אדוארד השמיני בגד בבריטניה

אדוארד השמיני העביר לגרמניה הנאצית מידע אשר סייע להם לכבוש את צרפת ב-1940 ועודד אותה להפציץ את בריטניה – טוען סרט דוקומנטרי אשר ישודר בשבוע הבא (27.3.22) בערוץ 4 הבריטי. דיילי טלגרף מעיר, כי ידוע היטב שהמלך לשעבר, אשר קיבל את התואר "הדוכס מווינדזור", בילה זמן בחברת הנאצים, אבל הסרט החדש מגלה שהוא זמם לחזור למלוכה בעזרתם.

הסרט "אדוארד השמיני: המלך הבריטי הבוגד" מבוסס במידה רבה על עבודתו של ההיסטוריון אנדרו לואני, והוא מסתמך על מסמכי שלל גרמניים ומסמכים נוספים. אחד הממצאים הבולטים הוא המידע שהעביר אדוארד לגרמניה, ביודעין או לא. ערב הפלישה הגרמנית לצרפת התגורר אדוארד בפריז והיה קצין בצבא הבריטי. הוא ביקר בארמיה הצרפתית הראשונה ושלח ללונדון ארבעה דוחות על מצבה העגום – דוחות שנתקלו בהתעלמות.

אדוארד חלק את רשמיו עם ידידו שארל בֶּדוֹ, שאהד את גרמניה. כאשר החלה הפלישה הגרמנית (מאי 1940), הם תקפו בדיוק את נקודות התורפה עליהן הצביע אדוארד. ההיסטוריון ד"ר אד אואנס אמר לטלגרף, כי זמן רב היה חשד שפטפטנותו של אדוארד סייעה לגרמניה, אך עד כה לא הייתה הוכחה לבגידה מכוונת. לאוני הוסיף, כי התמונה הרחבה של המסמכים – כולל מכתב בגרמנית בו מודה אדוארד לאדולף היטלר על האירוח שלו ושל אשתו, וליס סימפסון – מלמדת על עומק אהדתו למטרות הפשיסטיות. לדבריו, אדוארד ידע ש-בדו הוא סוכן גרמני. ההיסטוריון פרופ' ג'יין רידלי אמר בסרט, כי אדוארד ידע שהמידע יגיע לגרמניה.

במהלך הפלישה נמלטו אדוארד וסימפסון לליסבון, שם המשיכו להתרועע עם סוכנים של גרמניה ואוהדיה. הוא נפגש עם נציגיה של ספרד הפשיסטית ובילה זמן בחברתו של הבנקאי ריקרדו סנטו, גם הוא אוהד של גרמניה. שגריר גרמניה בפורטוגל שלח מברק לברלין, ולפיו אדוארד אמר לסוכנים ספרדים: "תמשיכו את ההפצצות הכבדות כדי להכריח את אנגליה להסכים לשלום". על-פי אותו מברק, אדוארד סבר שלא הייתה פורצת מלחמה אם היה נותר על הכס, וכי הוא מורחק מאנגליה כדי שלא יוכל לקדם את "הידידים האנגלים של השלום".

לאחר זמן קצר מינה אותו וינסטון צ'רצ'יל למושל איי הבהאמה, כדי להרחיק אותו מאירופה. בדרכו לשם שלח אדוארד מכתב לסנטו, ולפיו הוא מוכן לחזור לאירופה. לדברי לואני, הדבר קשור ל"מבצע וילי" – התוכנית הגרמנית להשיב את אדוארד לכס המלוכה בראשותו של ממשל בובות בבריטניה לאחר כיבושה. עד כה נהוג היה לחשוב, כי אדוארד לא היה מודע לתוכנית.

רבים מן המסמכים עליהם מסתמך לואני היו גלויים מזה עשרות שנים, אך לא נחקרו. לאחרונה שונתה המדיניות של הארכיון המלכותי, שם הם מצויים, והחוקרים מקבלים כעת יותר גישה – מה שאפשר להגיע אל המסמכים. היסטוריון אחר אמר לטלגרף, כי לאוני מסתמך על טענות שהעלו מי שהיו עוינים לאדוארד וסימפסון. לואני אומר בתגובה, כי ספרו על אדוארד – אשר יתפרסם בעוד חודשיים – כולל 1,000 הערות שוליים, מבוסס כולו על מקורות ארכיוניים והוא בחן מכל הכיוונים את הטענות נגד אדוארד.