קליטת פליטים ואזרחות במדינת היהודים

דומה כי לאט-לאט, בשל לחצים של ערביי ישראל ומפלגות השמאל, אנו שוכחים כי מטרה מרכזית בהקמת המדינה היא ליצור מדינה יהודית אחרי מאות ואלפי שנים בהן גלה העם וחי במאות מדינות ללא ארץ מולדת, או אם תרצו: ללא מכורה, כשהוא נתון לחסד או למשיסה. המדינה קמה אחרי רצח-עם מכוון על-ידי מדינה וצבא מאורגנים שלא היה כמוהו בתולדות האנושות ואשר עמנו לא ידע כמוהו ועלה במספר הנרצחים על הרציחות ההמוניות בעת הכיבוש הרומי ודיכוי המרידות. אם אומות העולם בכלל, והיהודים בפרט, לא הבינו כי אין כל הגנה לעם ללא מולדת ואין מי שישמור ויגן על עם בלעדיה, הנה אחרי רצח שליש העם היהודי בשואה כבר הבינו כולם בעובדה זו, באיחור כה נורא.

אכן ארץ ישראל לא הייתה ריקה מאדם. בדרך הטבע חדרו אליה שבטים ומשפחות מכל הסביבה. היו שליטים זרים שהביאו לארץ במכוון בני עמים אחרים והתישבו בה שומרונים, אדומים, ארמים, ערבים, ארמנים, צ'רקסים ודרוזים, אך עוד בתקופת השלטון העותומני חַיְתָּה פה אוכלוסייה דלילה מאוד והנוסעים והתיירים שהגיעו לארץ הקודש, כמו מארק טוויין האמריקני, כתבו על כך. הגליל היה מיושב בדלילות, במרכז הארץ, בשומרון ובשפלה הביצות הביאו קדחת, בילהרציה ושאר מחלות. בעלי הקרקעות היו אֶפֶנְדְּים שישבו בדמשק ובגדד והביאו לארץ אריסים דלים שיעבדו את אדמותיהם וכאשר מכרו את אדמותיהם ליהודים אותם אריסים נותרו בארץ. הנגב והערבה היו כמעט ריקים מאדם ממש עד הקמת המדינה.

למעשה הארץ התפתחה ואזורים מוכי ביצות ומחלות או אדמות מדבר וּמְלֵחָהָ הפכו ראויים למגורי אדם ולחקלאות רק בשלהי השלטון העותומני ובעיקר עם תחילת השלטון הבריטי. היהודים החלו בִּקְנִיַּת אדמות, ביציאה מהערים המסורתיות כמו ירושלים, חברון, טבריה וצפת והחלו בעיבוד חקלאי, ייבשו את הביצות, סללו כבישים והתישבו ממטולה עד לנגב. כאשר החלה הפריחה נהרו לא"י ערבים ובני מיעוטים מכל הסביבה - חוראנים מהגולן, דרוזים מג'אבל דרוז, סורים ולבנונים, מצרים ושבטי בדואים מחצי האי סיני ומסעודיה.

בעקבות הכיבוש הבריטי והצהרת בלפור ניתן לבריטניה מנדט על א"י עם התפקיד להקים מדינה ליהודים. בעקבות מלחמת העולם ומחמת שיקולים בריטיים נקרע כל השטח שמעבר הירדן מזרחה להקמת מדינה ערבית. בצפון נקבע גבול מלאכותי, שלא נשען על נתונים גאוגרפים והשטח נחלק בין בריטניה לצרפת [הסכם סייקס-פיקו]. בעקבות תככים בריטיים הועלו הצעות החלוקה שהערבים דחו שוב ושוב, הוקמה מדינת ישראל ובמלחמת הקוממיות קובעו גבולותיה, לערך בגבולות "הקו הירוק", עד מלחמת ששת הימים. במלחמה זו נכבשו או שוחררו כל השטחים ממערב לירדן ורמת הגולן.

הבדלי תרבות ומסורת

במאות ב-18 וה-19 החלו יהודים לבוא, אפילו ברגל, מכל קצווי תבל. עלו יהודים מתימן, מעירק ומסוריה, עליה א' וב' ממזרח אירופה ומעט ממרכזה. אחרי הקמת המדינה החלו העליות הגדולות של יהודים למדינתם ישראל, יהודים חצו גבולות ומדינות תוך סיכון רב. ב"מרבד הקסמים" הועלו מרבית יהודי תימן. אט אט עלה בידי מרבית יהודי ארצות ערב השכנות להגיע ארצה, ולאחר מכן החלה העלייה הגדולה ממרוקו וטוניסיה. אחרי שנפתחו דלתות "מסך הברזל" עלו יהודי בריה"מ. למרות כל הקשיים ועם כל הניסיונות לפצל את העם תוך שימוש נָלוֹז ב"שד העדתי", הבדלי התרבות והמסורת והיריבות הפוליטית בין המפלגות התאחד בישראל העם היהודי. למרות השתתפות ערבי א"י בפרעות וברציחות יהודים הן בטבח בחברון ובצפת והן בלחימת הכנופיות הערביות בא"י לצד צבאות ערב במלחמת הקוממיות ניתנה להם אזרחות מלאה ללא כל דרישה להצהרת אמונים או לנטילת חלק מלא בשירות צבאי או לאומי, טעות שמדינת ישראל שבה וטעתה שוב ושוב. אחרי מספר שנים ביטל מנחם בגין את השלטון הצבאי.

ישראל אִפְשְׁרָה שנים רבות כניסת ערבים ואחרים, כמו "הכושים העבריים" מארה"ב או מחציתו של שבט "אל עזזמה" הגדול מסיני למדינה, אם בטענות של "איחוד משפחות" שמשום-מה לא נעשה כמעט באופן שהאזרח הישראלי יתאחד במדינת בן או בת זוגו. תמיד הדרישה היא "להתאחד" דווקא בישראל. למרות היריבות והמלחמות עם שכנינו ועם הפלשתינים "ייבאו" ערביי ישראל נשים מכל הארצות השכנות, וגם מעזה. ישראל העלימה עין מהביגמיה הנוגדת את החוק, מגירושים למראית עין כך שהמגורשת-לכאורה הפכה ל"אם חד-הורית" הזכאית לתשלומים מוגדלים מהמוסד לביטוח לאומי. בנות הזוג הללו קבלו אזרחות ישראלית וכל ילדיהן, שחלקם ינק מהן את שנאת ישראל, הפכו לאזרחים ישראלים. האם פלא הוא שאחוז ניכר בהם, ביחס ליתר ערביי ישראל, עסק בפעילות נגד המדינה, השתתף בהפרות וטרור עד כדי כמעט מרד בגליל? היו שהתגייסו לדאעש שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל. מעטים גם שיתפו פעולה עם חמאס או הצטרפו לשורות עז-א-דין של הפתח.

לשיא הטמטום הגיעו קברניטי המדינה אחרי מלחמת ששת הימים. לכל הערבים והדרוזים שחיו בשטחים שנכבשו וצורפו או סופחו למדינת ישראל והחזיקו קודם באזרחות של מדינה ערבית - כמו מצרים, ירדן או סוריה ויכלו להחזיק באזרחותם הקודמת ככל אזרח-חוץ החי כאן - הוענקה מיד אזרחות ישראלית, ואף נכפתה על המסרבים, כמו דרוזים רבים ברמת הגולן שהכריזו שהם נתינים סוריים. שוב, ללא בדיקה ביטחונית וללא הצהרת אמונים למדינה. כך נוספו למדינת היהודים ערבים ודרוזים רבים, בעיקר במזרח ירושלים וברמת הגולן אולם לא די בכך. עם העליות הגדולות מרוסיה הגיעו נוצרים רבים שמחזיקים בדתם, תוך ניצול הזכות שהוענקה למי שיש לו סב יהודי [סעיף שהנהיגו הנאצים, ושבא מכבר הזמן למחקו מספר החוקים]. אחרים, גם יהודים, עלו לישראל, נטלו את סל הקליטה ואת האזרחות והדרכון וירדו מהארץ. בדרום תל אביב הוקמו כנסיות מאולתרות עבור הפועלים הזרים ממזרח אירופה שנותרו בישראל גם בתום אשרותיהם.

מסתננים מאפריקה לא גורשו "בחסות" בית המשפט העליון שגם אסר את כליאתם. אחרי העלאתם של "ביתא ישראל" מאתיופיה החלו דרישות להעלות גם את בני הפלאשמורה, שחלקם הגדול החזיק בדת הנוצרית כבר דורות והתחתן שם עִם נוצרים וחלק מנשותיהם הגיעו כאשר צלב מקועקע במצחיהן. לכל אלו היו קרובי משפחה נוצרים באתיופיה שנדרשה העלאתם, ואלו שהועלו דורשים עכשיו את העלאת קרוביהם הם... לכל זה מצטרפת הירידה של צעירים מישראל לארה"ב ואירופה אם בתום לימודיהם בחו"ל ואם סתם בחיפוש פרנסה טובה וחיים נוחים יותר. ממשלה זו שהביאה לביטול הוויזות ישראל-אוקראינה אף שאלפי אוקראינים נותרו בארץ שלא כחוק, שוקדת עתה בראשות שקד ולפיד על ביטול הוויזה לארה"ב והשרה "הימנית" שקד, בין יתר מוּזָרוּיוֹתֶּיהַּ, גם הודיעה שתעזור במילוי הטפסים הנחוצים לאישור כניסה לארה"ב... באופן זה מדינת ישראל מאבדת את צביונה היהודי ואת הרוב היהודי. ישראל חייבת לקלוט פליטים ממדינות מוכות מלחמה אך עליה גם לשמור על זהותה כמדינה יהודית. פשוט משום שזהו תנאי שאין בלתו.