
החרפה ממנה נודפת צחנה מזוויעה במיוחד היא הצבעתם של מר קלין, הנסיך דן מרידור, שר משפטים לשעבר ומברי הפלוגתא הנוקבים והחריפים ביותר של בנימין נתניהו וח"כ צבי האוזר הממלכתי ומגן מערכת המשפט ונוטר הדמוקרטיה, אשר חברו לאם כל הבחירות המסריחות בפוליטיקה זולה ומכוערת, בכך שהצביעו נגד הכללתו של רז נזרי בין שלושת המועמדים הסופיים.
ההתקפה המכוערת והמבישה של גדעון סער ומלאכי הממלכתיות, האוזר את מרידור נבעה רק מהבעת דעתו בפומבי כי אחד מתיקי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לא היה צריך בכלל לראות אור. שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין סיכם את החרפה: "אי הכללתו של עו"ד נזרי היא ליקויי מאורות, סטירת לחי לא ראויה ועוול מעליב למשרת ציבור מן המעלה הראשונה". הממשלה הנוכחית אשר רוממות הממלכתיות, הדמוקרטיה, כבוד האדם וחירותו בגרונה, מתגלה ברוב קלונה וחרפתה, עוסקת בפנקסנות קטנה, זולה ונמוכה.