באוקראינה הייתה קהילה יהודית גדולה במשך כ-1,000 שנים. היהודים סבלו מרדיפות ופוגרומים והשיא היה בימי מלחה"ע השנייה כאשר אוקראינים רבים עזרו לנאצים בחיסול כ-1,600,000 יהודים. כעת, כאשר אוקראינים מביעים אכזבתם מהיותה של ישראל ניטרלית ודורשים ממנה להצטרף למתנגדי פוטין בפומבי ולשלוח ציוד מלחמתי ולא רק ציוד
הומניטרי כדאי לבקש מהם להתנצל תחילה על מה שעוללו ליהודים במשך כ-1,000 שנים ובשואה.
ההתיישבות היהודית מראשיתה באוקראינה
יהדות אוקראינה הייתה קהילה יהודית גדולה במזרח אירופה, באזור התואם לגבולותיה הנוכחיים של אוקראינה. אוקראינה הוקמה כישות מדינית נפרדת בתחילת המאה העשרים. אבל במשך כאלף שנים נחשבו היהודים שחיו בשטחי אוקראינה כיום לגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות, עד להשמדתה הכמעט מוחלטת במלחמת העולם השנייה.
דן שפירא קבע במחקרו ששמה הקודם של העיר קייב היה סמבטס. השם קייב ניתן לה על-ידי הכוזרים ופירושה בכוזרית היה Kui - גדת הנהר, ו-ev - יישוב. היהודים הראשונים התיישבו באוקראינה במאה ה-7 בתקופת השלטון הכוזרי. בקייב הייתה קהילה יהודית. ויש עדות על המשך קיומה בסוף המאה ה-10 כפי שמתברר מ"תעודת קייב" בה יש עדות שבקייב היה רובע יהודי. אלכסנדר קוליק הביא ראיות על התיישבות יהודים באוקראינה עוד לפני השתלטותה של רוסיה על האזור. כלומר, בתקופה הכוזרית. על-פי מחקרו היו יהודים בקייב וצ'רניגוב במרכז, בוולין במערב, בסוזדל בצפון מזרח וטמוטורוקן בדרום. מוצאם של היהודים שהתיישבו באוקראינה לפני הכיבוש הכוזרי היה מביזנטיון. קוליק הסתמך על כרוניקה מ-986/8 שבה מוזכרים יהודים כוזרים שבאו אל הדוכס ולדימיר כדי לשכנעו להתגייר.
חצי האי קרים, על-פי מחקרו של דן שפירא התיישבו יהודים בחצי האי קרים בחרסונס החל מהמאה השנייה לספירת הנוצרים כאשר האי נכבש על-ידי האימפריה הרומית ונוצרו יחסי מסחר עם ערי יוון, סוריה, פיניקיה ואסיה הקטנה. על-פי מסורת יהודית הוגלו לאי יהודים על-ידי הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא ב-135 לספירה. יהודים נוספים הגיעו לאי בעקבות גזרות דתיות שנגזרו בימי הקיסרים תאודוסיוס השני, יוסטיניאנוס הראשון ורומנוס לקפנוס על יהודים באימפריה הביזאנטית. באי נמצאו מצבות יהודיות עם סמלים יהודיים כמו שופר, לולב, מנורה ועוד. באי היו גם לא-יהודים שהיו "יראי אלוהים", כלומר אמצו את האמונה באל עליון אך לא התייהדו/התגיירו, עובדה המעידה על השפעה יהודית באי. כאשר חצי האי קרים נכבש על-ידי הכוזרים במאה השביעית היו בה יהודים.
בימי הביניים, תקופה בה סבלו היהודים מרדיפות דתיות במקומות מושבם, שימשה ממלכת הכוזרים מקלט לפליטים יהודים. הם התקבלו שם ברוב כבוד ומילאו תפקיד מכריע בהפיכתה של הממלכה הכוזרית לאימפריה כלכלית, צבאית ומדינית. לאחר התמוטטות האימפריה הכוזרית היו יהודים שברחו מערבה לאזור אוקראינה. פריצ'ק העריך שמספרם היה בערך 8,000.
ההיסטוריונים אלכסנדר קוליק, דן שפירא ויהודית קליק הגיעו למסקנה שהיהודים האשכנזים שהיגרו מזרחה מצאו באוקראינה קהילות יהודיות של דוברי סלבית. קוליק קבע שקייב הייתה המרכז המדיני והתרבותי של דוכסות רוסיה אבל הייתה שם קהילה יהודית במאה ה-10 ויש עדויות על קיומו של רובע יהודי בשנים 1124, 1146, 1151 ו-1113, כלומר לאורך המאה ה-12. קוליק הביא עדויות על יהודים מאוקראינה: משה מקייב שהיה תלמידו של רבנו תם והוא מוזכר גם בשו"ת של רבי מהר"ם מרוטברג, יצחק מרוסיה הוזכר במקורות אנגליים מהשנים 1180/82, והיה דובר רוסית ועברית. מקור רוסי העיד על נוכחות יהודים במחוז ווהלין באוקראינה, לרא"ש בטולדו היה תלמיד יהודי מרוסיה בשם סיני, מקור מ-1171 הזכיר סוחר יהודי מוולד ימיר, רוסיה שביקר בקלן,כרוניקה מ-1288 הזכירה יהודים המתאבלים על מותו של הדוכס ולדימיר. באזור טמוטורוקן היו יהודים בימי הביניים על-פי מקורות יווניים ויהודיים.
הארכיאולוג הרוסי אדוארד קראבצנקו מצא בעיר האוקראינית מריופול קברים ובתוכם חפצי אומנות כוזריים וכן כלי חרס שעליהם חרוטים סמלים יהודיים כמו מנורה. אבל יש חילוקי דעות לגבי המשמעות של הממצא. קוליק קבע שהחל מאמצע המאה ה-14 החל תהליך להישתנות הרכבן של הקהילות היהודיות באוקראינה כתוצאה מההגירה של יהדות אשכנז מזרחה. בהדרגה היהודים האשכנזים הפכו לרוב ועיצבו את אופיה של הקהילה היהודית בטריטוריה של אוקראינה.
יחסם של האוקראינים ליהודים
יהודי אוקראינה סבלו לאורך מאות שנים משנאת היהודים שהייתה נפוצה בקרב האוקראינים. האירוע הטראומטי ביותר התרחש בעת התקוממות הקוזקים ב-1648/9 בהנהגת בוגדן חמלניצקי נגד שלטון הכיבוש הליטאי-פולני. נתן נטע הנובר תיאר בסיפרו "יוון מצולה" את מה שעשו הקוזקים ליהודים: "רבים נהרגו על קדושת השם במיתות משונות ומרות. קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים, וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך, ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים, וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה, ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אימותם. והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהן. וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים ותפרו הבטן וקצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול חי מן הבטן. ותלו הילדים בדדי אימותם, וקצת ילדים חתכו בשפוד וצלאום אצל האש והביאום אל אימותם שיאכלו מהם. ולפעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם".
שיתוף הפעולה האוקראיני בחיסול יהודים בזמן השואה
שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק הביע את אכזבתו ממדיניות קליטת הפליטים האוקראינים על-ידי ישראל לנוכח הסיוע של אוקראינים ליהודים בתקופת השואה ואף עתר לבג"ץ. בניגוד לדעת השגריר אוקראינה מדורגת רק במקום הרביעי במספר האנשים המוכרים כ"חסידי אומות העולם" שהצילו יהודים בשואה, עם 2,515 אנשים שהוכרו עד 2015.
למרבה הצער טיעונו של השגריר הוא חסר בסיס מבחינה היסטורית. מלבד קומץ חסידי אומות עולם, רבים מהאוקראינים רדפו יהודים בשואה, הסגירו אותם לנאצים ואף רצחו אותם במו ידיהם. "ללא עזרה מאסיבית, היה לגרמנים קשה מאוד לרצוח כל כך הרבה", אומר ההיסטוריון עומר ברטוב. האיינזצגרופן בוצעו במקרים רבים בסיוע פעיל של האוכלוסייה המקומית. התושבים סייעו לערוך את רשימות היהודים, ואנשי משטרה מקומיים אף השתתפו לעיתים קרובות באקציות.
מספר היהודים שנרצחו על-ידי גרמנים בסיוע אוקראינים הגיע על-פי הערכות ל-1,600,000 האירוע הטרגי ביותר ארע בבאבי יאר כאשר כ-50,000 יהודים, ילדים, נשים, גברים וזקנים תושבי העיר קיוב חוסלו על-ידי הנאצים ביריות לתוך גיא ב-28 לספטמבר 1941. על-פי מרכז שמעון ויזנטל מינואר 2011 "אוקראינה לא ניהלה מעולם חקירה אחת נגד פושע מלחמה נאצי מקומי, שלא לדבר על תביעה נגד פושע שרצח יהודים בשואה".
לסיכום, כעם של פליטים אנו מחויבים מוסרית לעזור לפליטים האוקראינים. אבל, מומלץ לשגריר אוקראינה להמליץ בפני ממשלת אוקראינה להתנצל בפני העם היהודי על רצח יהודים בידי אוקראינים לאורך הדורות ועל שיתוף פעולה עם הנאצים בחיסול יהודים במלחה"ע השנייה, לפני שהוא בא בדרישות - לא בקשות - מישראל.
השתלטות על הרכוש היהודי
רכוש היהודים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם האוקראינים נבזז על-ידי שכניהם של היהודים שנרצחו. ממשלת אוקראינה לא חוקקה חוק שיאפשר החזרת הרכוש לצאצאים או פיצויים.