בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
האם מנדלבליט פעל מתוך מניעים אישיים פסולים
|
החלטותיו של מנדלבליט על עסקות טיעון עם אישי ציבור בכירים והמו"מ עם נתניהו - כולם בימים האחרונים לכהונתו - פסולים מבחינה ציבורית, ואף מעוררים חשש לניגוד עניינים חמור ● התייחסותו הלא-רשמית לפרשת פגסוס רק מעצימה את הענן
|
מנדלבליט בטכס סיום תפקידו [צילום: דוד וייל, לע"מ]
|
|
|
|
|
מועד סיום הכהונה של כל פקיד ציבור הוא שיקול זר לגבי ביצוע או אי-ביצוע של פעולה מנהלית מסוימת של אותו פקיד. זה ברור מאליו. אולם מסתבר שזה לא היה ברור ליועץ המשפטי ל ממשלה, אביחי מנדלבליט, שסיים את תפקידו בשבוע שעבר (1.2.2022). בכך לדעתנו הוא פגע פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה, וחמור מכך - באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בשבועות האחרונים מנדלבליט ניקה את שולחנו, באופן שהחשדן עשוי לראות בהתנהלותו לא רק פגיעה הפוגעת בסדר התקין, אלא גם פעולה אסורה שנועדה לקדם את ענייניו הפרטיים בעתיד. הסדרי הטיעון שמנדלבליט חתם לאחרונה עם ח"כ אריה דרעי ( ש"ס), עם ח"כ חיים כץ (ליכוד) ועם ח"כ יעקב ליצמן ( יהדות התורה), פסולים מהסיבה שכולם נחתמו זמן קצר ביותר לפני סיום תפקידו של מנדלבליט. המסקנה האמורה מודגשת מכך שכולם נחתמו עם נבחרי ציבור בכירים שלחלקם או לסיעותיהם עשויה להיות בעתיד השפעה מהותית על הוועדה לבחירת שופטים. מנדלבליט, לשעבר מזכיר הממשלה והיום "סדין אדום" בימין ובשמאל, יודע כי הסדרים אלה עשויים לשפר את מעמדו הפוליטי, בבחינת "שלח לחמך", כשהוא יבקש להתמודד למשרת שיפוט בבית המשפט העליון. מנדלבליט (בן 58) גם יודע היטב, כי רבים מבין היועצים הקודמים ( חיים כהן, מאיר שמגר, אהרן ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין ו מני מזוז) אכן מונו לשופטים בעליון. זה לא סוד. אם לא די בכך, הרי שזמן קצר לפני סיום כהונתו, מנדלבליט אף ניהל מגעים לעסקת טיעון עם סנגוריו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו (כאשר ידוע כי אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים הוא נציג האופוזיציה). הרצון של מנדלבליט לחתור להסדר טיעון גם בעניינו של נתניהו הוא פסול בעיקר בשל האינטרסים האישיים של מנדלבליט, וגם משום שבניהול משפטו של נתניהו כבר הושקעו משאבים רבים.
|
|
דרעי בבית המשפט [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
לדעתנו המסר הנלווה לכל הסדרי הטיעון שאושרו על-ידי מנדלבליט, בסמוך לסיום כהונתו, הוא מסר חמור: נאשמים בכירים במפה הפוליטית זכו להסדרי טיעון רק בגלל שכהונתו של מנדלבליט עמדה לפקוע. בכל הכבוד, זהו שיקול פסול ואסור שמנדלבליט שקל לכאורה במסגרת החלטתו לאשר את הסדרי הטיעון האמורים. חשוב להדגיש (גם אם למעלה מן הצורך): על-פי הסטנדרט שהציב מנדלבליט עצמו - ושעולה מהתנהלותו כיועץ בתקופת כהונתו - הרי שמדובר בהפרת אמונים. דוגמה נוספת היא הטענות שהועלו בדבר שימוש פסול של המשטרה בתוכנת פגסוס. השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, הצהיר בתחילת הדרך כי מנדלבליט בדק את העניין והטענות התבררו כלא נכונות. לדבריו, מנדלבליט סירב לבקשתו לראות את החומר ואף קבע, כי "לא מצאנו כל בסיס לחשש אודות שימוש ארגוני שלא כדין שמבצעת משטרת ישראל באמצעים העומדים לרשותה, ונחה דעתנו כי משטרת ישראל פועלת מכוח סמכויותיה על-פי דין". דברים אלה חמורים במיוחד כאשר הם נכתבים בסמוך לסיום כהונתו של היועץ, ובשים לב לכך שהמשטרה הודיעה לאחר מכן כי התגלו ממצאים הפוכים. קשה לנתק את אירוע הפצת המכתב "המכחיש" של מנדלבליט ממועד סיום כהונתו. קשה גם לנתק את המכתב מהאינטרסים האישיים של מנדלבליט בתיקי נתניהו. מנדלבליט דאג להזדרז ולהרגיע במכתבו שהכל בסדר. ממילא מה שיתברר בעתיד, כבר לא יהיה בתקופת כהונתו. החלטה אינטרסנטית ואסורה, אמרנו כבר? לפקיד ציבור אסור לשקול את מועד סיום כהונתו כשיקול לביצוע פעולה מינהלית מסוימת.
|
מיארה אינה כבולה להחלטותיו
|
|
|
מיארה. פלש לתחומה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
לפני סיום: כולם דיברו בהרחבה על השאלה אם הסדר הטיעון עם נתניהו יכלול קלון או לא. אבל שכחו את הפסול העיקרי ברעיון ההזוי שמנדלבליט יגיע להסדר כזה בתיק הדגל של הפרקליטות בסמוך לפני סיום כהונתו כיועץ. כאמור בראשית הדברים, מועד סיום הכהונה של מנדלבליט הוא שיקול זר בכל החלטה מינהלית שלו, לרבות בהחלטה אם להגיע להסדר טיעון עם נאשם, ובפרט בענייננו - שורה של הסדרי טיעון עם נבחרי ציבור בכירים. מעבר לכך, לדעתנו למנדלבליט היה אסור לפלוש לגדרי תפקידה וסמכויותיה של היועצת החדשה, גלי מיארה, רק כדי לנקות את שולחנו. מכל מקום, ברור, כי היועצת החדשה אינה כבולה להחלטות היועץ הקודם שממילא אינן חסינות מפני ביקורת שיפוטית. בדיוק כשם שרמטכ"ל לפני סיום כהונתו אינו ממנה שדרת אלופים חדשה (רק כדי לכבול את הרמטכ"ל החדש), כך לא סביר שמנדלבליט יקבל החלטות המשפיעות על כולנו (וזאת רק בגלל מועד פקיעת כהונתו). למעשה, כל שינוי ארגוני גדול או תוכנית רב-שנתית לא מאשרים בסוף תפקיד. זה מובן מאליו. כעת פנינו קדימה. תקופת הימים הנוראים של מנדלבליט תמה. נזכיר, כי מנדלבליט הגיח לחיינו משורות הצבא לאחר שנחשד (הגם שתיקו נסגר, בלא ציון עילת הסגירה) בביצוע עבירות פליליות בפרשת מסמך גלנט-הרפז ולאחר שכיהן כמזכיר ה ממשלה (דבר שהנשיא בדימוס אשר גרוניס חשש ממנו בשל זיקתו הפוליטית של מנדלבליט). עם זאת, מעשיו האחרונים של מנדלבליט יישארו איתנו לדראון עולם. לדעתנו מדובר במעשים פסולים שעולים לכאורה כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים. תגובותיו – הלא-רשמיות – בפרשת פגסוס רק מעצימות את הענן. כך או כך, מוסכם על כולנו שצריך לדאוג להגברת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק (וליתר דיוק: "השבת אמון הציבור" כלשונה של מיארה עם מינויה המרענן השבוע). לשם כך יש לשקם בראש ובראשונה את מוסד היועץ המשפטי לממשלה. בהצלחה ליועצת החדשה.
|
|
|
פרופ' דורון מנשה הוא מומחה לדיני ראיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. עו"ד דון סוסונוב עוסק בליטיגציה.
|
|
תאריך:
|
12/02/2022
|
|
|
עודכן:
|
12/02/2022
|
|
פרופ' דורון מנשה, עו"ד דון סוסונוב
|
האם מנדלבליט פעל מתוך מניעים אישיים פסולים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בני בנקר
|
12/02/22 17:00
|
|
2
|
|
דוד מהשרון
|
12/02/22 17:34
|
|
3
|
|
יש
|
13/02/22 10:01
|
|
4
|
|
לא רק למנדלבליט
|
27/02/22 08:21
|
|
אז ככה: או ש אריה דרעי הטעה את הפרקליטות ובית המשפט, או שבית המשפט לא הבין את משמעות הסדר הטיעון עימו. הסבר שלישי - אין. כי יש פער אדיר בין מה שנכתב רק אתמול בגזר דינו של דרעי, לבין מה שדרעי וסיעת ש"ס הודיעו (2.2.22) בפה מלא. והפער הזה יכול להיות מוסבר או בהטעיה מתוכננת או בטעות ענקית.
|
|
|
נשיא בית משפט השלום בירושלים, שמואל הרבסט, הטיל (יום ב', 1.2.22) על השר והח"כ לשעבר אריה דרעי שנת מאסר על תנאי וקנס של 180,000 שקל לאחר הודאתו בשתי עבירות מס
|
|
|
שר הבריאות ושר השיכון לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן, יודה בהפרת אמונים בפרשת המורה החרדית מלכה לייפר וייענש בקנס ובמאסר על תנאי. במסגרת הסדר טיעון עם ליצמן, ייסגר התיק המכונה "פרשת המעדנייה". ההסדר הוגש לבית משפט השלום בירושלים (27.1.22), ארבעה ימים לפני סיום כהונתו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי ל ממשלה וחודש לאחר שליצמן הודיע שלא יתמודד לכנסת הבאה. ליצמן צפוי להתפטר מן הכנסת, בדומה ל אריה דרעי.
|
|
|
הח"כ לשעבר אריה דרעי הודה והורשע (יום ג', 25.1.22) בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון עימו, בו מבקשים המדינה וההגנה לקנוס אותו ב-180,000 שקל ולהטיל עליו שנת מאסר על תנאי. דרעי התייצב בפני נשיא בית משפט השלום בירושלים, שמואל הרבסט, לאחר שהתפטר מן הכנסת במסגרת ההסדר. המדינה אינה מבקשת לקבוע שבמעשיו דבק קלון, והשאלה תידון אם וכאשר יבקש להתמודד שוב לכנסת או להתמנות שוב לשר. עבירות המס הן שנותרו מחקירה שנפתחה בחשד לעבירות שחיתות מתמשכות. הרבסט יגזור את העונש ב-1.2.22.
|
|
|
מדד השחיתות העולמי, המשקף את מידת השחיתות במדינות שונות כפי שהיא נתפשת ע"י האזרחים ולא כפי שהיא בפועל, נותן ציון נמוך מאוד לישראל. זו הפעם הראשונה שישראל עם ציון הנמוך מ-60 - ציון 59 - מרחק 9 נקודות בלבד מן ה"קו האדום" של ציון 50, שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות. בחמש השנים האחרונות ישראל ירדה מציון 64 לציון 59 במד השחיתות. מבין מדינות ה-OECD, ישראל ירדה השנה 4 מקומות לעומת מקומה במדד 2020.
|
|
|
|