|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
השריפה בבית צים, תל-אביב, 1966 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
שריפת בית "צים" בתל אביב
|
|
החודש לפני 56 שנה ב-4 בפברואר 1966 נשרף כליל "בית צים" בתל אביב באחת השריפות הקשות בתולדות המדינה ● מעבר להרס של הבניין בן חמש הקומות ונזק כבד למבנים שכנים, באסון נהרג אדם אחד ונפצעו כ-70 ● כיום, על הריסות המבנה עומד מגדל המשרדים רוטשילד 22 ● לא רבים יודעים כי על השטח בו הוקם "בית צים" שנשרף שכנה תחנת הכיבוי הראשונה של תל אביב
|
|
|
כוחות הצלה בפעילות חילוץ [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
בבוקר יום שישי 4 בפברואר 1966 בסביבות השעה 9 בבוקר פרצה שריפה בבניין המשרדים בית "צים" ברחוב רוטשילד 22 פינת נחלת בנימין בתל אביב. הבניין בן ה-5 קומות שהוקם ב-1958 בתכנונו של האדריכל דב כרמי, נחשב אז לבניין משרדים מהגדולים והמפוארים בעיר. השריפה החלה כדליקה קטנה כנראה בקומה התחתונה של הבניין. ישנה סברה כי היא נגרמה כתוצאה מהתפוצצות של מנורת פלורסנט. באותה עת היו בבניין כמה מאות בני אדם. בתחילה איש לא שם לב לאש המתהווה להוציא מספר עובדים במשרדים בקומות התחתונות של הבניין, שדיווחו כי הם מריחים בריח עשן. באותה שלב איש לא יחס לכך חשיבות רבה, ודובר על שריפה קטנה נקודתית, "לא משהו רציני".
התנהלות הכבאים הייתה איטית ולא מקצועית
בסביבות השעה 10 הזעיקו עובדים בבניין את מכבי האש והמשטרה. כעבור כחצי שעה הגיע לבניין צוות כבאים. התנהלות הכבאים הייתה איטית ולא מקצועית. הכבאים שנכנסו לבניין בעוד הדלקה באיבה לא פינו מיידית את הבניין מיושביו ולא איתרו את מקור האש בעודה באיבה.
כשהאש והעשן בבניין גברו חלק מהעובדים הבינו שלא מדובר ב"דליקה קטנה". הם החלו לצאת ממנו, חלקם במנוסה ובהלה דרך הכניסה הראשית. המעלית לא פעלה והעשן הסמיך שמילא את חדר המדרגות הקשה על המעבר בו ולא איפשר לכולם לצאת מהבניין דרך הכניסה הראשית. עשרות רבות נותרו לכודים בבנין הבוער, נסו בבהלה לקומות העליונות ועלו לגג השטוח של הבניין. חלקם הורדו בעזרת סולמות. אחרים טיפסו נאחזו בפאניקה על צינורות חיצוניים של הבניין בנסותם להיחלץ מהבית הבוער. המחזות היו קשים. בינתיים הגיעו עוד כבאיות.
אלפי אנשים הגיעו למקום השריפה
אלפי אנשים שהיו בסביבה נהרו למקום השריפה, מילאו את הרחובות הסמוכים והיקשו על הגעת מכוניות הכיבוי, האמבולנסים, וניידות המשטרה למקום השריפה. הדלקה הלכה וגברה והאש אחזה בקומות בזו אחר זו. האנשים היו לכודים בתוך ענני עשן ולהבות אש. יש לציין כי היו מקרב הקהל שהתאסף במקום מתנדבים אמיצים שתוך גילוי גבורה ואומץ פילסו דרך אל תוך הבית הבוער בניסיון לסייע בחילוץ הלכודים.
לראשונה מסוק צבאי משתתף במבצע של כיבוי דליקות בעיר
מבניין סמוך הבחין איש חיל-האוויר לשעבר העובד כסוכן ביטוח בשריפה המתפשטת והגוברת ובעשרות בני אדם מבוהלים חסרי ישע העומדים על גג הבניין ומצפים שיחלצו אותם לשווא. הוא התקשר ישירות למפקד חיל-האוויר עזר ויצמן שהורה מיד למסוק לצאת למקום. כמו-כן יצא צוות קרקע של חיל-האוויר אל הבית הבוער וכיוון את המסוק. תוך זמן קצר הגיע מסוק של חיל-האוויר וגם מפקד חיל-האוויר עזר ויצמן הגיע למקום. כאשר ראה טייס המסוק את האש והלהבות היוצאים מהבניין ניסה תחילה לעלות אנשים בעזרת חבל ששלשל למטה אולם אחר כך נחת על גג הבית הבוער והעלה כ-10 אנשים. כך ביצע המסוק שתי נחיתות נוספות על הגג הבית והעלה מספר נוסף של אנשים והעבירם אל מגרש ריק ליד שוק הכרמל.
הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות תל אביב שמסוק צבאי משתתף במבצע של כיבוי דליקות בעיר. הרוח החזקה שיצרו כנפי רוטור המסוק ליבתה את האש אבל מאחר שמערך כיבוי האש לא תיפקד כראוי ולא הצליח לחלץ את הלכודים שעלו על הגג ניתן לקבוע כמעט בוודאות כי המסוק חילץ ממוות כמעט בטוח או פגיעה קשה עשרות בני אדם שהיו לכודים בבניין.
מכונות כיבוי של חיל-האוויר הגיע למקום וסייעו לכיבוי. אנשי היחידה נכנסו לבית ובמיוחד לקומתו הראשונה שם היו מרוכזים דלקים שנועדו למערכת מיזוג האוויר של הבניין כשהם לבושים במסכות ובבגדים חסיני אש.
|
|
|
נזק במיליוני לירות [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
בניין "צים" המפואר הפך לתל חרבות
הדליקה מהחמורות שידעה תל אביב נמשכה כחמש שעות וכובתה למעשה לגמרי רק בשעות אחר-הצהריים. כל תוכן הבניין נשרף. בניין "צים" המפואר הפך לתל חרבות, ונותר מבנין המשרדים הגדול רק שלד בניין חרוך ואפר. יצוין כי המחיצות בין חדרי המשרדים בבית "צים" היו עשויות סיבית מנסורת דחוסה ומרופדות בבד יוטה וכי הדבר תרם ככל הנראה לבעירה ולהתפשטות המהירה של האש ולכך שהבניין נשרף כליל.
הרוג האסון - יששכר מנדלבאום
בדליקה נהרג יששכר מנדלבאום בן 70 תושב רחוב סוקולוב ברמת גן, מנהל חשבונות בחברת אלדא שמשרדיה שכנו בבניין. יששכר ניסה לרדת מהקומה החמישית בנסותו להימלט מהבניין הבוער. דרך צינורות המים הצמודים לבניין הוא הצליח להגיע לקומה שלישית ומשם נפל על משטח אספלט. הוא הועבר במצב גסיסה לבית החולים ומת כעבור זמן קצר. בדליקה נפצעו כ-70 איש, רובם קל. הפצועים הובאו באמבולנסים לבתי החולים איכלוב והדסה בת"א. עם הוודע דבר השריפה הגדולה נכנסו בתי חולים אלה לכוננות חירום.
נזקים של מילוני לירות
הנזק שנגרם לבית צים ולבניינים סמוכים אליו כתוצאה מהדליקה נאמד במיליוני לירות. הבעלות על בניין בית "צים" כך דווח בעיתונות דאז, התחלקה בצורה הבאה: 60 אחוז בבעלות חברת הספנות צי"ם, 20 אחוז 'יכין חק"ל' ו-20 אחוז חברת גמול. בבנין שכנו משרדי חברת הספנות צים, חברת יכין חק"ל, חברת גמול, חברת היצוא הממשלתי אלדע, חברת הספנות "דיזנגוף - מערב אפריקה". חברת התעופה סא"ס. אגב, פרט פיקנטי: על השטח בו הוקם בית צים שכנה במשך שנים רבות תחנת הכיבוי הראשונה של תל אביב.
ועדת חקירה
ימים ספורים לאחר הדליקה בבית צים הקים ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר ועדת חקירה מיוחדת לחקור את נסיבות הדליקה. בראש הוועדה עמד המהנדס בסין. הוועדה התכנסה בחדר בקומה השמינית של בניין עיריית תל אביב. הוועדה שמעה עדויות של מומחים, מהנדסים אנשי משטרת ישראל אנשי כיבוי אש ועדים לדליקה. בין השאר העיד בוועדה על תכנון ומבנה בית צים האדריכל רם כרמי בנו של מתכנן הבניין דב כרמי.
כעבור חודשים ספורים באפריל 1966 הוועדה קבעה במסקנותיה כי תפקוד הכבאים בדליקה בבית צים היה איטי, לקוי ולא מקצועי והמליצה להשעות את קצין הכיבוי שעמד בראש צוות הכבאים שהוזעק לטפל בדליקה ולהעמידו לדין משמעתי בבית דין משמעתי של עובדי עיריית תל אביב בשל "רשלנות חמורה במילוי תפקידו". הוועדה קבעה כי לא היה פיקוד אחיד ותיאום בין הצוותים שעסקו בכיבוי הדליקה וחילוץ הלכודים. הוועדה הגישה שורה של המלצות להגברת הפיקוח על בטיחות האש בעיקר במבנים רבי קומות.
המבנה השרוף של בית צים פונה כעבור תקופת מה ובמקום נותר במשך שנים רבות כעדות אילמה לדליקה הגדולה בור עמוק מוקף גדר. בהמשך כוסה הבור והמקום הפך למגרש חניה עד שנבנה במקום בניין משרדים.
|
|
| תאריך:
|
01/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
01/03/2022
|
|
אלי אלון
|
|
אדם שטבע למוות כאשר רחץ בחוף בלתי מוכרז באשדוד נושא באשם תורם של 70%, ולכן רעייתו וילדיו יקבלו רק 30% מן הפיצוי המלא בגין מותו. כך קובעת (16.2.22) שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעל ייטב. היא חייבה את עיריית אשדוד בתשלום פיצוי רק משום שאופנוע הים של תחנת ההצלה הסמוכה נארז חצי שעה לפני סגירתה, וכך אבד זמן יקר עד שהמצילים הגיעו אל האיש.
|
|
|
|
|
"אפשרות לסכנת חיים במתחם רחב ידיים בו עלולים להילכד עשרות, אם לא מאות בני אדם, בעת שריפה, חס ושלום, ללא אפשרות להימלט". כך מתריע (יום ב', 21.2.22) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, בנוגע לבית המסחר פנרמה (פנורמה) בדרך בן-צבי בתל אביב.
|
|
|
|
|
חברת הביטוח AIG תובעת 22.4 מיליון שקל ממשרד החקלאות, עיריית נהריה ורשות הניקוז גליל מערבי - שיבוב על נזקי הצפת נחל הגעתון בעיר לפני שנתיים. התביה הוגשה (17.2.22) לבית המשפט המחוזי בחיפה.
|
|
|
|
|
מוקד האגודה לתרבות הדיור מקבל מאות פניות בנושא ייעוץ הנדסי, בייחוד מאז קריסת הבניינים שהתרחשו בשנה האחרונה ורעידות האדמה בימים האחרונים. האגודה לתרבות הדיור מעמידה לרשות החברים באגודה ייעוץ מקצועי חינם, הניתן על-ידי מהנדס/הנדסאי בניין מוסמכים, בנושאים הבאים: בעיות רטיבות בבניין סדקים וקילופים בקירות נזילות הנובעות מצנרת מים וביוב איטום, בידוד ועוד.
|
|
|
|
|
ימי החורף הקרים, שפקדו את ישראל בשבועות האחרונים, התאפיינו בתנאי מזג אויר קשים הכוללים משקעים רבים, ברד, רוחות וקור. תנאים אלו גורמים נזק לגידולים חקלאיים ומקשים על החקלאים בעבודתם השוטפת. עד היום התקבלו בקרן כ-700 הודעות נזק ממגדלים שונים ומסיכום הנתונים עולה כי הנזק לכלל ענפי החקלאות מוערך בכ-60 מיליון שקלים.
|
|
|
|
|
