|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
פליטים מאוקראינה [צילום: יוסי זליגר/פלאש 90]

על חוו"ד של פרופ' יובל שני בעניין פליטי אוקראינה

החשיבה הישראלית הלאומית גלשה בחומש האחרון לחד-ממדיות שמקורה בויכוח הציבורי הסוער והשגוי שהתפתח כאן בין "ימין" ו"שמאל" העוסק למעשה בשאלה האמיתית שעל הפרק: - שימור ההגמוניה הישנה המתגלמת "בעליונות המשפט על הדמוקרטיה" לבין החלפתו בהגמוניה חדשה "המחזירה לגדולתה את הדמוקרטיה ואת השלטון לידי העם". בסערה זו נשכחו שני נושאים קריטיים: עם-ישראל ומדינת-ישראל: קיומם, ביטחונם, זהותם, התפתחותם ואופיים. סוגיית הפליטות מהדהדת את הוויכוח הנ"ל וחוזרת על אותה שגיאה
28/03/2022  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   תגובות

כדרכם של פרופסורים שמנתקים עצמם מן המציאות ועוסקים בתרגילים לוגיים תאורטיים, גם חוו"ד זו1 שייכת לתחום המסמכים שבלשון המעטה אין בהם תועלת מעשית ואקטואלית. יש בה אולי תועלת פופולרית המחניפה לדעת חלק מהציבור אולם אין היא מתאימה למציאות הישראלית הכוללת מאחר שהשאלה העיקרית איננה משפטית אלא סוגיה של מדיניות לאומית ומדיניות בט"ל.2

במקרה של מחלוקת קיצונית בין המדיניות הלאומית המוסמכת לפרשנות משפטית המעדיפה מחויבות פורמלית שמקורה באמנה העומדת בסתירה לאינטרס לאומי מובהק, הדרך הראויה היא להשתחרר מהחובה המשפטית הפורמלית ע"י פרישה או השעיית השותפות באמנת הפליטות.3 הרעיון שבעולם עויין וחד-צדדי ישראל "תסנדל" עצמה ע"י חתימה על אמנות שהארגון או האירגונים היוזמים אותן משתמשים בהן כשוט נגד אינטרסים ישראלים, היא רעיון נפסד. אומנם לא כל מקרה מחייב צעד דרסטי מעין זה ויש מקום להתדיינות משפטית ולניסיון לשנות את הפרשנות העויינת, כל עוד הארגון נוהג בהגינות וחוסר אפליה.

בגישה הגורסת בחתימה על אמנות בינלאומיות, ישראל אינה מוותרת על ריבונותה, אך מוכנה לגלות מידה גדולה של גמישות ושותפות בינלאומית לטובת הכלל (Common Good) בהנחה שהיא אינה ניזוקה מכך בדרך כלל יותר מאחרים, יפי המעשה שווה את "הסיכון". כשאין זה המצב, נדרשת ההחלטה לשיקול דעת מחודש.

חובתה הראשונה של מדינת ישראל היא לאזרחיה ולאינטרסים שלהם. מדיניות הגירה לאומית אינה נגזרת מאמנות בינלאומיות, אך אפשר שתתחשב בהן כל עוד לא הפכו אמצעי ניגוח כלפיה. הסכמים בינלאומיים אינם באים במקום ולעולם אינם אמורים להחליף את מגילת הזכויות של אזרחי ישראל המגולמת במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של המדינה. דמוגרפיה לאומית היא מיסודות העוצמה של כל מדינה ואחד השיקולים החשובים לביטחון הלאומי שלה, וכך יש לנהלה.

הסכמים בינלאומיים סבירים קובעים סייגים למחויבויות המדינתית הנגזרת מהם, באשר שום מדינה אינה מוותרת על ריבונותה בחתימה על הסכמים בינלאומיים ואינה רשאית לאשרר הסכמים כאלה ללא אישורם המוקדם במשאל-עם. כמו-כן חשוב שאם לא ניתנה לכך תשומת הלב הראויה עד כה, יבחן הדבר מחדש על-רקע אירועי אוקראינה ע"י משרד המשפטים והכנסת ויתוקן לאלתר מיסודו.

מובן גם שאין לקבל מצב בו ניצבים מול מוסדות המדינה אזרחים ומי שאינם אזרחים במעמד של בעלי זכויות שווים, אלא אם כך קובע חוק-יסוד לפחות. בכל מקרה חובה על מדינת ישראל להעדיף את אזרחיה, כפוף למגילת זכויות היסוד לחוק ולשיקולי הבט"ל ולפעול כך כשהיא נמצאת במחלוקת עם רשויות חיצוניות אחרות. חובות וזכויות אזרח וחובות המדינה כלפי אזרחיה הם מיסודות הקשר וההצדקה לעצם קיום המדינה. זכויות הפרט של אזרח המדינה אינן יכולות להיות פחותות מזכויותיהם של זרים, משום שאלה אינם נושאים בחובות האזרח במלואן. לפיכך, אם יושוו ובוודאי אם יועדפו בזכויותיהם על פני אזרחים, תיווצר בכך אפליה של המדינה כלפי אזרחיה, דבר שאינו מתקבל על הדעת; הדבר שקול לבגידת המדינה באמון אזרחיה.

בפני אזרחי אוקראינה או אזרחי מדינות אחרות הקשורות בהסכמי פליטים שאינם זכאי חוק השבות ואינם מגיעים לישראל ישירות מאוקראינה (או מדינה אחרת) אלא דרך מדינה שלישית, פתוחות דרכי מילוט אחרות והם אינם חייבים להגיע לישראל דווקא. קביעת זכותם לעשות כן נמצאת בידי ישראל בלבד מתוקף ריבונותה.

הרעיונות המנחים בשאלת הפליטות וקליטת פליטים בישראל אינם דמוגרפיים והומניים גרידא. אלה אף נוגעים לאופי ולאיכות חיי האזרחים במדינה, כאשר ברור שאיכות זו מושפעת מריבוי המהגרים (עולים) המגיעים גם מתוקף חוק השבות. לסוגיה זו אף פן ביטחוני והשלכות כלכליות ודמוגרפיות ישירות ועקיפות, הנובעות ממשמעויות של קליטת זרים והשתלבותם בחברה המקומית כנכס או כנטל. שאלת ההרמוניה הלאומית, הסולידריות וביסוס ישות יהודית משוקמת במדינה אחרי 2000 שנות גלות - אינה פחות חשובה, אלא כאשר מדובר בשיקולי שימור קדושת החיים ממש.

אין בסוגיית הפליטות האוקראינית שום ייחוד המכתיב הענות לה בהעדפה מובהקת על כל פליט אמיתי ממקום אחר. "הפופולריות" של המקרה דנן נובעת בין היתר מהעובדה שבישראל ישנם לא מעט יהודים יוצאי אוקראינה ולהם סנטימנט טבעי למדינת המוצא או למי שנותר בה לאחר שיצאו ממנה. בראייה לאומית שיקול זה, בנוסף לפוליטי (פרו-מערבי) לא אמור לגבור על שיקוליה המהותיים האחרים של ישראל. מולם על ישראל להציב גם את השיקול הביטחוני מול רוסיה ואת החשבון ההיסטורי שלנו עם אוקראינה, שעושה מאמץ ניכר לטשטשו בימים אלה לטובת אינטרסיה היא.

דברים אלה אינם מהווים פרשנות משפטית אלטרנטיבית לפרשנותו של פרופ' שני, אלא טיעון הגורס שפרשנות משפטית היא שיקול אחד בלבד מתוך מכלול שעל ישראל כמדינה ריבונית לעשות בנושאי הגירה ופליטות. בנוסף, פופוליזם הומניסטי עשוי להיות מעילה באמון הציבור, בבוחננו את המדיניות הלאומית מזווית משפטית בלבד או בעיקר.

הערות

1. המכון הישראלי לדמוקרטיה - 24.3.2022, פורסם לראשונה ב-12N.
2. גם אם נתפס לרגע לאשמות השווא שמשמיע הפרופ' הנכבד בפתיחת מאמרו, בדיקה קלילה של הדברים מעידה שאין בהם שום ממש. א. בחינה יחסית של מהלכי ישראל מול מהלכי הקהילה האירופית מראה שעל-פי יחסי התושבים בין שתי הישויות צריכה ישראל לקלוט כ-70,000 נפש מתוך 3.5 מיליון הפליטים שברחו עד כה. ומאחר שאומדן קליטת העולים הוא לפחות 100 אלף, אין על מה להלין. על-פי מבחן השטח, גודלה של אירופה הוא פי 17,300 גדול יותר מזה של ישראל. לפי יחס זה צריכה ישראל לקלוט כ-202 פליטים ועברה זאת כבר פי 50! כלומר ישראל לא רק קיימה את חובתה, אלא שהטיעון מופרך גם מסיבות אחרות – רוב המדינות החתומות על אמנת טרם נקפו אצבע. כלומר: הסיפור איננו ישראל, אלא כותב המאמר המקורי. מאחר שאינני דוגל בגלובליזציה כצורת חיים אנושית מועדפת אלא בהסדר של מדינות לאום, הדיון האמיתי נמצא בכלל "במגרש" אחר.
3. סוגיה בעלת אופי דומה קיימת גם בחוקי המלחמה של אמנת ז'נבה, שגם בה הצליחה ישראל לסנדל עצמה משיקולי תדמית למדיניות בפועל הגוררת אבידות בהרוגים ופצועים מפני שלא השכילה להבחין כראוי שאירגוני טרור אינם מדינות ואינם זכאים ליהנות מזכויות אמנת ז'נבה, שהם עצמם אינם מקיימים.

תאריך:  28/03/2022   |   עודכן:  28/03/2022
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על חוו"ד של פרופ' יובל שני בעניין פליטי אוקראינה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
משפטן ותיק
2/04/22 21:15
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האוקראינים של 2020 אינם אחראים לפשעי הדורות הקודמים. אבל, החברה האוקראינית נדרשת לבדק בית של מיהם גיבוריה הלאומיים ועליהם להתנצל בפני עם ישראל על מה שעוללו להם אבות אבותיהם. מבדיקה שערכתי התברר לי שכמה מהגיבורים הלאומיים של אוקראינה שעל שמם נקראים רחובות ופסלים שלהם מוצבים בכיכרות הערים אחראים לפוגרומים ולרצח אלפי יהודים. ישראל מגישה לאוקראינה עזרה הומניטרית ואף הקימה בית חולים שדה ליד לבוב. הגיע הזמן שממשלת אוקראינה תפעל לחיסול ההנצחה של פושעי מלחמה אלה לאות הוקרה למדינת היהודים על עזרתה.
המלחמה העקובה מדם והמתמשכת באוקראינה המשיכה להעסיק השבוע את העולם, כולל אותנו, לצד הפיגוע הנורא בבאר שבע והפסגה המשולשת של מנהיגי ישראל, מצרים ואיחוד האמירויות. הפליטים המשיכו וממשיכים להגר בהמוניהם מהערים החרבות שלהם למקומות אחרים באוקראינה ולמדינות השכנות, ומקצתם הגיעו וממשיכים להגיע לארץ. בדרך, חלק מהם פגשו את המתנדבים הישראלים, שהגיעו לשם על-מנת לסייע להם. כדי להוציא את הסיוע הזה לפועל לא מספיקים לב חם והמון רצון טוב, יש צורך גם בלוגיסטיקה. זו מתבססת במידה רבה על החדשנות והטכנולוגיה שמביאה אתה אומת הסטארט-אפים שלנו.
בפרק י"א בספר ויקרא בפרשת "שמיני" מקבל עם ישראל פעם ראשונה את דיני הכשרות - "דַּבְּרוּ עַל בְּנֵי יִשְׁרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ ..."(פס' ב). בהמשך ניתנו אפיונים אילו בעלי חיים על הארץ ובמים מותר לאכול "וְאֶת זֶה לֹא תֹּאכְלוּ..." (פס' ד').
ביקורת על סכנת ביטול המקצועות ההומניסטיים בבגרות - הכנו אם כן מחברות ועטים ורשמנו את הרצאותיהם והרגשנו את עצמנו צומחים להיות מדענים במדע הארכיאולוגיה נפוחים מחשיבות עצמית לא פעם דלקו המנורות עד מאוחר בכיתתנו, שם עיינו בספרי ההיסטוריה ולמדנו את התרבות החומרית של העמים שחיו בכנען
28/03/2022  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
שני הפיגועים בחדרה ובבאר שבע מסמלים את כניסתה של מערכת הביטחון בישראל לתקופה קשה של כמה שבועות להתמודדות עם הטרור. בינתיים הצליח הטרור הדאעשי להרוג בתוך שבוע ימים 6 אזרחים ישראלים בשני פיגועים במרכז ישראל, נראה כי ארגון דאעש, שהצליח להפתיע פעמיים את ישראל, מנסה להחזיר את הטרור לערי ישראל, הארגון לקח רשמית את האחריות לפיגוע בחדרה למרות שעדיין לא ברור אם המחבלים שעשו את הפיגועים עשו אותם מיוזמתם לאחר שאימצו את האידיאולוגיה של הארגון או על-פי הנחייה מפורשת של מפקדת הארגון.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il