|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ישנן תובנות יסוד, מושגים ורעיונות מסוימים שניתן לחלץ מן המסורת שלנו ולהשתמש בהם כמקור השראה משמעותי בבואנו להתמודד עם עולמנו המורכב
|
פתיחה
אי שם בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, כשהייתי בכיתה ה', ראיתי במקרה תוכנית טלוויזיה מסוימת בנושא ההתחממות הגלובאלית. התחזית שם הייתה מבעיתה: הקרחונים בקטבים יימסו, ערים שלמות תכוסינה במים והמונים יהפכו לפליטים או ימותו. התגלית הזו הייתה טראומטית מאוד עבורי ובעקבותיה נכנסתי למיטה לשלושה ימים ולא יצאתי ממנה. כשהתאוששתי החלטתי שאני צריך לעשות משהו, והדבר הראשון בדרך לשינוי שהיה נראה לי בהישג יד, היה להשתתף בבחירות הכיתתיות למועצת התלמידים של בית הספר. נבחרתי למועצה ושנה לאחר מכן, בכיתה ו', כבר מוניתי ליושב הראש שלה.
האם זה השפיע במשהו על שינויי האקלים? כנראה שלא, אבל ההתנסות הזו הובילה אותי למסלול חיים שסבב סביב נושאים של כלכלה, חברה וסביבה וכיצד ניתן לשפר נושאים אלו על-מנת שנוכל לחיות בעולם טוב יותר. התחלתי כסוציאליסט, מהלך טבעי בגיל הנעורים באותה תקופה, הצטרפתי ל"נוער העובד והלומד", את "הקפיטל" סיימתי כבר בגיל 16 והשתתפתי באינספור מאבקים סביבתיים וחברתיים לאורך השנים. באותן שנים, בנעוריי בסוף שנות התשעים, יצרתי קשרים גם עם עמיתים בחו"ל דרך האינטרנט כשזה עוד היה בחיתוליו (והגיע אליי מוקדם בזכות אבי שעבד בהיי-טק).
יום אחד קיבלתי מייל מידיד בארצות-הברית, לא יהודי, שאמר לי שהוא מאוד מקנא בי.
"מדוע אתה מקנא בי"? שאלתי, באנגלית כמובן.
"כי אתה יודע עברית".
"ומה כל כך מיוחד בעברית? אתה יודע, לא הלכתי לאוניברסיטה בשביל זה, זה מה שמדברים פה בישראל".
התשובה שלו הדהימה אותי: "אתה יכול לקרוא ספרים כמו התלמוד, הזוהר והקבלה".
גדלתי בבית חילוני ועד אז לא ידעתי כיצד נראה דף גמרא ואפילו מה ההבדל בינו לבין המשנה למשל. כמו-כן לא ידעתי, וגם אותו ידיד לא ידע, שהספרים שהוא הזכיר אומנם כתובים באותיות עבריות, אבל הם ממש לא כתובים בשפה העברית, בטח לא בעברית המודרנית שאני יכול להבין. על כל פנים, סקרנותו שלו הציתה את סקרנותי שלי והחלטתי להוסיף כמה ספרי יהדות לאוסף הספרים ההולך וגדל שלי, ולבדוק מה כתוב שם.
באופן מיוחד רציתי לבדוק האם יש בעולם המחשבה היהודי רעיונות כלשהם שיכולים להיות רלוונטיים בצורה כלשהי לאותן סוגיות שהעסיקו אותי בכלכלה, חברה וסביבה. ספר אחד הוביל למשנהו, הערות השוליים פתחו כל פעם אופקים חדשים והספרייה היהודית שלי הלכה וגדלה. נדהמתי ממה שמצאתי. לא רק מרעיונות ספציפיים כאלו ואחרים, אלא בעיקר ממה שנדמה היה לי בעל קוהרנטיות רבה יותר משאר המערכות הרעיוניות שחקרתי עד אז. זו לא הייתה תובנה אקדמית, ולא אתעכב כאן על ניסיון לבססה באופן מחקרי. לא הייתה זו אלא החוויה האישית שלי.
לדוגמה, כשלמדתי את מרקס וממשיכי דרכו, מצאתי טענות כבדות משקל ואינטליגנטיות בתחומי הכלכלה ומדע המדינה. על-אף שכיום אני רחוק מעמדות אלו, אני מכיר בכך שכדי להתמודד איתן ולשלול אותן דרושה עבודה אינטלקטואלית והצבת עמדות-נגד מבוססות היטב. לעומת זאת, כשחיפשתי במרקסיזם תובנות כלשהן לגבי נפש האדם, לגבי זוגיות או לגבי משפחה, לא מצאתי דברים מעמיקים מדי (פרט לטענה הידועה של אנגלס, האופיינית למרקסיזם בכלל, לפיה המוטיבציה להקמת משפחות איננה אלא שליטה בהעברת ההון לדור הבא).
מנגד, כאשר למדתי בודהיזם והינדואיזם אכן מצאתי תובנות מעמיקות הנוגעות לנפש האדם וכדומה, אך היה לי ברור שאילו הייתי שואל מי מההוגים הבודהיסטים של דורנו לגבי שיעור האינפלציה או המדיניות הפיסקאלית לא היה להם משהו אינטליגנטי במיוחד לומר. כלומר, ייתכן מאוד שהיה להם אבל הוא לא היה נובע מהגותם הבודהיסטית/הינדואיסטית, אלא מהשכלתם הכללית והרחבה יותר.
ביהדות מצאתי משהו אחר (עד כמה שניתן לדבר על "היהדות" כמערכת מחשבתית אחת, הדברים מורכבים יותר כמובן, אך לטובת העניין אני מקצר) - מצאתי תובנות יסוד שאפשרו התייחסות מושכלת ומעמיקה לשלל הסוגיות שעומדות בפנינו כבני אדם, החל מחיבוטי נפשנו הפנימיים, דרך המערכת הזוגית והמשפחתית, וכלה בסוגיות הנוגעות בענייני קהילה, לאום, מדינה ויחסים בין לאומיים.
בערך באותו הזמן שבו קיבלתי את המכתב האלקטרוני מידידי האמריקני, שמאז הקשר בינינו התנתק לצערי, פגשתי במקרה בעל-תשובה מבוגר במקום מגוריי, בקריית-טבעון. "שבע שנים לקח לי", הוא סיפר לי, "שבע שנים עד שחזרתי בתשובה". באותה עת זה נראה לי מעט מופרך להשקיע כל כך הרבה זמן בקבלת החלטה. רצה הגורל וכמעט בדיוק שבע שנים מאוחר יותר, עם סיום שירותי הצבאי, חזרתי גם אני בתשובה. מאז כתבתי רבות אודות יהדות, כלכלה, חברה וסביבה ואף פרסמתי ספר בנושא.
אין בכוונתי לטעון שהיהדות ערוכה היום להתמודד היישר מתוך הגמרא והרמב"ם עם כל סוגיה כלכלית, חברתית או סביבתית אקטואלית. ממש לא. למרות שהפוטנציאל לכך קיים בהחלט לאורך אלפיים שנות הגלות התרכזה המסורת המחשבתית וההלכתית שלנו באופן כמעט בלעדי ברבדי הפרט, המשפחה והקהילה. עם זאת, ישנן תובנות יסוד, מושגים ורעיונות מסוימים שניתן לחלץ מן המסורת שלנו ולהשתמש בהם כמקור השראה משמעותי בבואנו להתמודד עם עולמנו המורכב. לאט-לאט, תוך כדי למידה גם מניסיונם של עמים אחרים ותוך כדי העמקה במסורות שהתפתחו לצד היהדות, ייתכן שנוכל לגבש מושגים ורעיונות חדשים ורלוונטיים. אחד המושגים הללו, מבנה מחשבתי יסודי שאני חושב שטרם נחקר מספיק, הוא שנת השמיטה על שלל מרכיביה. הספר שלפניכם בא להציע את תרומתו הצנועה לתהליך זה.
|
שמיטה עכשיו: כלכלה, חקלאות ושוק העבודה במבט יהודי מקורי
|
|
העולם המודרני מזמן לנו אתגרים בתחום ההלכה והמוסר היהודי הנהוג מזה דורות. תפיסות, מנהגים, מצוות וטקסים דתיים מקבלים פתאום זווית חדשה שמבקשת לראות אותם בצורה שונה. ההתמודדות הזו בין הישן והחדש, בין מסורת לחידוש נמצאת בצורה מובהקת אף בשנת השמיטה.
כיום, כאשר החברה החקלאית המבוססת על גידולי השדה ותנובת האדמה כבר אינה קיימת בצורה ניכרת כבעבר וכאשר עקרונות כלכליים שונים בתכלית באופיים ממה שהיה נהוג בזמן המשנה, התלמוד ושנות הגלות הארוכות בקהילות השונות הרי שהסוגיות הללו מצריכות מבט מחודש ועמוק תוך עיסוק יסודי בהם. אל המלאכה החשובה הזו ניגש בצורה מופלאה היזם החברתי, אהרן אריאל לביא.
הספר החדש שיצא כעת "שבע – רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת השנת השמיטה" מבקש לראשונה לפרש את מסורת השמיטה העתיקה באופן מקיף וכזה אשר נוגע בסוגיות יסוד בכלכלה ובחברה בנות זמננו כמו למשל: קיימות, קהילתיות, שוק העבודה, משבר החוב ועוד.
וכך, הספר מביא מקורות עתיקים ופרשנות מסורתית, לצד ידע ותובנות מחזית המחקר המדעי. הוא מציע לקהל המשכיל הרחב הזדמנות ייחודית להתבונן על האופן בו חכמה עתיקת יומין יכולה לסייע לנו להתמודד עם אתגרי השעה.
לספר שני חלקים עיקריים:
החלק הראשון – "השמיטה מאז ועד היום" – מסביר בצורה פשוטה וקולחת כיצד התפתחו השמיטה והיובל לאורך הדורות, כיצד השתנתה פרשנותם ואיפה הם נמצאים היום, בארץ ובעולם.
החלק שני – "השמיטה מכאן ולאן" – הוא חלקו העיקרי של הספר, ועיקר החידוש שלו. חלק זה מזקק את העקרונות המחשבתיים והרוחניים שמאחורי השמיטה והיובל, ומשתמש בהם כמקור השראה להתמודדות עם סוגיות בחזית השיח הכלכלי: משבר החוב הלאומי במערב, שוק העבודה התזזיתי, משבר הקורונה, הקריסה הצפויה של הביטוח הלאומי ועוד.
ישנו כאן מניפסט בעל רוחב יריעה, הכתוב בצורה בהירה ומפורטת ונגיש אל הקורא הישראלי הממוצע שלא תמיד מצוי בסוגיות המורכבות.
אך המחבר אינו עוסק רק בתיאור מהותה של השמיטה והסוגיות הנלוות לכך אלא מנתח בצורה חדשנית את מהותה. וכך, בניגוד לדעה הרווחת, לפיה השמיטה הייתה (ויכולה לשוב להיות) מעין שנת שבתון אוטופית ונפלאה, לביא טוען שהשמיטה הייתה למעשה שנת משבר מתוכנן.
לדבריו, השמיטה היא מעין מנגנון חינוכי נגד אופטימיות היתר של האדם והיא באה להזכיר לנו דבר פשוט אבל חשוב: משברים אינם רק חלק מהחיים, אלא במידה רבה אחד המנגנונים המאפשרים את התקדמותם. במקום לדמיין שוב ושוב עולם חופשי ממשברים, ולהתאכזב מחדש בכל פעם שהם מגיעים, עדיף לנו לנסות להטמיע באופן מובנה מחזורים דמויי-משבר, ידועים מראש ותחומים בזמן.
אהרן אריאל לביא, יליד 1982, נשוי לליאת, ואב לכרם, פרדס, טנא, נגב ויובל. הוא יזם חברתי שמאמין שקהילות ורשתות הן המפתח לעיצוב המציאות בדור הבא, ושניתן לשאוב השראה מהיהדות לכל תחומי החיים, ולהפך.
בהקשר הזה ומתוך כך, הוא כתב רבות על אודות יהדות, כלכלה, סביבה וחברה ופרסם ספרים בנושא. הוא לקח חלק פעיל בתנועת הקהילות המשימתיות בישראל, והקים תנועה דומה של קהילות משימתיות בתפוצות.
הוא בעל תארים אקדמיים בתחומי הכלכלה, הגאוגרפיה וההיסטוריה והפילוסופיה של המדע, וכן הסמכה לרבנות. הוא חי עם משפחתו במושב שובה שבעוטף עזה, ובזמנו הפנוי משמש גם כמדריך ומתחרה ברכיבת אופני הרים.
|
|
| תאריך:
|
20/02/2022
|
|
|
עודכן:
|
20/02/2022
|
|
משה ניסנבוים
|
|
|
|
|
|
|
יתברך הבורא ויתעלה היוצר, על כינונה של אומה קדושה, אשר צניעותה וטהרתה הן נר לרגליה ואור לנתיבתה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, עִם הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה, כָּל יַלְדָּה וְיֶלֶד יוֹדְעִים שֶׁאַהֲרֹן, 'סַבָּא סֻכָּרִיּוֹת', הָאִישׁ הַזָּקוּף עִם הַחֲלִיפָה וְהָעֲנִיבָה, עִם הַשֵּׂעָר הַכָּסוּף וְהַקּוֹל הַנָּעִים, מַעֲנִיק שַׂקִּית וּבָהּ עֶשֶׂר סֻכָּרִיּוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים וּטְעָמִים לְכָל הַיְּלָדִים הָעוֹמְדִים בְּתוֹר אָרֹךְ בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה. 'סַבָּא סֻכָּרִיּוֹת', הִתְרַגֵּשׁ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כְּשֶׁפָּגַשׁ בַּמַּבָּטִים הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁל הַיְּלָדִים שֶׁנֶּהֱנוּ מֵהַמַּעֲמָד הַמָּתוֹק.
|
|
|
|
|
הראיון של יהושע קנז על החשוב בספריו
|
|
|
|
|
