השופטת: עדי יעקובוביץ, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום שלישי, 8.2.2022, שעה 08:30

הנושא: פלילים


השופטת עדי יעקובוביץ נכנסת לאולם בשעה 8:35 וסניגורית מבקשת לשלוח את הנאשם לשירות המבחן לשם בדיקת התאמתו לבית המשפט הקהילתי. התובעת אינה מתנגדת, יעקובוביץ רוצה לקבוע את הדיון הבא ל-6.4.22, אך הסניגורית אומרת ששירות המבחן לא יעמוד בלוח הזמנים. יעקובוביץ נשארת עם התאריך שהציעה ואומרת לסניגורית להודיע לה אם יהיה שינוי.

היא פונה לנאשם באנושיות רבה ובגובה העיניים: "אתה תוזמן על-ידי שירות המבחן, אתה צריך להתייצב שם במועד, הגברת [הסניגורית] תסביר לך כל מה שצריך לעשות כדי להגיע לשם. זה שאני שולחת אותך לבדיקת התאמה, זה לא אומר שום דבר מבחינת הקבלה שלך לשם [לבית המשפט הקהילתי]. זה עניין שלך מול בית המשפט הקהילתי. דחיתי בחודשיים, ואתה צריך להגיע לדיון הבא. שיהיה בהצלחה".

התובעת מנסה לעזור לאדם שהגיע לאולם למרות שהדיון בעניינו אינו קבוע. "אני לא יודעת מה עשיתי בתיק", מסבירה יעקובוביץ, "אולי שפטתי בהעדר. צריך לראות מה נעשה בתיק". התובעת: "האדון הגיע, אני רוצה לעזור לו". יעקובוביץ: "זה יפה מאוד, אבל אם יש אישור מסירה, אולי שפטתי בהעדר. שיגש למזכירות ויתנו לו מספר תיק ואולי נוכל לעזור לו".

מאחר שכרגיל בימי מוקד כמעט איש אינו טורח להתייצב בזמן, יעקובוביץ יוצאת ללשכה. כעת מגיע לאולם אדם שיש לו את מספר תיק החקירה אבל לא את מספר התיק הפלילי. העוזרת המשפטית ניגשת ליעקובוביץ לשאול מה לעשות, וחוזרת עם מענה העולה בקנה אחד עם סובלנותה של יעקובוביץ: "תגידי מה מספר תעודת הזהות. בעיקרון יש לנו הנחיה לא לעשות את זה [חיפוש לפי תעודת זהות], אבל בנסיבות החריגות ננסה לעזור לו". אך למרות כל הרצון הטוב, העוזרת והתובעת לא מצליחות למצוא את המספר.

והנה עוד בעיה: מגיע אדם שקיבל דוח קורונה ולא ברור אם הוא רוצה להישפט. העוזרת המשפטית מסבירה לו קצת את המצב, בלא לעבור את גבול המותר לה לנוכח תפקידה, וגם התובעת מציעה לו מה לעשות. עכשיו מחפשים את תורן הסניגוריה הציבורית, כדי שיקלוט נאשמים שאינם מיוצגים. הוא נכנס לאולם ב-9:00, וכעבור עשר דקות מגיעים עוד קצת צדדים. תזכורת: היום אמור היה להתחיל ב-8:30. יעקובוביץ מקפידה על מסיכות כהלכתן וכנראה חושבת שתוכל להתקדם - אבל עד מהרה היא מתבדה.

סניגור אומר שהתמנה רק לאחרונה ויקבל רק היום את חומר החקירה; למה, כאשר הדיון קבוע מראש? אין הסבר. לנאשם יש תיקים נוספים והנושא מורכב מבחינה משפטית, לכן - תחזיקו חזק - הוא מבקש דחייה. יעקובוביץ קובעת את הדיון ל-5.4.22 ואומרת לנאשם: "אתה חייב להגיע, בסדר? אתה תקח פרוטוקול כדי שתזכור מתי להגיע. פשוט היו פה עוד הליכים, שוטר בא, חבל".

כעת עוברים לנאשם אשר זומן לצורך חידוש הליכים, אך התיק איננו אצל התובעת. יעקובוביץ מבהירה לה: "זה לא עובד ככה. את צריכה להגיש בקשה". התובעת: "אני לא יודעת מה קרה בתחנה". יעקובוביץ: "אז שיתיישרו ויסתדרו". היא שוב יוצאת ללשכה, כי שוב אין עם מה ומי להתקדם.



השורה התחתונה: מי שהוזמנו לא התייצבו, ומי שהתייצבו לא הוזמנו. הרעות החולות הקבועות של ימי המוקד נמשכות ללא כל סימן של שיפור. המדור מתאר אותן מזה שנים, וגם בלעדיו - מאות שופטים, תובעים וסניגורים יודעים מה קורה. אבל המערכת מתייחסת למצב כאל גזירת גורל, למרות שיש הרבה מה לעשות: מזכירות פרואקטיבית שתוודא התייצבות, חילוט ערבויות של נאשמים שאינם מתייצבים, הוצאות אישיות לסניגורים שמאחרים או מגיעים בלתי מוכנים. נזכיר שמדובר בהליך פלילי, בו האינטרס הציבורי ומניעת עינוי דין מחייבים ניהול מהיר ויעיל. מה שקורה בפועל הוא ההפך הגמור.