|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מי הטרוריסט: הנייה או אבו מאזן?
|
ממשלת ישראל ממאנת לדבר עם איסמעיל הנייה, בנימוק שהוא עומד בראש ארגון טרור (החמאס), וזאת למרות שהחמאס הפסיק את פיגועי התופת ● מצד שני מוכנה ישראל להמשיך ולדבר עם אבו מאזן, למרות שהוא עומד בראש ארגון טרור (גדודי חללי אל-אקצה), הממשיך בטרור הרצחני נגד ישראלים
|
|
הנייה ואבו מאזן: טרוריסטים.
|
|
|
|
|
ממשלת ישראל נוקטת קו פעולה לוחמני ובלתי מתפשר נגד ממשלת החמאס, והעומד בראשה, איסמעיל הנייה. ובצדק. ישראל פועלת להחרמת ממשלה זו, בנימוק שמדובר בארגון טרור שאינו מכיר במדינת ישראל. לעומת זאת, מבקשת ישראל, וכך גם אירופה וארה"ב, להמשיך במו"מ עם אבו מאזן, לשמר את מעמדו כיושב-ראש הרשות הפלשתינית, ואפילו להמשיך ולהזרים דרכו סיוע לאוכלוסיה הפלשתינית, שחלקה, איך לא, הם אותם מנגנוני טרור הכפופים לאבו מאזן. מדיניות זו טעונה הארה וגם הערה: - ממשלת החמאס - מדובר בארגון טרור, שהפסיק כבר בתחילת 2005 ביצוע פיגועי טרור. כך מדווחים גורמי הביטחון בישראל. נכון לעכשיו: ארגון זה אינו מבצע את הפיגועים, בטח לא את פיגועי ההתאבדות. לא מאהבת ישראל, אלא מתוך שיקולים טקטיים, שעיקרם: לבסס את שלטונו בשטחי הרשות הפלשתינית, ולזכות בהכרה ובסיוע כלכלי מצד אירופה וארה"ב.
- ארגון הפת"ח - מדובר בארגון שלא הפסיק אף לא ליום אחד את פעילות הטרור. גדודי חללי אל-אקצה הם הזרוע הצבאית של הפת"ח. בראש הפת"ח עומד, כידוע, יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, שהוא, למעשה, האיש שארגון הטרור סר למרותו.
הנה כי כן: עם אבו מאזן, העומד בראש ארגון טרור-פעיל, ישראל כן מוכנה לנהל מו"מ ואף לבצע ויתורים כדי לחזקו. הנה, אומרים שרים בממשלתנו, אבו מאזן, איש נחמד, מכיר בישראל ומוכן לקיים את ההסכמים שנחתמו. ואילו עם הנייה, שארגונו הפסיק את הטרור הרצחני - עימו ממאנים לדבר. עולם הפוך. מדוע לא תינקט מדיניות דומה גם נגד אבו מאזן, כמו נגד הנייה, כל זמן שארגונו ממשיך בפעולות טרור רצחני נגד ישראלים? מדוע שישראל תשלים עם מצב, שבו האיש הנחמד מכיר כביכול בישראל, ובה-בעת עומד בראש ארגון טרור ההורג ישראלים? הרי אבו מאזן עדיין מחזיק בחלק ממנגנוני הביטחון הפלשתינים, ובכוחו לכפות על גדודי חללי אל-אקצה, או לפחות לנסות, להפסיק הריגת ישראלים. העובדה שאינו עושה זאת מדברת בעד עצמה. התשובה למדיניות המוזרה מצד ממשלת ישראל טמונה אולי במחוזות אחרים: במדיניות הבלוף של ישראל, שמנסה "לתחזק" בכל מחיר, פרטנר למו"מ - כדי לא להפסיק ליצור תקוות שווא - עד כדי כך שהממשלה הנוכחית, הפעם בראשות אהוד אולמרט, מוכנה לרמות את עצמה וגם אותנו, את אזרחי המדינה. |
| תאריך:
|
18/04/2006
|
|
|
עודכן:
|
18/04/2006
|
|
יואב יצחק
|
|
שוב ושוב טוענים אנשי ימין כי ההינתקות הביאה לכך שכעת יורים על ישובים בשטחה של מדינת ישראל, וזאת משום שיישובי המתנחלים "ששימשו חומת מגן" אינם עוד. ואני שואל: מדוע עדיף ירי על נצרים מירי על אופקים. מילא אם היה מדובר בבסיסי צבא המשמשים חומת מגן מפני הטרור, אבל הרי מדובר על ישובים אזרחיים, ישובים שבהם התגוררו משפחות על ילדיהן. איזו מין חומת מגן זו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדיל רבאן, הילדה מבית להייה, לא נפלה קורבן להחטאה מקרית כמו בפרשת צאלח שחאדה ("רעד קל בכנף המטוס"), טרגדיה שקוממה את מחנה השלום. כאן היתה החלטה בדם קר "להקטין את טווחי הבטיחות" של פגיעות התותחים, ובפיקוד דרום הודו שזה לא היה פגז תועה.
|
|
|
|
|
אנחנו הולכים קדימה, קדימה לאן? הריטואל שחוזר על עצמו כבר מספר שנים של פיגוע ותגובה ישראלית, קסאם ותגובה ישראלית וכו', ייתכן ומוביל לדרך ללא מוצא. ההינתקות לא הוסיפה לבטחוננו ואולי להיפך. המחשבה על פתרון חד-צדדי ייתכן והיא מתאימה לסיטוציה שבה אנו חיים, אך הפתרון לא גלום בתוכנית הנושאת בגאווה את השם "תוכנית ההתכנסות".
|
|
|
|
|
פסח 2006, יום שישי, שוק הפשפשים בתל אביב. חמסין, השמש יוקדת וקופחת, אולם כל זאת לא מנע ממני, ויצאתי כמו המוני בית ישראל להתאוורר ולנשום את אווירת החג. רחוק מהלחץ והטלפונים האין-סופיים במשרד, המדווחים בלי הפסקה על כל בעל חיים גדול כקטן השרוי במצוקה. שמתי פעמיי עם משפחתי לשוק הפשפשים ביפו, שוק ייחודי בתכולתו, בחנויות, בצפיפות ובאווירה המיוחדת שבו.
|
|
|
|
|
