הרצח בב"ש - ממחדלי השלטון

לאחרונה פשטו כוחות הביטחון על מאחזים בבנימין והחריבום חורבן גמור. בחומש התייצבו שליחי המנהל האזרחי על-מנת למפות המקום לפני החרבתו, אזרחים רבים בהתיישבות קיבלו דרישה מהרשויות להפקיד את נשקם ולמרבה החרפה ראינו השבוע כיצד בחור יהודי שחיסל רוצח ערבי זוכה ליחס משפיל ומבזה משוטר בתחנת באר שבע. מה קורה פה?

לפני שנים הרבה "נתפס" בנימין נתניהו בעדשת המצלמה והוקלט כשהוא אומר לרב כדורי שהשמאל "שכח מה זה להיות יהודי". נתניהו ספג ביקורות קשות מקיר לקיר (הקירות בבית החונטה המשפטית/תקשורתית היא היא השלטת האמתית במחוזותינו) והוא הוקע כמסית ומדיח, כמחרחר ריב, כאויב העם כמעט.

אלא שכבר באותם ימים התחולל כאן מאבק, שהעצים מאוד בשנים האחרונות עד כדי היותו לסיבה וגורם להתרחשויות רבות בחיינו כאן בארצנו - מאבק על זהותה היהודית של המדינה. לקמן אמנה מתי מעט דוגמאות להמחשת פעולות מוסדות השלטון (כאמור, בעידודה ובתמיכתה של החונטה המשפטית/תקשורתית) שבכולן יש כדי לפגוע בזהותה של המדינה היהודית בדרך להפיכתה חלילה למדינת כל אזרחיה.

- לראשונה מאז קום המדינה מכהנת בקואליציית השלטון מפלגה ערבית שהיא שלוחת התנועה האיסלאמית.

- מדינת ישראל מכשירה בנייה לא חוקית של הערבים בהיקפים חסרי תקדים - רבבות בתים שלגבי רבים מהם קיימים צווי הריסה משפטיים (חלוטים).

- גירוש יהודים והחרבת מאחזים ברחבי הישו"ב (יהודה שומרון ובנימין) תופס תאוצה גוברת.

- למרות הסכנות הוודאיות מוצרים צעדי מתיישבים, מחרימים להם כלי נשק ובפועל מסכנים את חייהם.

- מערכת המשפט מתייחסת בסלחנות מופלגת למחבלים ערבים ומטילה עליהם עונשים מגוחכים.

- כוחות השמאל האנטי יהודים זוכים לעדנה עת מאפייניה היהודיים של המדינה נרמסים ברגל גסה, צעד אחר צעד. כך בעניין תחבורה ציבורית בשבת, כך בענייני כשרות, כך בענייני גיור, כך בניסיון להחדיר חמץ לצה"ל בפסח, לכפות על הכנסת חמץ לבתי חולים ועוד.

- מדיניות הגירה פושעת מחדירה לתוכנו גויים רבים מספור כאשר תקוות הפועלים להבאתם היא לזכות בקולות נוספים ביום הבחירות ובכך לשמור על כוח פוליטי שיאפשר חיסולה של מדינת היהודים ככזו.

- משאבי המדינה היקרים (עשרות מיליארדים!) מועברים לגיס החמישי הערבי הזוכה לחיבור בניה לא חוקית לחשמל, להשקעה בתשתיות, לכבוד ויקר. באותה עת ממש מורעבת ההתיישבות הצעירה, בתים ומאחזים מוחרבים, חשמל אין ומתקיימת הפקרות ביטחונית שתוצאותיה הקשות לפנינו.

חיילים ושוטרים היורים במחבלים נחקרים במצ"ח ובמח"ש כאשר סירוס יכולתם ורצונם כפי שצריך הולך וגובר. מנגד פורעים ערבים מקבלים יחס סובלני ומלטף מהרשויות, פעמים רבות לא נעצרים כלל, לעתים נחקרים ובאותם מקרים מועטים בהם הם מואשמים - העונשים מגוחכים עד כאב.

עד כאן.

הפשיעה והטרור הערבים מכים בכל אתר ואתר. רצח, פרעות, שוד רכב על אם הדרך, פרוטקשן ואיומים על בעלי עסקים, גניבה מבסיסי צה"ל (לאור יום ולעתים אל מול חיילים מסורסי יכולת תגובה), נהיגה פרועה בכבישי ארצנו וגרימת מוות ופציעות בתאונות רבות, רצח בתוככי החברה הערבית פנימה ועבריינות קשה, עבירות רכוש רבות מספור, חסימת צירי תנועה וידויי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי רכב של יהודים ועוד העבירות רבות.

זוכרים את טרור ה"טיק-טוק" בתקופה שלפני הפרעות של הערבים ברחבי ארצנו, בעיקר בערים המעורבות? ערבים צילמו עצמם מכים יהודים תמימים, מחטיפים להם סטירות, מפילים אותם ארצה ובועטים ומכים - טרור זה המחיש היטב כיצד ההעזה של הערבים הולכת וגוברת, החוצפה בשיאים כמותם לא ידענו, ההרתעה והמשילות ברמה הנמוכה אי-פעם והבוז אותו רוחשים לנו הערבים החיים כאן רב ועצום. רואים הערבים את חידלון השלטון וחשים כי הם הם אדוני הארץ.

כל מה שתואר לעיל נוטע בלב האויב הערבי מבית (וככל הנראה גם מחוץ לגבולות המדינה) את התחושה שסופה של מדינת היהודים קרב. התנהגותם הכוחנית ולעתים הרצחנית משקפת תחושה זו ואנו נאלצים פעם אחר פעם לחרוק שיניים אל מול עוולות השלטון, לכבוש גאוותנו, להתמודד עם רגשות תסכול וכאב וכן, למרבה האסון, גם לקבור את מתינו.

יש התולים המצב שתואר בחבלי משיח ובאם הם צודקים כי אז קרובה ככל הנראה הגאולה, אלא שעל אוהבי העם והארץ מוטלת החובה למחות נגד המתרגש עלינו, להתריע על הסכנות ולפעול כמיטב יכולותינו על-מנת לחזק הזהות היהודית בקרב עמך ישראל ובמדינת ישראל היא מדינת היהודים.