|
|
האצה בעליית המחירים [צילום: בנק ישראל]
|
|
|
|
|
|
מגמת פיחות חד בהתפתחות השקל מול הדולר והסל
|
|
|
|
|
מדד המחירים לצרכן עלה במהלך שנת 2007 ב-3.4 אחוז, מעל לגבול העליון של תחום של יעד יציבות המחירים שקבע בנק ישראל. במחצית הראשונה של השנה שעברה עלו המחירים בקצב שנתי של 2 אחוז, ואילו במחצית השנייה הואץ הקצב השנתי ל-4.9 אחוז.
בנק ישראל טוען, כי התפתחות מדד המחירים לצרכן בשנת 2007 הושפעה מהעלייה הגדולה של מחירי האנרגיה והמזון בעולם, וכן מעלייתם של מחירי הדיור למרות ייסוף השקל - על-רקע המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית תוך הצטמצמות של עודף כושר הייצור. מדד המחירים לצרכן, בניכוי ענפי האנרגיה והמזון, עלה בשיעור נמוך ממרכז תחום היעד. הירידה של שער הדולר במהלך השנה, בגלל גורמים מקומיים ומגמות עולמיות, קיזזה חלק מהשפעת הגורמים שפעלו לעליית המחירים.
"קצב העלייה של מחירי האנרגיה והמזון בעולם גבר מאוד במהלך השנה, וגרם להאצת עלייתם של המחירים במדינות רבות", מנמק הבנק, "וכך עלו מדדי המחירים לצרכן בארצות הברית ב-4.1 אחוז, ובאירופה ב-3.2 אחוז". אך הנהלת הבנק המרכזי מוסיפה כי תהליך הצמיחה של המשק נמשך, תוך עלייה ניכרת בצריכה הפרטית, בהשקעות ובייצוא.
מספר המועסקים עלה במחצית השנייה של השנה שעברה בכ-4 אחוז, תוך ירידה של שיעור האבטלה ל-7.3 אחוז - והשכר הממוצע עלה ב-2 אחוז. עלות העבודה ליחידת תוצר עלתה גם היא, לעומת מגמת ירידה שהלכה והתמתנה בשנים הקודמות. נדגיש - כי מקור גידולו של התוצר היה גידול בתשומות - ולא בפריון.
"התפתחויות אלו", הוסיף הבנק, "מצביעות על התקרבות למצוי הניצולת של גורמי הייצור, והן עלולות להגביר את הלחץ לעליית המחירים. במהלך המחצית השנייה של השנה שעברה יוסף שער החליפין של השקל בכ-9.5 אחוז מול הדולר, ובכ-2 אחוז מול סל המטבעות. התפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר התאפיינה במגמת פיחות חד, שהחלה כבר במחצית השנייה של חודש מאי, התהפכה בתחילת אוגוסט למגמת ייסוף חד, אשר נמשכה עד סוף התקופה הנסקרת - וכל זאת תוך עלייה ניכרת ברמת התנודתיות של השער".
התחזקות השקל במחצית השנייה של השנה שעברה, הושפעה בעיקר ממגמת היחלשות הדולר בעולם, שהואצה באוגוסט על-רקע המשבר הפיננסי בעולם המערבי והשלכותיו על הכלכלה האמריקנית. זאת על-רקע הצטמצמות פער הריביות השלילי מול ארה"ב, המשך השיפור בתנאי היסוד במשק, שתמך בהתמדתן של ההשקעות הישירות בו, ועודף בחשבון השוטף - שלמרות ירידה בהיקפו צפוי להגיע ל-3 אחוזי תוצר. לאחר תהליך של הפחתת הריבית, שהחל ברבעון האחרון של 2006 ונמשך במחצית הראשונה של 2007, לנוכח סביבת אינפלציה נמוכה - העלה בנק ישראל את הריבית ברבעון השלישי בשיעור מצטבר של חצי אחוז, נקודת אחוז, לרמה של 4 אחוז.
"המשטר המוניטרי שבו פועל בנק ישראל", מסכם בנק ישראל, "חותר להשגת יציבות מחירים - המוגדרת כאינפלציה בטווח של אחוז אחד עד 3 אחוז לשנה".
