בני אדם לא מלאכים

מזל טוב לעם ישראל, מזל טוב למערכת המשפט, מזל טוב לארבעת שופטי בית המשפט העליון הנבחרים. מערכת משפט ממלכתית, עוצמתית, מובילה, פנסאית לכל אזרחיה, מערכת משפט הנמצאת בהור ההר, נוגעת בשמיים אך רגליה נטועות היטב בקרקע המציאות.

ארבעה שופטים נבחרו לשבת על כס המשפט הרם והנישא לפידי האש לפני המחנה, שופטים עליונים. לשופטים נכבדים אלה צפויה עבודה קשה, עבודה סיזיפית, עבודה רוחבית ובראשה השבת האימון של אזרחי ישראל, כלל האזרחים, בבית המשפט העליון, זוהי המשימה הראשונה הניצבת לפתחם של שופטי בית המשפט העליון בפרט וכלל מערכת המשפט בפרט.

ואחרי שברכתי, אחרי שהתרגשתי, אחרי ששמחתי על בחירת השופטים העליונים אשר השפעתם על חיינו, איכותם ואופיים משמעותיים ביותר, אני מבקש להזכיר בראש ובראשונה לעצמנו, בני אדם נבחרו, לא מלאכים. שופט בבית משפט העליון במדינת ישראל זהו תו כבוד, אות הערכה, סימן מובהק של איכות ומצוינות, פסגה של דוגמה אישית, מופת של ממלכתיות ובעיקר אנשי צדק, מוסר, ויושרה.

אך חובה לזכור ולהזכיר כי הנבחרים, נבחרים על-ידי קומץ פוליטיקאים ואנשי משפט לפי חלוקה מאזנת. הנבחרים, גם אם ידם אינה טבולה במי האפסיים, גם אם רגלם שקועה במדמנה המצחינה, בתככנות, באינטריגות, בדילים עד צוואר, נבחרים כמו עגבנייה משפריצת ויטמינים בשוק. לנבחרים יש לובי הפועל בכל הכוחות העומדים לרשותו. שתדלנות, סחר מכר, לחץ מתון, או במילה העברית השגורה בפי עסקנים לצד תגרנים וחובבי קידומים בדרכים ייחודיות, הקומבינה.

הנבחרים, גם הראויים ביותר, המעולים ביותר, המתאימים ביותר, מגיעים לכיסא החשוב בעקבות סחר מכר פוליטי שגרתי עטוף בפוזיציה והמתקיים בחדרי חדרים בהם מתכנסת הוועדה, ישיבות נטולי הוד הדר והילה. לנבחרים יש תפיסות עולם מעוצבות, דעות פוליטיות, משנה סדורה בנושאים רבים הנוגעים במהות חיינו במדינת ישראל היהודית הדמוקרטית, לנבחרים יש פנינים או אבני ריחיים על צווארם, אמונות וערכים. הנבחרים הם בני אדם ולא מלאכים.

מרגע שנבחרו, מרגע שעוטים את גלימת השופט העליון, מרגע שיושבים על כס המשפט אמורים הנבחרים לשכוח את הסחר מכר שקדם לבחירתם, חייבים לאפסן את דעותיהם הפוליטיות, את ערכיהם ואמונתם, את האג'נדות לגווניהם, מעתה הם היושבים על המדוכה החשובה מאוד.

עם ישראל רואה בשופטיו ובוודאי בעליונים את הלפיד לפני המחנה, את מעצבי הדרך, את המודל לצדק ויושר, את המופת לחמלה ולכבוד האדם, כל אדם. מינוי השופטים החדשים, הוא הזדמנות להתחלת תהליך השינוי, האיחוי ובניית האמון בחוזה הבלתי כתוב בין האזרחים למערכת המשפט. התחושות הקשות של ניכור והתנכרות, איבה ומשטמה, אותם חש כחצי מהעם כלפי מערכת המשפט אל מול החצי השני הרואה צורך להגן על מערכת המשפט, הוא סיפורה הטראגי של מערכת המשפט בשנים האחרונות.

אל מול מי שרואים במשפט משפח, ניצבים אלו הרואים במערכת זו את האבן הראשה של הדמוקרטיה, ומאבק איתנים זה רק מחמיר ומגביר את המציאות המורכבת בה נמצאת מערכת המשפט.

בשולי הדברים אי-אפשר שלא להזכיר את הפיל שבחדר, את המציאות המדירה כבר שבעים ושלוש שנות עצמאות חלקים משמעותיים מאזרחי ישראל, דתיים, בני עדות המזרח, ערבים. מיעוט זניח ולא משמעותי בבית המשפט העליון, מיעוט הנבחר לפי הכיסא המיועד לדתי, לספרדי ולערבי. מציאות בה למעלה מתשעים אחוזים הינם שופטים מאותו גוון, מאותו מילייה, מאותה אסכולה, מציאות מבעיתה, מציאות של בחירה לפי קשרים ולא רק כישורים. מציאות שחייבת להשתנות ולא בזרזיפים ומתת חסד כי אם בזכות ובפרץ של איכות ומקצועיות בקרב בני האדם שלא נולדו עם גלימה.