כמעט עד עוין: סיכום הדרמה במשפט נתניהו

1. הסבר על הדרמה שהתחוללה היום (29.3.22) בבית המשפט. כפי שאמרתי כאן ביומיים הראשונים לעדותו של שלמה פילבר, הוא ניסה לרקוד על שתי החתונות: גם לא לחזור בו מעדותו וגם לא להזיק יותר מדי לבנימין נתניהו (גם אמרתי שהוא כנראה לא יוכרז כעד עוין, ומבחינה מעשית טעיתי). כדי לעשות זאת, הוא אישר את דבריו במשטרה - ואז הוסיף עוד פרטים, הבהרות ויכוונון של עוצמת האמירות. הפתרון של התובעת, עו"ד יהודית תירוש, היה לנהל מעין חקירה נגדית: ללחוץ אותו שוב ושוב, ואז לרענן את זכרונו מתוך חקירותיו, לקבל את אישורו לאותן אמירות - וחוזר חלילה.

מבחינתה של תירוש, הסאה גדשה כאשר הגיעה העדות למידע שמסר (ולא מסר) פילבר לדינה זילבר, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כאשר זו בחנה את ניגודי העניינים של נתניהו מול שאול אלוביץ. זילבר קבעה, בתגובה לדוח מבקר המדינה בנושא, כי נתניהו פעל בהתאם להמלצות גורמי המקצוע ולא היה בה פגם. זהו מסמך חשוב מאוד מבחינת ההגנה, בעוד התביעה טוענת שזילבר לא קיבלה את כל המידע הרלוונטי ולא ידעה מה באמת מתרחש. לכן, אם פילבר מאשר שהיחסים הבלתי-תקינים עם בזק ומעורבותו של נתניהו בהם הוסתרו מעיניה של זילבר - זהו חיזוק לעמדת התביעה.

בחקירתו אמר פילבר, כי לא חשף בפני זילבר את הערוץ החשאי שניהל מול אלוביץ ומנכ"ל בזק דאז, סטלה הנדלר, משום שחשש שהדבר יפגע במשרד וישפיע על חוות דעתה, והודה שההתנהלות הייתה בלתי תקינה. אבל כאשר נשאל היום מדוע לא סיפר על כך לזילבר, הוא השיב: "לא סיפרתי איך אני עובד, אמרתי באלו סוגיות אני מטפל. זה לא עניין שלהם. אני לא ידעתי על ניגוד עניינים. לא ידעתי על אלוביץ-נתניהו. אני יודע שאני נותן לבזק עדיפות מסוימת. שיטת העבודה שלי לא נראתה דרמטית". פילבר לא חזר על החשש מפני השפעה על חוות הדעת של זילבר ועל הכרתו בזמן אמת בכך שהיחסים בלתי תקינים.


2. הפסקת מונחים. "עד עוין" הוא מושג המופיע בסעיף 179 לחוק סדר הדין הפלילי: "קבע בית המשפט, כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עוין לאותו בעל דין - בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר - רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו הייתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים".

מבחינה פורמלית, מדובר על סדרי הדיון. חקירה ראשית מנוהלת בשאלות פתוחות ("מה עשית"), בעוד בחקירה נגדית ניתן להציג שאלות סגורות ("האם עשית כך וכך"). בחקירה הראשית אסור להציג שאלות מדריכות, בחקירה הנגדית זה ניתן. בחקירה הראשית לא מציגים סתירות בגרסאות, בחקירה הנגדית כן עושים זאת. מבחינה מעשית, זוהי אמירה של מי שהביא את העד: הוא בעייתי; וזוהי הקדמה לבקשה להעדיף את דבריו בחקירתו במשטרה (אם הייתה כזאת), על-פי סעיף 10א לפקודת הראיות.

אין קשר ישיר בין מעמד של עד מדינה לבין הכרזה על עד עוין. הפרקליטות מחויבת להסכם, כל עוד עד המדינה עומד בו - בעיקר מעיד בבית המשפט על הדברים שסיפר בחקירתו. אם הוא הופך לעד עוין, אין זה אומר שהוא מפר את ההסכם. לכן, אם פילבר היה מוכרז עד עוין, הפרקליטות לא הייתה מבטלת אוטומטית את ההסכם ומעמידה אותו לדין. אבל להכרזה כזו יש משמעות בהחלטה האם לבטל את ההסכם ובהגנה עליה בפני בית המשפט: הנה, בית המשפט הסכים שהעד פועל נגד האינטרס של המדינה - והרי זוהי הפרה ברורה של ההסכם.


3. ההגנה התנגדה נחרצות להכרזה על פילבר כעד עוין, משום שלא רצתה קביעה של בית המשפט ולפיה דבריו בעדותו עוינים את התביעה. קביעה זו תקל על התביעה לשכנע בהמשך את בית המשפט להעדיף את דבריו של פילבר בחקירתו במשטרה, הנראים מזיקים מאוד לנתניהו ואלוביץ. לטענת ההגנה, אם פילבר עוין למישהו - זה לנאשמים. בועז בן-צור וז'ק חן ניצלו את ההזדמנות כדי לטעון, שבפועל תירוש ממילא מנהלת חקירה נגדית, או לפחות שעטנז של ראשית ונגדית.

גם השופטים לא ששו להכריז על פילבר כעד עוין, משום שמדובר בצעד דרמטי - לפחות מבחינה הצהרתית - ומאז היום הראשון של הדיונים בתיק, הם משתדלים לנהלו על מי מנוחות ובלי החלטות מסעירות. לכן, היה להם פתרון ביניים: תירוש תוכל לחקור את פילבר בחקירה נגדית בלי שום מגבלות, אך בלא הכרזה רשמית על עד עוין. כך נעשה.


4. הייתה גם עדות. רוב הזמן הוקדש ליחסיו של פילבר עם חברת בזק ובכיריה - הבעלים שאול אלוביץ, המנכ"ל סטלה הנדלר והשתדלן אלי קמיר. תירוש ביקשה להראות שהללו קיבלו מפילבר יחס מועדף: קו ישיר לתלונותיהם ובקשותיהם, אוזן קשבת לדרישותיהם והצעותיהם, מידע מוקדם מתוך המשרד, פגישות בלתי שגרתיות.

פילבר אישר שחלק משמעותי מהתנהלותו היה חריג, אך לא היה מוכן לומר שהנחייתו של נתניהו - ללכת לקראת בזק - הייתה הגורם היחיד לכך. לדבריו, הוא עצמו רצה לעבור למסלול של הידברות עם בזק כדי לקדם את הרפורמות בענף, וההנחיה של נתניהו הייתה מניע נוסף - שלעיתים היה הראשי ולעיתים היה המשני. התביעה תשים את הדגש על הנחיית נתניהו ותאמר שבלעדיה פילבר לא היה נוהג בצורה כה בוטה; ההגנה תשים את הדגש על מדיניותו הכוללת. התביעה תאמר שפילבר העניק לבזק יחס מועדף; ההגנה תצטט את דבריו לפיהם ההחלטות בסופו של יום היו מקצועיות.


5. בתחילת היום סיפר פילבר על פגישה מסתורית-משהו בין בנימין נתניהו לבין גורם זר עלום שם, אשר הוצג בפניו לא בשמו אלא רק כמי שמתעניין ברכישת השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות. לדברי פילבר, לבקשתו של נתניהו הוא הציג - בפגישה שהתקיימה משום מה בווילה של המפיק משה אדרי בקיסריה, הסמוכה לזו של נתניהו - את מפת התקשורת הישראלית ולאחר מכן תיאם פגישה דחופה בין נתניהו לאלוביץ.

הפגישה הזאת מתווספת לתמונת עיסוקו הנרחב של נתניהו בתקשורת (המדיה) ונסיונו להשפיע על תכניה - במקרה זה, בדמות הוצאת ידיעות אחרונות מידי נוני מוזס. האם בזה צריך לעסוק ראש ממשלה? ודאי שלא. האם זה פלילי? קרוב לוודאי שלא. ומה הקשר של אלוביץ לזה? הוא הבעלים של אתר וואלה, מתחרה משמעותי של ynet. סיפור עמום, כמו התאורה ששררה בווילה על-פי תיאורו של פילבר.

ציטוט היום

"אני חושב שבמקום לעמוד על דוכן העדים, מגיעה לי מדליה ממדינת ישראל, כי היום כולם מאמצים את מה שאמרתי אז". (שלמה פילבר).