|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
מוזיאון גוגנהיים. תערוכה בחסות אוליגרך
|
|
MoMA, קלוד מונה. תרומה מאוליגרך אנרגיה
|
|
אוליגרכים קנו שם טוב בתרומות בארה"ב
|
נתונים שמפרסם וושינגטון פוסט מצביעים על חלק קטן מן התרומות של מקורבי פוטין למוזאונים, אוניברסיטאות ומוסדות אחרים בארה"ב ● התרומות הגיעו למיליוני דולרים, כולל מצד מי שהוכנסו לרשימת העיצומים של משרד האוצר
|
נדבנים, מוזאונים ואוניברסיטאות בארה"ב קיבלו מיליוני דולרים מטייקונים הקשורים לוולדימיר פוטין, כולל כאלו הנתונים כעת לעיצומים מערביים – מלמד ניתוח של חוקרי שחיתות המצוטט בוושינגטון פוסט. בין אלו מצויים המוזאון לאמנות מודרנית בניו-יורק (MoMA), אוניברסיטת MIT, בית החולים מאיו ומוזאון גוגנהיים בניו-יורק. זהו שיקוף לעומק חדירתם של אוליגרכים רוסים לחברה האמריקנית, מציין הפוסט, והנתונים צפויים להגביר את הלחץ על מוסדות אלו ודומיהם לנתק את קשריהם עם האוליגרכים. את הנתונים קיבצה Anti-Corruption Data Collective – קבוצה של אקדמאים, מנתחי מידע ופעילים בחשיפת שחיתות חוצת גבולות. כמה מוסדות אמריקניים כבר ניתקו את קשריהם עם רוסים הקשורים לפוטין, ובהם קרנגי הול (אשר השעתה קונצרטים של המנצחים ויקטור גרגייב ודניס מאצוב) והמטרופוליטן אופרה של ניו-יורק (אשר לא תעסיק אמנים תומכי פוטין). מאחר שמוסדות תרבות גדולים רבים אינם נדרשים לחשוף את מקורות המימון שלהם, הניתוח משקף רק חלק מתרומותיהם של האוליגרכים. המוסדות אינם מספקים נתונים מדויקים על התרומות, והסכומים עשויים להיות גבוהים בהרבה. בין האוליגרכים ששמותיהם מופיעים בניתוח: - ויקטור וקלסברג, טייקון אנרגיה המקושר לקרמלין, אשר תרם למעלה מ-100,000 דולר לשורה של מוסדות ובהם קרן קלינטון, MoMA ו-MIT. משרד האוצר הטיל עליו עיצומים ב-2018.
- מיכאיל פרידמן ופיוטר אייבן, מיליארדרים עליהם הטיל האיחוד האירופי עיצומים בעקבות הפלישה לאוקראינה, תרמו למעלה ממיליון דולר מגוף הפילנתרופיה המשותף להם לפדרציה היהודית של לוס אנג'לס והתיאטרון הלאומי לתרבות אידית. האיחוד האירופי תיאר את אייבן כ"אחד האוליגרכים המקורבים ביותר לפוטין", ואת פרידמן – כ"פיננסייר וקבלן ביצוע מוביל של הקרמלין".
- ולדימיר פוטנין, אחד האנשים העשירים ביותר ברוסיה, אשר תרם מיליוני דולרים למרכז קנדי והוא תורם מרכזי למוזאון גוגנהיים. על פוטנין לא הוטלו עיצומים; הוא אחד מאנשי הפנים בקרמלין שהרוויחו הון עתק בשנות ה-1990 כאשר הממשלה מכרה נכסי מדינה לאנשי עסקים בעלי קשרים פוליטיים. הוא משחק הוקי עם פוטין ונמנה על אנשי העסקים שנפגשו עימו לאחר הפלישה.
- ליאוניד מיכלסון, שחברת הגז שלו ספגה עיצומים ב-2014 בשל פעולותיה אז של רוסיה באוקראינה והשתתף בפגישה עם פוטין לאחר הפלישה הנוכחית. הוא תרם לפחות 100,000 דולר למוזאון האמנות של שיקגו, וכן ל-New Museum בניו-יורק.
- דמיטרי ריבולובב, מיליארדר רוסי המקורב לקרמלין. הוא תרם לפחות מיליון דולר לבית החולים מאיו – רובם ב-2011 או לפני כן – ולקרן Amfar למחקר האיידס.
|
|
"סטלין לא יכול היה לחלום"
|
|
|
|
MIT. התורם הושעה ב-2018
|
|
|
פרופ' דייוויד שאקוני מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ממייסדי Anti-Corruption Data Collective, אומר כי חלק מהאוליגרכים משתמשים בתרומות בהיקף ניכר "כדי לסייע לנקות את המוניטין שלהם ולהיטמע מבחינה חברתית ופיננסית במערב. התרומות הללו נעשות מתוך תקווה שהחברה המערבית תתעלם מהשאלות לגבי מקור הכסף". לטענתו, הנתונים מחדדים את הצורך בכללים הדוקים יותר לפרסום התורמים המרכזיים למלכ"רים.
הפוסט פנה למוסדות אלו, ואיש מהם אינו אומר שבכוונתו להחזיר את התרומה; חלקם מסרו שהכסף הוצא לפני שנים, זמן רב לפני העימות הנוכחי. עם זאת, חלק מן המוסדות ממשיכים ליהנות גם כעת מנדיבותם של מקורבים לפוטין. כך למשל, פוטנין התפטר רק בשבוע שעבר ממועצת המנהלים של מוזאון גוגנהיים – אך המוזאון ממשיך להציג תערוכה של הצייר וסילי קנדינסקי במימונו של פוטנין. מרכז קנדי אישר שהוא קיבל 6.5 מיליון דולר בשנת 2011 מחברת אינטרוס שבשליטת פוטנין; לדבריו, אין כיום תרומות פעילות ממנו.
כמה מן המוסדות אומרים, כי סירבו לקבל תרומות נוספות ממי שהוטלו עליהם עיצומים. לדברי MIT, וקלסברג הצטרף לחבר הנאמנים שלו ב-2013 אך הושעה באפריל 2018 בשל הכנסתו לרשימת העיצומים של משרד האוצר. MoMA אמר שקיבל ב-2017 "תרומה חד-פעמית צנועה" מקבוצת רנובה שבבעלות וקלסברג; שנה לאחר מכן הוא הסיר את החברה מרשימת התורמים הפוטנציאליים. קרן קלינטון, אשר קיבלה מווקסלברג בין 50,000 דולר ל-100,000 דולר, מסרה, כי השימוש בכסף הסתיים לפני שנים אחדות.
מבקריו של משטר פוטין לא מתרשמים מהודעות אלו, מציין הפוסט. לטענתם, היה צורך לדחות את התרומות עוד לפני הטלת עיצומים רשמיים. לדברי איליה זסלבסקי, חוקר אנטי-שחיתות יליד רוסיה, ברוב המקרים בדיקת הנאותות לגבי התורמים הייתה מלאכותית ולא הביאה בחשבון את הממצאים השליליים שפרסמו עיתונאים ופעילים רוסים. "התרומות היו כמו כרטיס כניסה לממסד המערבי. סטלין לא יכול היה לחלום על השגת השפעה שכזאת", הוא טוען.
|
|
| תאריך:
|
10/03/22
|
|
|
עודכן:
|
10/03/22
|
|
איתמר לוין
|
|
+גורם בפנטגון: צבא רוסיה נמצא כ-15 קילומטר מקייב
|
|
00:54 11/03/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
הצבא הרוסי הצליח להתקדם במידה מסוימת לכיוון הבירה האוקראינית ▪ האמריקנים מעריכים כי בכוונת הרוסים לצור על העיר ▪ האו"ם מדווח שעד היום נהרגו בלחימה באוקראינה 549 אזרחים, 41 מתוכם - ילדים
|
|
|
מאות אזרחים נהרגו בהפגזות הרוסיות על ערי אוקראינה [צילום: יבגני מלולטקה, AP]
|
|
|
|
|
|
+זלנסקי: פוטין מבלף בעניין הנשק הגרעיני
|
|
00:03 11/03/22 | איציק וולף |
נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, טוען כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מבלף כשהוא מאיים על העולם בנשק גרעיני.
"אני חושב שזה בלוף. זה דבר אחד להיות רוצח. זה דבר אחר להיות מתאבד. כל שימוש בנשק גרעיני פירושו את הסוף לא רק עבור האדם שמשתמש בהם. אלא לכל מה שיכול להיות יקר. באופן עקרוני. חיים לאדם הזה", אמר זלנסקי בראיון.
|
|
|
|
+בנט הודיע על מבצע קליטת עולים ונמנע מלהזכיר את רוסיה
|
|
19:00 10/03/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
ראש הממשלה פתח את ישיבת ועדת השרים לענייני עליה וקליטה אשר דנה בצפי לעליית אלפי יהודים מאוקראינה ומרוסיה ▪ "צריכים להיערך ליום שאחרי קבלת הפנים. העולים יהיו זקוקים למקום לגור בו, למקומות עבודה, חינוך ובריאות"
(בנט ושרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, הערב בוועדת השרים [צילום: לע"מ])
|
|
|
|
+שרת האוצר של ארה"ב: המשק הרוסי ייהרס מהעיצומים
|
|
18:49 10/03/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
ג'נט ילן: מטרת העיצומים על האוליגרכים היא לגרום להם להביע את דעתם בפני פוטין ▪ "אני לא חושבת שמה שעושה סין מפחית משמעותית את הלחץ שגורמים העיצומים שהטלנו"
(ילן והרס באוקראינה. "מעשי הזוועה מתעצמים" [צילום: אנדרו הרניק ופיליפ דאנה, AP])
|
|
|
|
+יד ושם משעה השת"פ עם אברמוביץ'
|
|
15:19 10/03/22 | איתמר לוין |
יד ושם הודיע (יום חמישי, 10.3.22) על השעיית שיתוף הפעולה האסטרטגי עם המיליארדר הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ', לאחר שממשלת בריטניה הקפיאה את רכושו במסגרת העיצומים על אוליגרכים רוסים. אברמוביץ' היה אמור לתמוך בהעשרה ובהרחבה משמעותיות של פעילות המכון הבינלאומי לחקר השואה במשך חמש השנים הבאות, ובהקמת בניין חדש עבור המכון השוכן כיום בעיקרו בבניין ההנהלה של יד ושם - הבניין הישן ביותר במתחם.
(רומן אברמוביץ' [צילום: AP])
|
|
|
|
+לונדון יכולה לעשות הרבה יותר
|
|
14:59 10/03/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
בריטניה יכולה לעשות יותר אם ברצונה באמת ובתמים לטפל בבעיה העיקרית שבגללה הפכה לונדון למכבסת ענק של כספי אוליגרכים רוסים, אבל מסיבות כאלה ואחרות היא עדיין נמנעת מכך
|
|
|
שרת החוץ הבריטית ליז טראס [צילום: אוליבייה מאתיס/AP]
|
|
|
|
|
|
אוליגרכים קנו שם טוב בתרומות בארה"ב
|
|
1. ממשלת בריטניה הטילה סנקציות לא רק על רומן אברמוביץ׳, המחזיק גם באזרחות ישראלית ופורטוגלית. נכסיו של אברמוביץ׳ הוקפאו, נאסר עליו לקיים קשר עסקי אם אישים וחברות בריטיות, והוטלו עליו הגבלות תנועה. הוא מואשם ע"י הרשויות בבריטניה שבמשך שנים הוא נהנה מהטבות ופריבילגיות פיננסיות בשל קרבתו לנשיא פוטין.
|
|
|
|
|
לבלוגרים לאומנים בסין יש סיבה חדשה להתלהבות: מערכות תשלומים עולמיות. העיצומים על רוסיה הובילו אותם לגלות את מעלותיה של "מערכת התשלומים הבנקאית חוצת הגבולות" (CIPS), באמצעותה מבצעים הבנקים הסיניים תשלומים ברחבי העולם. חלקם אף טענו, כי היא יכולה לבוא במקום ה"סוויפט", המערכת הבינלאומית המתחילה לנתק בנקים רוסים מן התשלומים הבינלאומיים.
|
|
|
|
|
רוחות מלחמה נושבות בעולם. רוסיה פלשה לאוקראינה. המהדרין יאמרו 'פוטין פלש לאוקראינה'. בעולם המערבי, שבעקבות תאונה היסטורית מוזרה וטראגית מדינת תל-הביב נמנית עליו, מקובל שבמלחמה הזאת יש טובים ויש רעים וברור לכל במי צריך לצדד. הפגנות סולידריות עם אוקראינה בחיפה ובתל-הביב. תמונות נוגעות-ללב של פליטי-מלחמה אוקראינים משודרות בכל מקום ובכל זמן. האוקראינים אף מרשים לעצמם לקרוא ליהודי העולם להתגייס כמתנדבים בצבאם, נגד ה'צורר' הרוסי. ההשוואה בין פוטין להיטלר מוצפת בכל מקום, אבל אחרי נסיון של כשמונים שנה בהשוואות מהסוג הזה (שלגיטימיות רק כשהן נעשות על-ידי צד מסוים של המפה הפוליטית) קצת קשה להתרגש מכך.
|
|
|
|
|
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה תכנס אחר-הצהריים (יום ה׳, 10.3.22) את ועדת השרים לענייני עלייה וקליטה בראשותה, ובהשתתפות ראש הממשלה לדיון במסגרת מבצע ״ערבות ישראל״ לקליטת חרום של פליטים זכאי חוק השבות מאוקראינה.
|
|
|
|
|
באנטליה טורקיה הסתיימה פגישת שרי החוץ של רוסיה ואוקראינה, סרגיי לברוב ודמיטרו קולבה. השניים נפגשו לראשונה מאז פלישת רוסיה לאקוראינה, אך היא הסתיימה ללא הסכמות, ולא הביאה לתוצאות.
|
|
|
|
|
