|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אותה מדינת ישראל שכבר בשנות ה-50 החלה לפתח יכולת גרעינית, צבא משוכלל, תעשיה צבאית וחקלאית מהמפוארות בעולם, לא השכילה לתת לבניה, שהגיעו בשנות ה-50 מצפון אפריקה, עירק ותימן, השכלה ברמה גבוהה, גורם שהיה מצעיד אותם לקו שוויון עם האשכנזים
|
|
טעויות העבר [צילום: אלדן דוד/לע"מ]
|
|
|
|
|
ישבתי על כוס קקאו חם מחכה לבתי שתפתח חשבון בבנק. בזמן ההמתנה התגלגלה לידי חוברת "עכבר סטודנטים", ולהלן משהו לא מפתיע לגבי שלטון האשכנזים במוסדות האקדמיים:
אוניברסיטת ת"א: נשיא-איתמר רבינוביץ, מנכ"ל-גדעון לנגהוצץ, רקטור-שמעון ינקלוביץ, דיקן סטודנטים - תלמה לייבל.
אוניברסיטה העברית ירושלים: נשיא-מנחם מגידור, מנכ"ל-משה ויגרור, רקטור-חיים רבינוביץ.
אוניברסיטת הנגב באר שבע: נשיא - אבישי ברוורמן, מנכ"ל - דוד ברקת, רקטור - ג'מי ויינגלס, דיקן סטודנטים - יעקב אפק.
אוניברסיטת חיפה: נשיא - יהודה חיות, רקטור - אהרון בן זאב, דיקן סטודנטים - רון רובין.
אוניברסיטת בר-אילן: נשיא - משה קווה, מנכ"ל - שבתאי לובל, רקטור - יוסף ישורון, דקאן סטודנטים - אפרים חזן.
כדי לא להפוך את הרשימה לנוסח של ספר טלפונים אפסיק פה את הרשימה החלקית, אך המשקפת נאמנה. מתוך שמות של ראשי האוניברסיטאות ראיתם בוזגלו אחד? ומפאת קוצר הדף לא הכנסתי את רשימת המכללות, דיקני הפקולטות השונות ואנשי הסגל המנהלי, אך כל מי שמצוי יכול להוסיף ולעדכן רשימה זו.
מהתנופה המשכתי לצבא ולמשטרה ולהלן התוצאות הלא מפתיעות:
צה"ל - רמטכ"לים:
יעקב דורי, יגאל ידין, מרדכי מקלף, משה דיין, חיים לסקוב, צבי צור, יצחק רבין, חיים בר לב, דוד אלעזר, מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אהוד ברק, אמנון שחק, שאול מופז, משה יעלון.
2 מתוך 17!
משטרה - מפכ"לים:
יחזקל סהר, יוסף נחמיאס, פנחס קופל, אהרון סלע, שאול רוזוליו, חיים תבורי, הרצל שפיר, אריה איבצן, דוד קראוס, יעקב טרנר, רפי פלד, אסף חפץ, יהודה וילק, שלמה אהרונישקי.
0 מתון 14!
הקוראים מוזמנים לבדוק את המצב בבית המשפט הגבוה ל... במפעלים מצליחים, מערכת הבריאות ועוד. כן יאמרו המבינים, כדמגוגיה זולה זה נשמע לא רע, אבל מי היה פה בין שנת 20 ל-50 עד שהגיעו העולים מצפון אפריקה ועירק?
באחת השיחות בנושא האפליה, אמר לי ז'וז'ו אבוטבול, שאני מדבר שטויות כיוון שביתו התחתנה עם אשכנזי, אחי עם בחורה ממוצא עירקי ואחותי עם בחור ממוצא תימני וכל הטיפוס על גל העדתי הוא לא רציני ותוך מספר שנים כל זה יראה כחלום רע. שמעתי מקצין בכיר בחיל-האוויר שאין כל אפליה, מי שעובר את הבחינות ועונה לדרישות הקורס עובר ואין כל קשר עדתי. עוד שקר חצי אמיתי.
שמעתי מפרופסור שעשה שבתון בפריס בכור אטומי את הסיפור הבא: הקולגה שהזמין אותו לשבתון היה מדען גרעין בכיר בשם רוג’ה, יהודי יליד מרוקו (שמעתם על מדען גרעין בכיר ברדוגו או בוזגלו בנחל שורק או דימונה? אין דבר כזה!!). רוג’ה סיים בהצטיינות דוקטורט בפיזיקה בסורבון (לא באוניברסיטה העברית!! בסורבון!!) והגיע לטכניון וניסה להתקבל אך לא התקבל כי.... נחשו למה?
האם כל דברי בטעות או בזדון יסודם?
אותה מדינת ישראל שכבר בשנות ה-50 החלה לפתח יכולת גרעינית, צבא משוכלל, תעשיה צבאית וחקלאית מהמפוארות בעולם, לא השכילה לתת לבניה, שהגיעו בשנות ה-50 מצפון אפריקה, עירק ותימן, השכלה (על חינוך נקדיש מאמר נפרד) ברמה גבוהה, גורם שהיה מצעיד אותם לקו שוויון עם האשכנזים. הפער נשאר בניגוד לפערים טכנולוגיים שנסגרו כבר מזמן מול המתקדמות שבארצות תבל. אי-אפשר לטעון לאי יכולת המדינה להרים פרויקטים עצומים בזמן קצר והצלחה עולמית. הפער בהשכלה הוא הגורם הישיר לפער בתעסוקה ובשכר, פער בין עשיר ועני.
אני לרגע לא חושב שיש פה זדון. אבל את הטעויות האיומות שנעשו יש לתקן. לא באפליה מתקנת, קרי לעשות הקלות לסטודנטים מעדות המזרח בכניסה למוסדות אקדמיים, אלא אפליה מתקנת ברמת השכלה יסודית, ביניים ותיכונית. להביאם בהשקעות עתק לרמה מאוד מאוד גבוהה.
מספר פוליטיקאים רכבו על הגל העכור של האפליה משנות ה-70 ועד לעצם היום הזה ואף אחד מהם, חוץ מתפקיד נאה וקידום כלכלי למשפחתו, לא השיג דבר. מערכת ההשכלה הממשלתית המכונה בטעות "חינוך" לא מסוגלת לשינויים בכיוון זה והדרך היחידה לבצע את השינוי הנדרשים היא דרך לא ממסדית. כדאי ליזום פורום מודאגים ולהתחיל לגבש תוכנית פעולה.
הנושאים הראשונים בתוכנית צריכים להיות, לדעתי:
1. צמצום דמי האבטלה והשקעה חוזרת בחוגים לילדי עובדים בפריפריה או והשקעתם בחינוך והשכלת הילדים, כדי שלא יהיו דור רביעי לנחשלות. יותר טוב תלמיד מוכשר ומצטיין ובעל ידע רב ורעב על פני תלמיד ללא עתיד שאכל הרבה בשר ולובש מותגים..
2. חיוב המדינה במסגרת חוזה העסקה של אנשי הייטק, שיעבירו שעורים או חוגים אחרי הצהרים באזורי פריפריה ושוליים חברתיים. עם הסיעים בהליקופטרים.
3. השתתפות המדינה בכול הפרסים למקצועות ההומניים (סופרים וכד.) וחיוב הזוכים ללמד באזורי פריפריה ושוליים חברתיים, והסעתם לפריפריה בהליקופטרים. מגיע לילדים בפריפריה מה שלומדים ילדי "על ידה" ליד האוניברסיטה העברית.
להזכירכם במבחן פיזה מ-2018 ממוצע ילדי ישראל הוא במקום ה 37! אחרי הונגריה, לטוויה ובילרוס ולפני סלובקיה טורקיה ואוקראינה! (קריאה באנגלית, מתמטיקה ומדעים), כך שגם ככה מצב ההשכלה לא מצדיק שינה טובה בלילה.
|
| תאריך:
|
22/02/2022
|
|
|
עודכן:
|
22/02/2022
|
|
אורי נטע
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רבקה שפק ליסק
|
22/02/22 22:34
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
23/02/22 16:40
|
|
|
|
|
|
ה.א
|
24/02/22 10:13
|
|
המאבק במגפת הקורונה פושט צורה ולובש צורה. בהתחלה, כשלא היו חיסונים, הסיסמה הייתה "לשטח את העקומה"; בהמשך, כאשר כבר היו חיסונים, הסיסמה הייתה "רוצו להתחסן"; כיום, כאשר מתייחסים בסלחנות לסרבני החיסונים, הסיסמה היא "לחיות עם הקורונה".
|
|
|
|
|
יש לי כבוד לספר הספרים, שהעניק את המתנה היפה להון האנושי העובד. המתנה היפה המוזכרת בפרשה שלנו, פרשת "כִּי תִּשָּׁא", כבר קיבלה ביטוי מרשים ובפירוט בעשרת הדיברות בפרשת "יתרו". בדיבר הרביעי מתוך עשרת הדיברות מצוין בספר "שמות" פרק כ': "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּבָּת לְקָדְשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׁיתָ כָּל מְלָאכְתֶךָ. וְיוֹם הַשְּׁביעִי שַׁבָּת לַיְּהֹוָה אֱלֹוהֶיָך, לֹא תַּעֲשֶׁה כָּל מְלָאכָה ..." ("שמות", פרק כ', פסוקים ח'-י"א).
|
|
|
|
|
בצמרת הרש"פ יש אכזבה גדולה מהדברים שאמר שר הביטחון בני גנץ בוועדת הביטחון של מינכן. שר הביטחון אמר כי לפלשתינים תהייה בעתיד "ישות" אבל "לא מדינה מלאה". "בסופו של דבר נמצא את עצמנו מול פתרון שתלוי בשתי ישויות, שבו אנו מכבדים את הריבונות והממשל הפלשתינים אך בו מכבדים את הצרכים הביטחוניים שלנו", הסביר גנץ.
|
|
|
|
|
צוות הבדיקה שמונה על-ידי היועמ"ש היוצא, אביחי מנדלבליט, בראשו עומדת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי, יחד עם המשטרה - מתעתעים בציבור. הנה כמה הערות העולות מתוך דוח הבדיקה.
|
|
|
|
|
"מיכל מתחתנת. בעזרת השם". אז זהו, שלא כ"כ. או עדיין לא. או שהיא בעצמה עוד לא יודעת עם מי. מיכל (במילעיל) מאוד מתרגשת. החתונה שלה עם גידי בעוד חודש, ובעיצומן של ההכנות החתן המיועד חוטף פיק ברכיים. הוא מודיע לה כי אינו אוהב אותה. הכל מתבטל. מטבע הדברים היא שבורת לב, אך לא מאבדת לרגע את הנחישות. שמלה, אולם ותאריך כבר יש, עכשיו רק חסר שיבוא החתן. זה שאת זהותו היא עתידה לגלות בהמשך. ועד אז - הכל ממשיך לפי הלו"ז. בית לסין מרים את הכפפה ומעתיק את להיטה הקולנועי של רמה בורשטיין "לעבור את הקיר" אל כתליו. הרעיון המופרך של המרוץ נגד הזמן בחיפוש קדחתני אחר בחיר ליבך - ועוד כשאת חוזרת בתשובה המוקפת במנהגי החברה החרדית - הרטיט את הקהל הישראלי לפני מ"ס שנים. ואם זה הצליח על המסך הגדול אז מדוע שזה לא יעבוד על הבמה, כשאת מלאכת האיתור ילוו שירים וריקודים צבעוניים? על-פי כמות התשואות בו המחזמר התקבל, על-פי הלהט והאנרגיות בין השחקנים/הזמרים לצופים באולם, על-פי זמזומם של הפזמונים כשההצגה הסתיימה - "לעבור את הקיר" עמדה במשימה.
|
|
|
|
|
