לקראת כנס הביטוח, בטיחות וניהול סיכונים בענף הבנייה, שמתקיים הערב (יום ג', 22.3.22) במעמד ביל קנטייר, מבכירי ענף ביטוחי הבנייה בעולם, הצבנו את נושא התאונות בענף הבנייה בתור נושא מרכזי, כולל הצגת מחקר שבוצע על-ידי הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בן-גוריון, באמצעות מהנדס עובד קימה וראש הפקולטה הפרופסור יגאל שוחט.
פרסום זה מאשש ברמה האקדמית את מה שכולנו כבר יודעים - מדינת ישראל הינה מהמובילות בעולם במספר התאונות ביחס לנפש ובכמות הנפגעים.
אדגיש כי כסוכנות ביטוח ותיקה המתמחה בתחום הבנייה, נושא התאונות המתרחשות מדי שנה במאות אתרים ברחבי הארץ, מטריד אותנו כל העת, הן ברמה המוסרית של אובדן חיי אדם, פציעה ונכות של עובדים רבים אחרים וכן פגיעה ברכוש, ובדיעבד - פגיעה קשה שלא לצורך בחברות בנייה רבות, במוניטין שלהן, לעתים ברישוי ובסיווג שלהן וכתוצאה - נזק לעניין קידום ביצוע פרויקטים בשוק הדיור בכלל.
על-פי הסטטיסטיקה היבשה, מדי שנה נהרגים כ-45-40 עובדים בענף ועוד מאות נפצעים קשה והופכים לנכים. מציאות זו גורמת הן לענף הבנייה והן למשק הישראלי נזק כלכלי בל יתואר. יתרה מכך: על-פי ממצאי מחלקת המחקר של "איציק סימון סוכנות ביטוח לענפי הבנייה", מתברר גם כי קיים קשר ישיר והדוק בין התאונות לבין האורך הממוצע של השלמת פרויקט בנייה במדינת ישראל, כ-33 חודשים, כפליים ויותר ממה שמקובל במדינות מערביות אחרות.
מעבר לעובדה הידועה כי חלק נכבד מהתאונות קורות בשל העדר פיקוח באתרים, העדר אכיפת נוהלי בטיחות בסיסיים דוגמת ריתום ברתמת מגן וחיבורה לנקודת עיגון בעת ביצוע עבודות בגובה, חבישת קסדה וכיו"ב, ממצאי המחקר של קימה ושוחט מעלים גם זווית מעניינת נוספת, הקשורה במישרין גם לנושא הביטוח: מסתבר כי אחוז התאונות הולך ועולה באופן יחסי ככל שמדובר בחברות קטנות ובינוניות.
"כמעט תאונה"
ובמילים אחרות, בניגוד לדעה המקובלת כי תאונות מתרחשות יותר באתרים גדולים של חברות מובילות (זאת עקב הנטייה לפרסם תאונות אלה הרבה יותר, כפי שקרה לדוגמה לאחרונה במגדל יוקרה הנבנה בשיכון בבלי שבצפון תל אביב), הרוב הגדול של הנפגעים, הינו באתרים קטנים יחסית, המרוחקים מאור הזרקורים, ובמקרים רבים מדובר בחברות בנייה שכלל אינן מוכרות לציבור הרחב.
במטה הבטיחות של התאחדות בוני הארץ, הבינו את הבעיה המחמירה והולכת, והם משתפים כיום פעולה עם חברת "צומת בטיחות" שאנשיה הינם טייסי חיל-האוויר לשעבר, בניסיון למגר את התופעה בשיטות מתוחכמות באמצעות הענקת "כוכבי בטיחות" מדורגים גם לאותן חברות קטנות ובינוניות שייקחו חלק בהכשרה ובתוכנית, יקפידו על תרבות הבטיחות שגובשה על סמך ניסיונם של הטייסים בהפחתת שיעור התאונות בחיל-האוויר, יקפידו על נוהלי הבטיחות, ידגישו את האחריות האישית של כל עובד או מנהל לשלומו ולשלום חבריו וימנו מנהלי עבודה מקצועיים ואחראים, כולל ריענון נהלים יומיומי ותחקיר של כל "כמעט תאונה".
הדרך לגיוס חברות הבנייה להשתתפות בתוכנית איננה קלה, והדרך עוד ארוכה (גם אנשי מטה הבטיחות ותוכנית הכוכבים ייקחו חלק בכנס ויציגו את משנתם). מנגד, נראה שבשל הגידול החד בהיקף הבנייה בישראל, מטבע הדברים תופעת התאונות באתרי הבנייה עשויה רק להחמיר עוד יותר במהלך השנים הקרובות. לאור המגמה לקדם מאות רבות של פרויקטים "קטנים" בהתחדשות עירונית, מה שסביר להניח, יגדיל עוד יותר את מספר החברות הקטנות והבינוניות שיהיו שותפות למלאכת בניין הארץ.
ונקודה מעניינת נוספת עולה מהמחקר של אוניברסיטת בן-גוריון: מתברר כי אחת הסיבות לכך שישראל ממוקמת במיקום גבוה, ולא מחמיא בעליל, בכמות התאונות לנפש, הינה האקלים הים תיכוני החם המתיש את העובדים ומנהלי העבודה באתרי הבנייה, וגורם לאחוז גבוה של תאונות מזה המקובל במדינות "קרות" יותר דוגמת אירופה.
